בנושא
בכרם
חדשות
 
באופק הזה / בקעת גינוסר
בביכורים מאז כ"ג ניסן ה´תש"ע

שׁוּם עָתִיד לֹא מְצַפֶּה לָךְ
בָּאֹפֶק הַזֶּה
מִשְׁתָרֵעַ מִבַּעַד לָחַלּוֹן הַבּוֹהֵק
הַכֹּל נָקִי פֹּה בִּפְנִים מֵאָז שֶׁחָדַלְתְּ
וְאוּלַי הַסֵּדֶר הוּא זֶה שֶׁסִּמֵּן לָךְ
זְמַנֵּךְ אֲשֶׁר תָּם

עַתָּה זוֹ רַק אַתְּ פֹּה בִּפְנִים
מְחַכָּה לִבְרֹחַ
סוֹפֶרֶת לְאָחוֹר רְגָעִים חוֹלְפִים כִּצְלָלִים
עַל קִירוֹת שֶׁסֻּיְּדוּ שְׁגִיאוֹת פַּסְטֶל מְלַטְּפוֹת
סְפָרִים אֲפוּפִים רֵיחוֹת דְּפוּס אֲשֶׁר טֶרֶם נָמוֹגוּ
מְעַטְּרִים מַדָּפִים בְּפִנּוֹת שֶׁאַתְּ
נִמְנַעַת מִלִּפְגֹּשׁ
אֲפִלּוּ הַדֶּלֶת, בַּמַּבָּט הֶחָטוּף אֲשֶׁר לוֹ הִיא זוֹכָה
נִדְמֵית לְרֶגַע קַל כִּמְשַׁוֶּת לָהּ מַרְאֶה
צֶבַע עֵץ טִבְעִי
רַעֲנַנּוּת אֲשֶׁר אֵין עִמָּהּ וְלֹא כְּלוּם
עִם הֶעָתִיד שֶׁבָּאֹפֶק הַזֶּה
גַּם אַתְּ כְּמוֹתָהּ
כְּבָר לֹא שַׁיֶּכֶת לְכָאן

וּבָחוּץ
מַהוּ הַבָּחוּץ שֶׁלָּךְ מִתּוֹךְ הַחַלּוֹן הַזֶּה
קִיר בֶּטוֹן אַפְרוּרִי וּמַרְזֵב
אָכוּל חֲלוּדַת תִּקְווֹתַיִךְ
אַף אַתְּ כְּמוֹ הַטִּיחַ עָיֵף מִתְפּוֹרֵר לָךְ
וְאֵין לָךְ עָתִיד בָּאֹפֶק הַזֶּה
שֶׁרַק אַפְלוּלִית מְכַסָּה בּוֹ עוֹמֶסֶת אָבָק
שֶׁגַּם שִׁעוּלֵךְ מִתְחַנֵּק שָׁם
לֹא מַצְלִיחַ לִבְרֹחַ
קִיר הַבֶּטוֹן הַקָּרוֹב מִדַּי
עוֹצֵר אוֹתָךְ
מִלִּצְעֹק

שֶׁכַּמָּה אֵין לָךְ
עָתִיד
בָּאֹפֶק הַזֶּה



חלון יאוש עתיד

© כל הזכויות ליצירה שמורות לבקעת גינוסר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
שני הבתים הראשונים קסמו לי, משהו בבית השלישי לא מסתדר לי אבל אני לא יודע להגדיר בדיוק מה.

ובכלל השיר הזה הגיע ממש בזמן בשבילי
תודה!

לילה טוב
יוני
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
כמה יאוש...

ממש שיר יאוש קלאסי, מציאת הקושי והרע בכ'ל דבר שבו הדוברת צופה -
בקירות, בספרים, בבטון, אפילו בדלת..

השאלה היא אם היציאה נמצאת בשינוי כל הדברים הללו, או שמא בהחלפת האופק...

מקווה שאם היאוש הזה קיים הוא יתחלף בתקווה גדולה.
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
אני כמעט בטוח שאני מכיר את השיר הזה מאיפשהו. יכול להיות?

* * *

בקעת, זה שיר נהדר. כמו שאמרו מעליי, יש בו המון ייאוש ותסכול, ואת בוחרת במילים שבועטות בבטן (גַּם אַתְּ כְּמוֹתָהּ כְּבָר לֹא שַׁיֶּכֶת לְכָאן. זו אחת השורות הכי מצמררות פה).
אני חושב, מאידך, שהעמדה המודעת בשיר משאירה איזשהו פתח לתקווה. כלומר, הייאוש והמחנק הזה אמנם סוגרים מכל כיוון אבל הדמות בשיר יודעת אותם ומכירה אותם היטב, ובכל זאת מצליחה לחשוב על עתיד, לספור רגעים אחורה ולהיעלם משם. התחושה של הלכלוך העצמי לעומת הנקיון מסביב היא נוראית, אבל כשהיא כתובה ממקום מודע ולא מדחיק יש בה משהו שמעורר אופטימיות.

זה שיר שצריך לקרוא שוב ושוב, אלו רק רשמים ראשוניים. את מוכרחה לפרסם יותר

דניאל.
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
אהבתי במיוחד:
"מַהוּ הַבָּחוּץ שֶׁלָּךְ מִתּוֹךְ הַחַלּוֹן הַזֶּה".

נהניתי
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
את מעבירה פה את היאוש הייטב.
אהבתי.

אולי כדאי לקצר קצת את השיר.
ו´ אייר ה´תש"ע  
תודה על כל התגובות, שימחתם.

דניאל - צודק. בהתאם למסורת, מצורף קישור לדיון בסדנת הכתיבה:
http://www.kipa.co.il/community/show.asp?messageid=4629010
י"ד אלול ה´תש"ע  
יש שירים נכונים, וזו דוגמא מצוינת לשיר שכזה. הוא נכון פשוט כי ברור שאלה הם פני הדברים, אמרת הכל. בלי להיאנח יותר מדי, את פשוט מתארת את הפנים והחוץ ואת ההיא והכאב כבר אפילו לא מר, הוא פשוט שם.
לא הרגשתי שזה שיר יאוש, בטח לא קלאסי. זה איפשהו אחרי היאוש, כשכבר מפסיקים לצחוק כשאי אפשר יותר לבכות כשאין יותר מה לעשות.

והשיר הזה נכון.
י´ אלול ה´תשע"א  
ולא הגבתי.
וכעת אני שוב פה.
ואני קוראת את השיר הזה מדי פעם, והוא כל כך מדויק, שתדעי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד