בנושא
בכרם
חדשות
 
בתמונה אתה יושב / aiziq
בביכורים מאז י"ט ניסן ה´תש"ע

 

בַּתְּמוּנָה אַתָּה יוֹשֵׁב


חָשַׁבְתָּ   שְׂבַּעֲמִידָה  אַתָּה  חָשׂוּף

לְכָל   הָאֹרֶךְ,    וְאֶפְשָׁר   לְנַחֵשׁ

מֵהִסּוּס  הַיָּדַיִם,  וְאֶפְשָׁר   לָדַעַת

מִשְּׁמִיטַת  הַכְּתֵפַיִם  אֶת מָה  שֶׁאִי

אֶפְשָׁר  לְגַלּוֹת   כְּשֶׁאַתָּה   מַחְזִיק

אֶת   הָרֹאשׁ  כְּאִלּוּ   כָּךְ   תַּשִּׂיג

שְׁלִיטָה.


וּבְכָל זֹאת, אֲנִי רוֹאֵה אוֹתְךָ: מַבָּטְךָ צָף כְּטוֹבֵעַ,

בִּשְׂפָתֶיךָ פִּרְחֵי עוֹר סָדוּק שֶׁתָּלַשְׁתָּ בִּנְשִׁיכָה.

מִלְּמַעְלָה מִתְמָרֵד הַפּוֹנִי שֶׁסִּפַּרְתָּ בְּעַצְמְךָ.

אֶת טְבִיעַת כַּפּוֹ שֶׁל מִי מַסְתִּירָה יָדְךָ

שֶׁעַל הַלֶּחִי? אֵיזֶה עֶלְבּוֹן נִתְלָה

כִּדְלָיֵי מַיִם עַל אֵסֶל חִיּוּכְךָ?

מִי זֶה שֶׁצִלֵּם אוֹתְךָ כַּךְ

מִגָּבוֹהַּ וְכַמָּה נָמוּךְ

הוּא אַהָב

אוֹתְךָ?




דיוקן עצמי

© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ ניסן ה´תש"ע  
"אֵיזֶה עֶלְבּוֹן נִתְלָה

כִּדְלָיֵי מַיִם עַל אֵסֶל חִיּוּכְךָ?"

אני חושבת שזו אחת השורות הכי טובות שקראתי לאחרונה. אני מתלבטת אם הכותרת ממצה את השיר. כלומר, היא מתאימה ללא ספק, אבל אולי קצרה יותר וחזקה יותר הייתה עדיפה? לא יודעת.
הרעיון נהדר ולקראת הסוף זה הולך ומשתבח ממש. במיוחד השורה האחרונה שטילטלה אותי קצת.

המבנה של השיר, מהשורה הראשונה ולאחר מכן שני הבתים, מסודר בצורה מאוד נכונה וחכמה בעיניי. השורות המרובעות של הישיבה ולאחר מכן הגלישה הבלתי יציבה הזאת ב" וּבְכָל זֹאת, אֲנִי רוֹאֵה אוֹתְךָ" .
שיר חזק. קצת מתפלאת על היעדר ההמלצה כי הוא באמת מיוחד ובנוי טוב בעיניי. כמובן שיחסית לשאר השירים שלך זה לא שיא השיאים אבל לא "שיא השיאים" אצלך, זה עדיין טוב להפליא.

כ´ ניסן ה´תש"ע  
במובן מסוים אהבתי יותר את הגרסא שהעלית לסדנא. היה בא משהו זורם יותר, ופה הפסיחות כאילו "תוקעות" לי את הקריאה.
גם ההוספה של "חשבת" בשורה השניה, מפריעה לזרימה שמאוד אהבתי בגרסא הראשונה, ואני לא בטוח שהיא נחוצה.
יש גם הרבה שיפורים שהוסיפו כמו סימני הנשיכה בשפתיים, ובכלל יש פה הרבה פנינים בשיר. והסוף - כמה יפה הוא כתוב וכמה כאב טמנת בתוכו. פשוט שבית אותי:

אֵיזֶה עֶלְבּוֹן נִתְלָה
כִּדְלָיֵי מַיִם עַל אֵסֶל חִיּוּכְךָ?
מִי זֶה שֶׁצִלֵּם אוֹתְךָ כַּךְ
מִגָּבוֹהַּ וְכַמָּה נָמוּךְ
הוּא אַהָב
אוֹתְךָ?

תודה על השיר. לא פשוט לפרסם כזה דבר...
כ´ ניסן ה´תש"ע  
דרושות עוד קריאות, השתיים הראשונות השאירו בעיקר כאב, בעיקר מהתגית. אני בטוח שהפסיחות מחושבות היטב (הרי זה אתה, לא תעשה דבר כזה בלי לשקול היטב) אז רק אומר שכנראה שכוונתך הצליחה: הן מקשות על הקריאה.


אשתדל לשוב לקרוא בעתיד.

גדי
כ´ ניסן ה´תש"ע  
וְכַמָּה נָמוּךְ

הוּא אַהָב

אוֹתְךָ?

(אנשים שאוהבים מנמוך. תמיד היינו כאלה ואף פעם לא חשבתי עלינו ככה)
כ´ ניסן ה´תש"ע  
זה אחד השירים הכי טובים שכתבת, בעיניי. הוא מאוד שלם, מאוד מבורר ומהוקצע, והלוואי שאלמד פעם למנן כמוך את הרגש כך שלא ישתלט על השיר ולא "יתנפל" על הקורא, אבל יהיה דומיננטי להפליא. השורות האחרונות צמררו אותי לחלוטין.
סיבת הצטמצמות אורכן של השורות, על אף שמחמיאה מאוד לצורת ההגשה של השיר, עדיין נסתרת מעיניי.

אני ממש אוהב אותך ואת המילים שלך, איציק. אתה נהדר.

דניאל.
כ"א ניסן ה´תש"ע  
לייאה, תודה רבה על המלים המחמיאות לגבי הכותרת , היא לא חייבת למצות את השיר, היא יכולה להיות הקשרית (נותנת הקשר) או כזו שמצביעה על רעיון מסויים בתוך השיר (סמנטית חלקית) היא יכולה להיות גם כמו במקרה הזה אינטגראלית כלומר מצטטת מלים מתוך גוף השיר. לדעתי יש משהו מאד "מושיב" בכותרת הזאת, מי שיושב הוא כמובן הנמען אבל באופן לא מודע גם הקורא מתיישב כאילו. אחר כך אחרי שקוראים את השיר מבינים גם עוד סיבה למה זו הכותרת שנבחרה כי הכותרת בעצם משקפת את המבט הכללי על התמונה (זה שמתחלף בהסתכלות חודרת ומכאיבה לאיזורים המוצפנים והכואבים יותר במהלך השיר) הכותרת היא גם מה שהנמען רצה שיראו בתמונה ועל כרחו רואים בה יותר משהתכוון.
לגבי המלצה, זהו שיקולו הפרטי של עורך היצירה, ואם יאות להגיב לשיר אדע גם אני כיצד קרא אותה


דוד שלו, תודה רבה על התגובה המרגשת
לגבי הפסיחות, הן לא כל כך רבות כפי שנדמה אבל בהחלט נקטתי כאן באמצעים ויזואלים שנועדו להמחיש מסרים שקיימים בשיר ממילא. למשל המבנה ההולך ומתחדד מותאם למבט הנוקב של הדובר המפלח אחד לאחד את התדמית המיושבת והמזוייפת שמציג בבית הראשון הנמען המצולם.

גדי, אני מודה לך על הקריאות האלו ומאמין לך שתשוב לקרוא עוד פעם תודה!

קטיף הגויאבות, תודה רבה על התגובה שלקחה את השיר הלאה אולי לתחילתו של שיר חדש?

דניאל, יקירי תודה רבה על תגובה מרגשת. לגבי ההעמדה הויזואלית של השיר עניתי קודם ולגבי מינון הרגש, אני חושב שיש לי לא מעט ללמוד ממך ומשכמותך
ובנוסף לכל גם אני מאד אוהב אותך.

מימונה שמח לכולם

איציק.








כ"א ניסן ה´תש"ע  
כ"א ניסן ה´תש"ע  
בשיר נראה שהתמונה
מציגה משהו אחר לגמרי מהמציאות.
זה נראה לכאורה
תמונה רגילה של ילד שיושב.

אבל מי שמתעסק
בהתבוננות מעמיקה בתמונה,
רואה פה ילד שממש רוצה להתמרד,
(הפוני שגזור לבד, ובערך כל הבית הראשון) ומחפש את הדרך שלו.
אני מסיקה שזאת דרך לא משהו
כי מישהו יוצא נגדו בזה שהוא
מכניס לו סטירה המצלצלת
שבאה להעמיד אותו על טעותו.

וכדי להראות כנראה את הקושי
ואת הרצון להתמרד
עימדת את השיר בצורה כזאת מעצבנת!
(הרי זה כזה לא מתאים לך)

זה נראה לי סוג של
התבוננות פנימית על עצמך,
במה שהיית בעבר, ואיך שהשתנת היום.

זוהי קריאתי לפחות.
תודה על השיר המעניין הזה!

כ"ב ניסן ה´תש"ע  
מן השורה הפותחת ראיתי את יישוב הדעת, את השליטה. והרי רק מן המקום הזה יכולים לצמוח תובנות, פתיחות וגילוי לב מופלאים כל כך.
ועוד לא נגעתי בתוכן
אחזור ואקרא שוב.

שיר נהדר.

כ"ד ניסן ה´תש"ע  
אני חושב שזה שיר טוב מאד.
וגם מודה על האמת, שלא הבנתי אותו בהתחלה. לפחות לא כמו עכשיו.
אגיד לך מה שמר אותו רחוק ממני. למשל החלק הראשון- הוא כל כך נהדר, כמעט יותר מדי. אתה מכיר את זה, שאפשר להיות יותר מדי? בכל מקרה, בהתחלה לא הבנתי אותו. כשהבנתי התלהבתי נורא לרגע אחד מעצם ההבנה, והבנתי עוד דבר. מה שהכי מפריע לי בכל זה, הוא השליטה האבסולוטית במילים, בשיר (זה קצת אירוני). זה נורא מחושב. למשל, כשאני רואה סרט אני אוהב להשתקע בו, לצלול לתוכו, לשכוח שאני רואה סרט. כך אפשר לחוש את הדברים. אם מישהו מזכיר לי כל הזמן שזה סרט, הוא הורס לי את החוויה. כאן, ההקפדה על המילים כל הזמן הזכירה לי שאלו מילים. ומילים צריכת להיות צל, כמו שאמר נתן זך. תמיד הבנתי את זה כצל של הדבר האמיתי. צל של מה שאתה כותב עליו. הן לא העיקר, למרות שהן קשורות אליו ביותר.

וזה שיר מבריק בעיניי, שלא יהיה ספק. אבל הוא לא נוגע בי. הברק שלו נוצץ, קוקטי כמעט.

לפי שאר התגובות אני מניח שפספסתי הרבה למרות ההתעמקות. עדיין נהניתי. תודה לך איציק
כ"ד ניסן ה´תש"ע  
כ´ טבת ה´תשע"א  
מסיר את הכובע.
כ"ה אלול ה´תשע"ב  
אתה יודע, מה שעלה לי לראש עוד תוך כדי הקריאה זה שאולי זה לא נכון. אולי כל הניתוח הזה של איך "אתה" יושב ומחזיק את היד והעור הסדוק - אולי זה בכלל לא נכון. אולי זו סתם השלכה של מי שרואה את התמונה. משהו בי מאד התמרד נגד ההתבוננות הזו בתמונה.

כ"ה אלול ה´תשע"ב  
או אולי הפירוש הוא זה שבעצם לא נכון? כלומר שאמנם העיניים רואות ממשות פיזית אבל הפרשנות היא לא בהכרח מה שמפורט בשיר?
ג´ תשרי ה´תשע"ג  
כן, מה שכתבת - "אמנם העיניים רואות ממשות פיזית אבל הפרשנות היא לא בהכרח מה שמפורט בשיר"
כ"ח סיון ה´תשע"ד  
זה פשוט מדהים.
יותר עמוק מזה? אין
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד