המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
פיוט אחרון / עפר ואפר
בביכורים מאז י"ז אב ה´תש"ע

 

אֶסְפְּדָה עַל בֵּית גְּנָז. מִסְפֵּד טָווּי נָז. אֶל סוֹפְרִים כְּבֶן קְנָז. בְּנֵי גֹּמֶר אַשְׁכֲּנָז:
בְּרִדְתִּי אֱלֵי בּוֹר. כִּי צָדוּנִי לִקְבֹּר. בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ לִשְׁבֹּר. אַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר:
גְּבוּרָתִי הֲלֹא מָה. לְזַמֵּר בִּנְעִימָה. תְּהִלָּה וּנְהִימָה. קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע:
דִּבְרֵי שִׁיר הֵן כְּמוֹ. שִׁיר אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. לְבוֹרֵא עוֹלָמוֹ. שִׁירוּ לַד' בָּרְכוּ שְׁמוֹ:
הֵן מִקֶּדֶם הָיְתָה עִם. בֶּן יִשַׁי וּבֶן רָמָתַיִם. בַּמִּקְדָשׁ אַחַת וּשְׁתַּיִם. בַּשִּׁיר בֵּית ד' בִּמְצִלְתַּיִם:
וּלְכָל צִיר סוֹגֵן. לִדְבַר אֵ-ל יֵעָגֵן. אֶעֱזֹר כְּמָגֵן. וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן:
זֵד מֵאָז בִּי נִחַר. וְעַם קֹדֶשׁ מָכַר. וְאֵיכָכָה מָחָר. נָשִׁיר עַל אַדְמַת נֵכָר:
חַכְמֵי אוֹם גּוֹלָה. אָז תִּקְּנוּ תְּמוּר עוֹלָה. תַּשְׁלוּם פָּר בְּקוֹלָהּ. אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה:
טְהוֹרִים בְּמוֹרָא. פָּתְחוּ פֶּה בְּזִמְרָה. בַּתְּפִלָּה לְאָמְרָהּ. כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה:
יוֹם שַׁבָּת וּמוֹעֵד. לַמִּקְדָּשׁ תְּהִי הֵד. לְעוֹלָם וָעֵד. וְהָיְתָה הַשִּׁירָה לְעֵד:
כַּעַס רַע לְהַשִּׁיר. לֵב טָהוֹר לְהַכְשִׁיר. עַם עָנִי יַעֲשִׁיר. עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר:
לֵב רַגָּז נֶאֱלָח. כְּנַהַר יִתְלַחְלַח. וְחֶטְאוֹ יְסֻלַּח. וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ:
מַאֲמַר אֵ-ל חֶלְקֶךָ. יֶעֱרַב לְחִכֶּךָ. כִּי יוּשַׁר בְּחֵיקֶך. זְמִירוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ:
נִתְיַצְּבוּ לְמוּלָם. חַכְמֵי דָּת עוֹלָם. כָּל שִׁירַי לְבַטְּלָם. בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
סִלְּקוּ בִּצְוָחָה. כָּל הַלֵּל וּשְׁבָחָה. הִנְּני מַשְׁבִּית מִמְּךָ. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה:
עַל אֲשֶׁר נִשְׁתַּנָּה. מַטְבֵּעַ תְּחִנָּה. וְנִשְׁחַת בִּנְגִינָה. כָּל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה:
פַּס קוֹל כִּנּוֹרַיִךְ. כִּי חֶסֶד נְעוּרַיִךְ. נֶהְפַּךְ לְעָכְרַיִךְ. וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירַיִךְ:
צַדִּיקִים הֵם מוֹנַי. חֲכָמַי וּנְבוֹנַי. כִּי כָשַׁלְתִּי בַּעֲווֹנַי. אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר אֲ-דֹנַי:
קוֹל אָרִים כִּי אֻמָּה. תִּהְיֶה לְשַׁמָּה. כִּי נִטְּלָה נְשָׁמָה. וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּמַע:
רֹאשׁ דְּבָרְךָ נִקְטַם. מֵחַיּוּת נִתְיַתַּם. מַעְיָן נֶחְתַּם. כִּי שָבְתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם:
שִׁירִי יִהְיֶה נִבְזֶה. וְעַמִּי דַּל רָזֶה. עַד יָקוּם דְּבַר חוֹזֶה. בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה:



חורבן פיוט שירה תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעפר ואפר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ז אב ה´תש"ע  
אני לא בטוח שהבנתי מה ניסית להעביר כאן, אבל הביצוע מאד מאד מרשים, ואתה מקבל המלצה בזכות.
י"ז אב ה´תש"ע  
ואני משער שתסביר מתישהו.

(קטן על המלצה).
י"ז אב ה´תש"ע  
צר לי

זה די טיפשי, עמוס לעייפה. חריזה ילדותית ואין פה פיוט מרשים ושובה עין.

לא כזה המצדיק המלצה.
י"ז אב ה´תש"ע  
השיר נכתב בעקבות עיון בסוגיית שינוי ממטבע התפילה. הכוונה לדיון הלכתי לגבי הוספה או הורדה של מילים בנוסח התפילה, כשהשאלה המרכזית שעמדה על הפרק (בעיקר אצל ראשוני אשכנז) היא - מה עושים עם כל הפיוטים שנכנסו עמוק לתוך ברכות קריאת שמע ושמונה-עשרה.

בסופו של דבר, גם בגלל אותו דיון, וגם בגלל טורח הציבור, קרה שיהדות אשכנז איבדה כמות עצומה של פיוטים, ועל אלה עיני יורדה מים.

י"ח אב ה´תש"ע  

מאוד מרשים ומשמח לראות איכות ושפה כאלו.

מה עם ת'?

ומזל טוב! שתזכו להקים בית מדהים בישראל
י"ח אב ה´תש"ע  
רק חשבתי שאתה מדבר על איזו פולמוס עכשווי באשר לקינות יהדות אירופה. אני חושב שחבל שציינת שזו קינה על פיוטים רק בפרומו - כמעט ולא רואים אותו.

לא בדקתי לגמרי את המשקל וכל זה, אבל לדעתי הלשון שלך בהחלט מתאימה לפיוטי אשכנז - תודה לך.
י"ח אב ה´תש"ע  
במיוחד אהבתי שבסיום כל בית שיבצת מן המקורות, נוסף על הארמזים לאורך הפיוט כולו, כמובן. בבית י' השיבוץ אינו מדויק, בניגוד לשאר המקומות (למעט וי"ו החיבור החסרה לשיבוץ המדויק "וכל שיריכם לקינה", אבל זה לא קריטי).

א. לגבי "זמירות היו לי חוקיך", הגמרא במסכת סוטה (לה, עא) אומרת: "דרש רבא: מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי', אמר לו הקב"ה: דברי תורה שכתוב בהן 'התעיף עיניך בו ואיננו', אתה קורא אותן זמירות?! הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, דכתיב: ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו', ואיהו אתייה בעגלתא".

ב. היו מקומות שהמשקל היה מעט לא מדוייק, וכן מקומות שהיה ניתן לשפר החריזה (בית ז', ו"הָיְתָה עִם-וּבֶן רָמָתַיִם" בהתאמה)

בסך הכל מושקע מאד, ומצטערת אם נשמע מדברי עד כה שלא אהבתי. דווקא אהבתי, ואפילו מאד! אם לא הייתי רואה כאן, ודאי הייתי חושבת שזה אחד מאותם פיוטים עתיקים.

ו... סליחה על הבורות, אך לא הבנתי שתי מילים: נז, סוגן. אשמח לביאור
י"ח אב ה´תש"ע  
אמנם זה קצת יומרני וקצת אנכרוניסטי לכתוב פיוט בסגנון כזה בימינו, אלא שדווקא בגלל הנמיכות הכללית של השירה המודרנית, יש להעריך במיוחד נסיון שכזה. מבחינת תוכנו, הפיוט מעולה. מבחינה סגנונית, החריזה די מאולצת. מכל מקום, לרוב הקוראים בימינו זו כתיבה עמוסה מדי לקריאה.

באשר להערה על הפסוק "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי". האמוראים דעתם מהפייטנים הקדומים לא היתה כל כך נוחה, שהפייטנים הקדומים ביססו את פיוטיהם על המקרא ולעתים דבריהם לא התאימו להלכה, ומכאן אפשר להבין שפירוש הגמרא לדברי דוד מבטא יחס מסוים שיש בהלכה כלפי פייטנות. להבדיל, המלבי"ם פירש את הפסוק: הגם שהייתי גר נרדף ממקומי, בכל זאת למדתי חוקיך בזמירות ובשמחה, אף החוקים שאין טעמם נודע למדתי בשמחה.

אולי, מאחר שכמה דורות אחרי תקופת הגאונים החלו ללמוד באשכנז רק גמרא, נהיו מאד שכלתנים עד כדי הורדת הפיוטים מהתפילות. וכבר האפודי, מחכמי ספרד הראשונים, גינה בחריפות את דרך הלימוד האשכנזית.


י"ח אב ה´תש"ע  
פיוט כזה שמחזיר אותי לט' באב. באמת ראוי להמלצה גם אם זה לא הסגנון האהוב עלי - מרשים אותי לראות יצירה שכזו.

כל הכבוד.
כ"א אב ה´תש"ע  
מקסים.
אמנם נושא הקינה לא היה לי מספיק ברור מהקינה עצמה.
נראה לי שגם בעבר וגם כאן החיסרון של מבנה הפיוט הוא בעומס שנוצר מבחינה תוכנית ומילולית.
ועם החסרונות שציינתי-מקסים בעיני, היכולת להצטער על אובדן כזה ולהתנסח בלשון האובדן מדהימה.
עֹז
כ"ט כסליו ה´תשע"א  
הצער פה הוא על כך שכבר לא כותבים פיוטים נוספים למועדים נוספים, למשל ליום העצמאות ויום ירושלים.

וצורת הכתיבה וההטייה המאולצת של הפעלים ושמות העצם מתאימה מאוד לסגנון (כך היה מקובל אצל פייטני אשכנז מאז ומעולם!). ישר כוח! ומזל טוב!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד