בנושא
בכרם
חדשות
 
קונכיה / שושניתה
בביכורים מאז ו´ אלול ה´תש"ע



   

מָה הִיא קוֹנְכִיָּה עֲבוּרִי?

דַּרְכָּהּ נִתָּן לִשְׁמֹעַ

אֶת גַּלֵּי הַיָּם -

הַמְעוֹרְרִים עֹנֶג  נִשְׁכַּח -

אֲבָל לֹא מַמָּשׁ בַּפֹּעַל

לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בָּהֶם.


קוֹנְכִיָּה,  נוֹצֶרֶת  פְּנִינָה בְּתוֹכָהּ.

כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת

יֵשׁ לְפַצֵּחַ  קִירוֹתֶיהָ.


קוֹנְכִיָּה מְשַׁמֶּשֶׁת חוֹמַת הֲגַנָּה

לַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכָהּ

אֲבָל אֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת

לָבוֹא פְּנִימָה

אוֹ לָצֵאת לְהַכִּיר

מִי וּמָה נִמְצָא סְבִיבָה.


עַל כֵּן נֶאֱלַצְתִּי  לְשַׁבֵּר  בְּכֹחַ

אֶת הַקּוֹנְכִיָּה הָעוֹטֶפֶת אוֹתִי

כְּדֵי לְזַמֵּן הִפָּתְחוּת, והִתְפַּתְּחוּת.

אַךְ אֶת שִׁבְרֵי הַקּוֹנְכִיָּה

עֲדַיִן נוֹשְׂאִים חֶלְקֵי

גּוּף נֶפֶשׁ רוּחַ שֶׁבִּי.


לְהַלֵּךְ לְלֹא הַשִּׁרְיוֹן הַחוֹצֵץ

דּוֹמֶה בְּעֵינַי לַחֲוָיַת חֲשׂוּפִית

זַן שֶׁל שַׁבְּלוּלִים שֶׁמִּתְנַהֵל לְלֹא

הַבַּיִת הַקָּשִׁיחַ,  שֶׁלְּתוֹכוֹ  

יָכֹל לְהִתְכַּנֵּס בְּעֵת צָרָה.


חֲשׂוּפִית נֶחְשֶׂפֶת  בְּאֹמֶץ

לְכָל אֲשֶׁר פּוֹגֶשֶׁת בְּדַרְכָּהּ.

וַאֲנִי כַּחֲשׂוּפָה, מֻתְקֶפֶת חֲזִיתִית

מִמָּה שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹיְבִים

הֵן מִבִּפְנִים וְהֵן מִבַּחוּץ.


מַשְׂאַת הַנֶּפֶשׁ לִהְיוֹת:  נוֹכְחִיָה

נוֹכְחוֹת חָיָה - מִתּוֹךְ חִבּוּר לְ- יָהּ

נְשָׁמָה נוֹשֶׁמֶת בְּאַהֲבָה וְהוֹדָיָה

יַחַד עִם נִשְׁמַת כֹּל חַי  שֶׁמִּסָּבִיב.

לְלֹא מַסְוֶה לְהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרָיו.


הַיּוֹם אֲנַסֶּה שֶׁלֹּא לְהִתְגַּעְגֵּעַ

לְרַחַשׁ הַגַּלִּים

וּבִמְקוֹם לְיַחֵל לַפְּנִינָה הָאֲבוּדָה,

אוֹ לְזוֹ, שֶׁאוּלַי מְצַפָּה לִי

אֵי שָׁם, אֵי מָתַי בְּתוֹךְ

קוֹנְכִיָּה סְגוּרָה הֶרְמֶטִית -

אֶתְמַקֵּד בַּעֲשִׂיַּת צְעָדִים

אַט אַט   בְּכִיווּן הַיָּם.

לֵיהָנוֹת מִשְּׂחִיָּה בַּמַּיִם הַמְרַפְּאִים

עַל אַף מִנֵי שׁוֹפְכִין הַמִּתְנַקְּזִים בָּהֶם.


לַשֶּׁבֶת עַל הַחוֹף

לָתֵת לְאֶצְבְּעוֹתַי לִנְטֹף

פְּנִינִים שֶׁל חוֹל רָטֹוב

מצְטָרְפוֹת לְאַרְמוֹן קְטַנְטֹן

הַמַּזְכִּיר קֵן שֶׁמְּיַצְּרוֹת סְנוּנִיּוֹת

מִטִפָּה וְעוֹד טִפָּה שֶׁל בֹּוץ


סְנוּנִית אַחַת עֲדַיִן

אֵינָהּ מְבַשֶּׂרֶת אֶת מְלוֹא

הָאָבִיב בַּלֵּב.

אַךְ נִתָּן בְּהִשְׁתַּדְּלוּת לִפְתֹחַ

בַּעֲדִינוֹת דְּלָתוֹת חֲדָרָיו

וּלְהַרְשׁוֹת  לְעֶצֶם הֱיוֹתִי

בַּאֲשֶׁר אֲנִי

לַחֲווֹת וּלְהִתְעַנֵּג  

על מַתְּנוֹת הַבּוֹרֵא

הַמְּשֻׁפָּעוֹת בְּנִיצוֹצוֹת מִנַּצְנַצִים

שֶׁחָתַם  בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ

הַמִּתְחֲדֶשֶׁת וִּמתְחַיָּה עַל יָדוֹ

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,

מִתּוֹךְ עֶצֶם עַצְמוּתוֹ

הַנִּשְׂגָּבָה מֵהַשָּׂגָה.


וְאָז לִדֹם לְפָנָיו וּלְהִתְחוֹלֵל לוֹ

עַל פִּי רֶטֶט הַמֵּיתָרִים

הַמִּתְנַגְּנִים מֵאֲלֵיהֶם

בַּחוּץ וּבִפְנִים.

צְלִילִים עַתִּירֵי מַשְׁמָעוּת

מְתוּקִים, עִלָּאִיִּים

מֵהַמָּרוֹם הָאֱלוֹקֵי

וּמִן הַהִדְהוּד שֶׁבְּתוֹכֵנוּ לְמַטָּה

בְּתוֹך הַלֵּב  הַמִּתְיַשֵּׁר

שֶׁבְּאַהֲבָה מִשְׁתּוֹרֵר.


מִכֻּלָּנוּ יַחַד כְּאֶחָד

מִזְדַּכְּכִים  וּמִתְעַלִּים

בִּכְעֵין מָחוֹל-מָעוֹף

עַל פְּנֵי מֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ

הָרוֹצָה, הֲרָצָה

נִמְשֶׁכֶת אַחֲרָיו -

אָהוּב אוֹהֵב  נִצְחִי

הַמַּמְתִּין לָנוּ   

בִּנְכוֹנוּת  אֵין קֵץ.

הַחַנּוּן וְהָרַחֲמָן

יִתְבָּרַךְ  וְיִשְתַּבָּח.

לָעַד -   נְהַלְּלוֹ  יָה.


עַתָּה כְּשֶׁמְּקָרֶבֶת הַקּוֹנְכִיָּה לְאָזְנִי

אֲדַמֶּה לִשְׁמֹעַ רוּחַ הָאֱלֹקִים

הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

כְּמוֹ נוֹצֶרֶת בְּרֶטֶט קֹדֶשׁ -

אֶפֶס קְצֵה רִישׁוּמוֹ.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לשושניתה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ אלול ה´תש"ע  
נשארתי עד הסוף, והיה שווה.
את כותבת נהדר אם כי עמוס בתכנים ודימויים מה שלפעמים קצת מקשה על הקריאה ומבלבל.
ולמרות כל זה נהניתי מאוד ואני אוהבת את הכתיבה שלך.

הכי אהבתי את הבית האחרון.
ט´ אלול ה´תש"ע  
אני מסכימה עם שושנת ים.
לקראת הסוף קצת איבדתי אותך מרוב כל התכנים והדימויים והכל..

זה שיר נפלא. אני עדיין תוהה עד כמה הוא צריך להיות ארוך כדי לגעת. אני אסביר - השאלה היא כמה נפספס אם נקרא בית פחות. ויש לי הרגשה שנפספס אז זה קצת ניגוד אינטרסים.. אשאיר לך את ההחלטה..

בהצלחה, השיר נהדר.
דפנה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד