בנושא
בכרם
חדשות
 
הנר דולק / Vineyard
בביכורים מאז כ´ ניסן ה´תש"ע

כל עוד הנר דולק אפשר לתקן,
כל עוד הגיהנום בוער אפשר גם לקלקל.

ממרומי הקומה השביעית,
אני בוהה בקרקע השחורה לא רק מאספלט.
איזו טובה תצמח מזה ליהודים?
ומה אכפת לי בעצם?
אם ריבונו של עולם השאיר אותי חי עד עכשיו,
יש מצב שיש לזה אפילו סיבה...
מניתי, מניתי, שקלתי ופרשׁתי.

זה קורה ברגע.
בדרך כלל ללא התרעה מוקדמת.
גייזר דופמין פורץ אי שם במוח שלי
ומאיים להטביע אותו.
נבקע מעיין במדבר הצחיח,
ואני המאושר באדם .

אמונה מאניה דיפרסיה נוירוכימיה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לVineyard
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב ניסן ה´תש"ע  
וואו. השיר הזה השאיר אותי קצת ללא מילים. כמה כאב יש בו וכמה ערגה למשהו טוב יותר. זה נראה לי ,לאור תוכן השיר כ"כ קטנוני לומר אל אומר בכ"ז- היה נחמד אם השיר היה מנוקד- אבל שוב- זה לא מפחית כהוא זה מעוצמת השיר. שני המשפטים הראשונים של השיר הם כתער אחד כלפי השני, ועדיף שכולנו נתמקד במשפט הראשון - כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. נראה לי שמשפט זה מתאים לכל אדם כמעט בכל סיטואציה של חיים. בכל אופן- השיר עוצמתי ביותר
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
גם שמתי לב שאתם מעירים אחד לשני כל הזמן על טעויות בניקוד אז ויתרתי.
כ"ד ניסן ה´תש"ע  
שיהיה רק טוב
כ"ד ניסן ה´תש"ע  
שלום רב לך,
מאניה דפרסיה אכן בעיה קשה של תנועה בין הקצוות הקיצוניות, המתוארות בבית הראשון, מן הטוב העדין בדימוי של נר ה' נשמת אדם, לביטוי שלילי של הגיהינום הבוער בפורעניות גסה.

הבית השני מתאר את הנטייה האובדנית של מציאות שחורה, נפולה ועם חוסר אכפתיות מהחיים, רק לקראת סוף הבית השני ישנה חזרה קלושה , למצוא סיבה לחיים אך עדיין במצב ביניים.

הבית השלישי מתאר את הסיבה הכימיקלית. הדופמין שבמוח, שפורץ כגייזר פתאומי במדבר הצחיח ליצירת מעיין צנוע, שמאיים לכאורה לחסל את כל השלילי במוח, על כן האושר בסוף הוא שוב רק זמני.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד