בנושא
בכרם
חדשות
 
ט"ו בתמוז / אל הרי שומרון
בביכורים מאז י"ט תמוז ה´תש"ע

רואי,


אפשר למות גם בלי להדהד,
נראה לי.

אם זה כחול 
וקטיפתי כמו השמיים האלה של הלילה
או זורח ונוגה כמו האור הזה של 
הירח או רענן ומשכר כמו הריח הזה של 
העשב או מלטף 
ולוחש כמו הרחש הזה של 
הרוח או רחוק ומתגעגע
כמו הניצוץ הזה של הכוכבים

או שקט, כה שקט
כמו הצעדים הקטנים האלה
על הכביש

אולי אפשר באמת.

גם לעמוד
ולהסתכל
איך בורחים לי הרגעים
מבין האצבעות.



לילה מוות שלווה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ תמוז ה´תש"ע  
נתנאל...

השיר הזה מצויין, לא שיערתי שהוא מופנה אלי, אבל אתה צודק. יש בו המון אמת. כזאת שאפשר להרגיש אחרי נשיקה או מיץ מנגו קר או צחוק.
[שיר כזה מלא ברגעים.]

הכי נכון זה הצעדים על הכביש. [או דומה: הרעש של האיתות ב2 בלילה. לבד במכונית.]

[שירים כאלה גורמים לי לחשוב על כל החרטות של פנחס שדה, ועל השיר הראשון ב"ספר האגסים הצהובים.]

תודה.

רועי רואי
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
אני אוהבת את זה, זה כמו שלכת, נושב ברוח

הצעדים הקטנים, זה נפלא.

שבוע טוב.
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
עוד בסדנא היה בו משהו מיוחד, ומה שיצא יצא מושלם.

אפשר למות גם בלי להדהד, אבל למה?..
אם כבר מתים לפחות שיהדהד משהו, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות.
השיר הזה כואב והשלווה מדומה.
פשוט בא לי להגיד הכי בקול שרק אפשר ובשקט, לא. לא מתים ככה.

(התיאורים שלך זה משו..)

דפנה
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
השיר הזה משדר הרבה עצבות.
אהבתי כ"כ את הכנות שבו...

"אפשר למות גם בלי להדהד,
נראה לי."

תודה.
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
אני מאד אוהב את החיבור שעשית בין המוות לשלווה, לפעמים הוא כלכך מרוחק אבל זה ממש נכון.

תודה
יום טוב
יוני
כ"ב תמוז ה´תש"ע  
המוות כל כך מזמין בשיר שלך שזה מפחיד.
יודע,
יצא לי לא מזמן להיות קרובה יותר מדי למוות מהסוג הזה,
קראתי את השיר שלך כל כך הרבה פעמים, ורק הפעם הוא מצמרר אותי באמת.
כי עד עכשיו הוא הדהד בקטיפה ועכשיו בקריאה הזאת יש משהו כל כך מסוכן.
כמו פיתוי.

הייתי רוצה לחשוב שזה שיר שאחרי המוות ולא לפניו.

(את המרכוז אני פחות אוהבת, אשמח לשמוע ממך הסבר למה מרכזת..)

כמה שהשירים שלך צומחים. אתה כותב נהדר!
כ"ג תמוז ה´תש"ע  
למות בלי להדהד אחרת מה אנחנו שווים פה?...
במבט שני הצימצום פה באמת נאה לשיר הזה.
הוא מספר לי בין השורות חיים שנגוזים.
"גם לעמוד
ולהסתכל
איך בורחים לי הרגעים
מבין האצבעות."

טוב בזה קנית אותי...
הסוף משובח... זה כ"כ חשוב לעצור רגע אבל עצוב לראות איך הזמן מתאדה לנו...
אוף ...
כ"ג תמוז ה´תש"ע  
מפחיד כמה שזה נשמע ונראה מפתה.
שיר יפה ומרגש.
כ"ג תמוז ה´תש"ע  
רועי רואי - אני שמח

דפנה - טראגיות ודרמטיות, לפעמים הן מוערכות יתר על המידה, לדעתי. יש על מה לדבר

עלמה - המרכוז- קודם כל סתם כי זה נראה טוב, וחוצמיזה, זה גם מוסיף ערך לשורות הקצרות.
כן ניסיתי לתת למוות צד ידידותי יותר, שליו וכן, אולי קצת רצוי יותר. אבל כל זה רק במימד הפואטי. שימי לב, שכל התיאורים של השלווה והרוגע הם הנאות מהעולם הזה, של לפני המוות.

גויאבה, בתו של המלך, יוניג, אריאן וליל כוכבים - תודה לכם. אתם נפלאים.

נתנאל.
כ"ה תמוז ה´תש"ע  
נוגע, מהדהד וקסום-קסום.
עֹז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד