|
|
||||||||||||||||
|
![]() |
אל האיבוד, כשהרוח מנשבת בחוזקה בכל העצים.
ילדים שורקים ברחובות ומתמסרים בכדור. לכדור יש כתובת, הם יכולים לחייך וללכת לגינה עם האחים הקטנים. לא מחפשים תשובות, אלא אהבה טהורה של ילדות. את הולכת אל האיבוד ללא הגנה, אין לך רחובות לגדל את עצמך, להוסיף אבן על אבן ולשכור פועלים שיבנו בית, מיסודות מעורערים בתוכך. את אומרת שאת רק רוצה למצוא מקום, להניח בו את הראש והלב ולהכריז "שלך". כשאת בעצם מבקשת להשתייך אל החום ולא אל הבדידות. כואבת בשקט, בטונים נמוכים. צועקת שבא לך לעזוב את הקיום הזה, בו חיפוש לא נותן הגדרה. אל תלכי אל האיבוד, מאיבוד לא תמצאי לך שלווה. זהות חיפוש ©
כל הזכויות ליצירה שמורות לסהר האיתן
![]() |