בנושא
בכרם
חדשות
 
שירים בדרך לאלון מורה [ה´] / אל הרי שומרון
בביכורים מאז ל´ אב ה´תש"ע

הש"ג
 

תראה, הגענו

אני מחייך. זו התחלה חדשה, חיים חדשים, בית ישן.
גם אתה מרגיש ככה?

מה?
אתה בדרך לירושלים.

מה לך ולירושלים?

אני מתערבל לרגע, כמו נוחת, כמו פוגע באדמה

(כואבות לי הרגליים)


אתה כבר לא כאן.

אולי,
הכל היה טעות.

אולי השמיים למעלה לא תכולים כשחשבתי,

אולי הרקמה הזאת של ירוק וחום ולבן

תצא קצת פרומה.
אולי אני אמור כבר לפרוש את הכנפיים,
לנדוד, לִגְלות
אולי אני אמור כבר
להפסיק
להיות כאן.

הנה, עמודים של ברזל מתרוממים מאחורי

טיפות אפלות של פחד זולגות על מצחי

חם לי! רע לי! מר לי! למה--


יהיה בסדר, אתה אומר, רגע לפני שמתנתקים

ובהצלחה שנה הבאה.


אתה צריך לישיבה? שואל הנהג.

כן. מכאן רק עולים.


זלגו הטיפות ואינן.

אתה בירושלים,

ואני?

אני כאן.


-

(ד')


הסדרה מוקדשת לאלרואי יצחק, שכבר לא יבוא לבקר בישיבה.



אלון מורה התחלה חשש שומרון

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ה´ אלול ה´תש"ע  
אין לך מושג מה גרמת לי להרגיש עם השיר הזה, האמת שגם לי אין..
במיוחד עם ההקדשה בסוף, שהיה ברור שתבוא ואין מנוס ובכל זאת, כואב כ"כ להכיר את זה מקרוב.

משהו בבלבול ובהיזרקות הזאת של כל שורה על הדף כאן, כשלכל שורה יש משמעות אחרת עושה את השיר הזה להכי מיוחד בסדרה לדעתי..
בכללי הסדרה הזאת נפלאה, וכל שיר עושה משהו אחר. החוט שמחבר ביניהם דק אבל מורגש. וזה מדהים איך שעשית את זה, עם התמונות והכל..

קיצור, כל הכבוד. ממש ממש.


דפנה
ז´ אלול ה´תש"ע  
אם את (וכל אחד אחר) רוצה הסברים, אפילו ממש ממש קצת משמעות, או אפילו רק על הסדר, את (וכל אחד אחר) מוזמנת לשאול. אני מאוד אשמח להשיב, מאוד (וכל אחד אחר [אה רגע. זה לא מסתדר פה]).


תודה לך על התגובה! ריגשתיני

נתנאל.
ט´ אלול ה´תש"ע  
נהדר.
וטוב שהגעת, והגעת ככה.
ההקדשת קצת מתערבבת לי עם הסיום, עם ההגעה, אולי כדאי לנתק ביניהם.

עֹז
ט"ו אלול ה´תש"ע  
שהיא גם מאוד מעורבת רגשית, כי נו, שירים על השומרון, זה ישר משחד אותי. בכל אופן, לא רציתי להגיב לפני שאקרא את כולה, ועכשיו אני לא יודעת אם אוכל להגיב לכל אחד ואחד.
אז לפחות כאן, בכללי- הסדרה, לטעמי, מאוד לא אחידה, לא רק בסגנון אלא ברמת הכתיבה. לדעתי הראשון, וזה, הכי מוצלחים. אני חושבת שמה שהיה יפה בהם זה שהצלחת לצאת מההקשר הנקודתי ולתת משמעות רחבה יותר לסיטואציה, בלי להתרחק מתיאורי המקום המעשיים-טכניים לכאורה.
גם בשלישי- אהבתי מאוד את הסוף המרחבי והנושם והירוק, שעשה לי את השיר. לשני האחרים פחות התחברתי, בעיקר לזה על איתמר, כי הניסיון שלך ליצור פיוט יצר לדעתי מלאכותיות בשיר, שהיה חסר את האותנטיות הרגשית של שאר החלקים. (אולי בגלל זה גם התחברתי פחות לשני, כי גם הוא להרגשתי בא יותר מהמקום החושב-יודע שלך ולא מהמרגיש.)
שורה תחתונה, התהליך שעברת והעברת אותנו כאן הוא תהליך עדין ומורכב של סוף-התחלה-פרידה, שיוצר ערבוב גדול ועמוס של רגשות. רוב הזמן עשית את זה טוב, לדעתי; ובסופו של דבר, כל השירים משתלבים במארג ככה שגם הפחות מוצלחים (שוב, לדעתי הנורא לא אובייקטיבית ונורא לא מקצועית) מקבלים ערך מוסף שלא היו מקבלים בפני עצמם.
ותודה על השיתוף הזה.
כ"ו תשרי ה´תשע"א  
הסדרה זאת הנסיעה לאלון מורה בא' אלול והבן שיח הוא אלרואי?

אני מבין כמה מהנו אנסים הקטנים, אבל יש עוד כמה דברים מעורפלים..
בית - נו.. ישיבה שהיא בית (לא משוגעים, לא..) :)

וח"ח ענק על התמונות! מדהים!
זאת נראית מאמצע העליה לנווה עפרה, אני צודק?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד