בנושא
בכרם
חדשות
 
לעולם יאמר אדם לעצמו / לב לדעת
בביכורים מאז כ"ח סיון ה´תש"ע

 

לְעוֹלָם יֹאמַר אָדָם לְעַצְמוֹ, בְּעִקָּר בְּעִיתוֹת הַתְּפִלָּה:

הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, אֵין רוֹאָנִי. כְּמוֹ אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה

בְּהִתְפָּלֵלִי בַּמִּדְשָׁאוֹת, הַשָּׁמַיִם הָיוּ פְּתוּחִים וְהָעֵצִים לֹא

הָיוּ, וַאֲנִי חִיפַּשְׂתִּי מְחִצָּה כְּמוֹ זֹאת שֶׁעוֹזֶרֶת

לַנָּשִׁים, שֶׁאוּכַל לַעֲצֹם עֵינַי מִכֶּם וּלְדַמוֹת

שֶׁאֵינְכֶם שָׁם.



תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ללב לדעת
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ תמוז ה´תש"ע  
אם כי איני מבין מודע "חיפשתי מחיצה" שהוא לשון עבר שמשתמע שמוסב על האתמול החופשי אך אם הבנתי נכונה כוונת המשורר/ת הוא מכוון דווקא לתפילה העכשווית

אבא אלדד הנחמד
תוהה לעצמו
א´ תמוז ה´תש"ע  
בס"ד

שיר מקסים... מכירה את התחושה הזו, של הצורך להסתתר מאנשים כשאני באמצע תפילה...

לילה טוב
א´ תמוז ה´תש"ע  
"שֶׁאוּכַל לַעֲצֹם עֵינַי מִכֶּם וּלְדַמוֹת
שֶׁאֵינְכֶם שָׁם." - כיוון שהפניה כאן אינה מיועדת לנשים (שהרי לא נכתב "מכן", "שאינכן") - משמע שהמשורר מדבר אל קבוצה מסוימת ועלומה. קצת לא מובן אל מי בדיוק מדובר?

חוץ מזה, יש לי עוד מה לחשוב.
תודה לך על הקטע/שיר הזה,
רבקה.
ב´ תמוז ה´תש"ע  
'שֶׁאוּכַל לַעֲצֹם עֵינַי מִכֶּם וּלְדַמוֹת

שֶׁאֵינְכֶם שָׁם.'

לילה טוב
יוני
ב´ תמוז ה´תש"ע  
מאד עדין ומדוייק.
ואני חייבת לשאול: זה נכון דווקא בתפילה? נראה לי שזה נכון כמעט בכל רגע של פנימיות.
עֹז
ב´ תמוז ה´תש"ע  
karazi123456 - התחלת השיר היא אמירה שאיננה תלויה בזמן "לעולם יאמר אדם לעצמו", ולאחר מכן השיר מביא 'סיפור' מיום האתמול, ושם "חיפשתי מחיצה" כך שזה אמור להיות בלשון עבר.
אומרת שירה - הפנייה אינה מיועדת לנשים, ומדוע שתהיה? (המחיצה היא רק בבחינת "כמו זו שעוזרת לנשים"...) המדובר הוא, כמובן, למי שהתפלל איתי.
יוניג, **נעמה** - תודה רבה!
עז... - כתבתי שם "לעולם", כיוון שזה לא כולל רק את רגעי הפנימיות, כל חיינו אמורים להתנהל בגישה הזאת שלא "אין רואני מלבדו", אבל בעיקר בעיתות התפילה שמחוייבים כולם להיות עיתות של פנימיות. אבל וודאי שאת צודקת.

תודה רבה לכולכם.
ב´ תמוז ה´תש"ע  
הפניה איננה לנשים, וכבר הבחנתי בכך. אולם הן שהוזכרו, על כן תהיתי למי פנית, אם לא לנשים? (שהרי, לא הוזכרו דמויות אחרות).

על פי הסברך הדברים הובנו לי עתה. אם כי בכל זאת הייתי מצפה לאיזכור המתפללים עמך, בכל זאת... מאיפה הם "נפלו" פתאום?

כאמור, תודה לך.
רבקה.
ב´ תמוז ה´תש"ע  
דווקא הצלחתי להבין מי ה"הם" שם, פשוט מלהבין את "זירת ההתרחשות" של השיר.

מה שלא הבנתי, זה את החיבור של המחיצה למשפט הקודם, ולמשפט הבא.
זאת אומרת, תיארת את התפילה במדשאות כדוגמה ל"אין רואני", תיארת שאין עצים והכל פתוח, ואז- וכאן אני לא מבין למה- המספר חיפש מחיצה. אמרת בעצמך שזה בעבר, באותו זמן של חווית המדשאות- שאותה הוא מזכיר כ"אין רואני" הרצוי, ואם ככה אני לא מבין למה הוא חיפש מחיצה.

וההמשך גם לא ממש התחבר לי, תיארת שהוא חיפש מחיצה אז במדשאות, ואז חזרת להווה ב"שאוכל לעצום" וכו'. אני לא מבין את החיבור כאן. "שאוכל" בא אחרי פסיק ולא נקודה, והשי"ן מחברת בין חלקי המשפט האלה (החלק של המחיצה ומשפט הסיום), ופשוט לא הבנתי איך זה מתחבר.

נתנאל.
ב´ תמוז ה´תש"ע  
ואולי המחיצה כלל איננה חפץ.
אולי היא מבטאת צורך רוחני של הכותב להגביל עצמו, ואולי אף צורך הלכתי (שהמתפלל במקום פתוח נקרא חצוף, ע"פ מסכת ברכות לד, ב. וכן במקום הפתוח מתפזרת דעתו של אדם, ואילו בשעת התפילה צריך להיות לבו נשבר ואימת המלך עליו ע"פ השו"ע...)

(ככה עושים עם האגודל כשמתפלפלים, לא?)
רבקה.
ב´ תמוז ה´תש"ע  
נתנאל,
הוא מחפש מחיצה כי דווקא ה"הכל פתוח" הזה חושף אותו, הוא לא לבד הוא מתפלל עם עוד אנשים והרגע הזה של אינטימיות מול הבורא פתאום מתגלה לעוד אנשים. יש בזה משהו כל כך בוטה.
אבל,
לענ"ד יש בעיה שאתה מכניס את המחיצה של הנשים כי היא לא נותנת את הסיכוך הזה. על מי היא מגנה עזרת הנשים? גם אישה שמתפללת בעזרת נשיפ מוקפת בבנות שמתפללות איתה. המחיצה עוזרת רק להפריד בין הגברים לנשים. ובין הנשים לארון הקודש ולספר התורה.
אתה מבין למה זה לא מתאים כאן?

בלי קשר,
תחושה מוכרת להפליא שמתוארת נפלא.
(אני בת ולכן אני לא צריכה מניין. לא יכולה לחשוב מה הייתי עושה בתפילה במניין. יש משהו כ"כ אבסורדי בפלישה הזאת של האחר לרגע הכי אינטימי בעולם)
ב´ תמוז ה´תש"ע  
"אל יאמר: "הנני בחדרי חדרים מי רואני", כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו". (שו"ע ב, ב).

מעולם לא הייתי במחנה בנ"ע. ובכל זאת נכתב השיר. המחיצה מבטאת גם משמעות רוחנית וגם כזו שמתבטאת במציאות. כשהתפללתי במדשאות עם חבריי, באמת חיפשתי מחיצה. מחיצה שתפריד ביני לבינם. המחיצה היא גם כזו שעוזרת לנשים, כיוון שצורך כזה נתפס לעיתים כצורך נשי. "לבכות זה לא גברי" (ציטוט של חבר, מתוך מסע משואה לתקומה). לאחר שנוכחתי לדעת שאין בנמצא מחיצה גשמית, בניתי לי מחיצה במחשבה. מקווה שהובנתי.

נתנאל - אני לא יודע אם אפשר לנסח את זה אחרת. דוגמה: אתמול חפשתי פטיש כדי להיות מסוגל להכות במסמר", נשמע לי מסורבל מדי.

ג´ תמוז ה´תש"ע  
ממש אהבתי.
רעיון מגניב לקחת לנשים את המחיצות כדי להסתתר מאחרים...


ד"א, קשה לי לראות שיר כזה נכתב בתיאורי בית כנסת ולא בתיאור מדשאות פתוחות...יש משהו בתפילת ערבית בטבע, אה?
ג´ תמוז ה´תש"ע  
הבנתי איפה הטעות שלי... הייתי בטוח שהתפילה במדשאות הייתה לבד... בסדר, עכשיו אני מבין

נתנאל.
ד´ תמוז ה´תש"ע  
ה´ אלול ה´תשע"א  
וַאֲנִי חִיפַּשְׂתִּי מְחִצָּה כְּמוֹ זֹאת שֶׁעוֹזֶרֶת

לַנָּשִׁים, שֶׁאוּכַל לַעֲצֹם עֵינַי מִכֶּם וּלְדַמוֹת

שֶׁאֵינְכֶם שָׁם.

ברוך שעשני כרצונו.

כ"ב אלול ה´תשע"ב  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד