יָדְךָ בִּפְנִים. גּוּפִי הִתְלַקֵּח אִתָּהּ וְנֵשִׁימָתִי
נֶאֶבְקָה בְּעָשָׁן.
רַק נִדְמֶה לִי שֶׁלֹּא נוֹתְרָה בְּהִירוּת, שֶׁהַחֶדֶר
קָפָא; בָּחוּץ הָיָה שָׁרָב.

אוּלַי טִיפּוֹת הַגֶּשֶׁם אִחֲרוּ לָבוֹא עַל מִפְתָּן
לִבִּי וְהָיְיתָה זוֹ זֵיעָתְךָ
שֶׁטִּפְטְפָה לְאוֹרְכּוֹ
כִּי מַיִם מַמְשִׁיכִים הָלְאָה

וְאִילּוּ בָּאֵשׁ חָטָאתִי; בִּקַּשְׁתִּי
לִסְלֹחַ. לֹא לִשְׂרֹף