המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
עם סבי שלי / פרט
בביכורים מאז י"ח ניסן ה´תש"ע

                                                  (הומאז' לזלדה, "עם סבי")

 

סַבִי לֹא דָמַּה

לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּמְאוּם;

מַבָּטוֹ הָיָה קָצָר וּנְטוּל כַּוָּנוֹת,

כְּמוֹ נְשִׁימַתוֹ. גַּם

זָקָן לֹא הָיָה לוֹ, רַק

זִיפִים רַשְלַנִיִים.

 

בָּחוּץ הִבְשִׁיל אָבִיב רֵיחָנִי, בָּחוּץ

שָׁאֲגוּ סוֹחֲרִים וְלָחֲשׁוּ

אוֹהֲבִים, וְהוּא

יָשַׁב בְּבֵיתוֹ בִּנְתַנְיַה בֵּין

הַדוּכַנִים וְהַסָּפְסַלִים שֶׁל קַזַּבְּלָנְקַה.

בְּכֹל פַּעַם שֶאֵיזֶה מַלְאָךְ תּוֹעֵה נִסָּה לָשִׁיר לוֹ

עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה,

הוּא הָיָה מַסְבִּיר לוֹ

שֶׁזּוֹ כְּנִרְאֶה טָעוּת בַּכְּתֹבֶת.

הוּא פַּשׁוּט הִכִּיר טוֹב מִדַּי אֶת יְרוּשָׁלַיִם

הָאֲמִתִּית, יָדַע אֶת צָרוּת סִמְטְאוֹתֵיהַ

וּבְּדִידוּת כּוּכֵיהַ.

 

סַבִי, בִּמְאוּם הוּא לֹא

דָמַּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ.

אֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אָמַר לִי, כְּשֶׁהָיִיתִי

יֶלֶד קָטָן וְהוּא

הָיָה נוֹשֵׁם, אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ מִחֲנוּת

קְטָּנָה מוּזָרַה עִם שְׁתֵּי חֲבִילוֹת

גְּדוֹלוֹת מוּזָרוֹת:

אַבְרָהָם אָבִינוּ הֵכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ

בְּגִיל שַׁלוֹשׁ, וַאֲנִי,

אֲנִי לֹא מַכִּיר אֲפִילוּ אֶת עַצְמִי

בְּגִיל שִׁבְעִים וְאַרְבַּע.

 

סַבִי לֹא דָמַּה

לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּמְאוּם,

אֲבַל

אֵיזוֹ אֶמוּנַה הַיְתָה לְךָ,

סַבָּא.



אברהם אבינו אמונה זלדה סבא

© כל הזכויות ליצירה שמורות לפרט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב ניסן ה´תש"ע  
אהבתי ובמיוחד את השורה האחרונה בשיר. תודה.. זה מרגש לקרוא שיר על סבא!!
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
טוב מאוד בפני עצמו אבל יהיה נחמד אם תתן קישור לזלדה, שיהיה אפשר לקרוא ביחס להקשר..

אהבתי
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
אכן, בכדי להבין כהלכה את השיר ואת ההקשר בו הוא נכתב הכרחי להכיר קודם כל את שירה של זלדה, "עם סבי".
פשוט חשבתי שהשיר מספיק מוכר...

מצורף בזאת קישור אל דף בו מופיע השיר.
http://www.kipa.co.il/kolech/show.asp?id=14269

תודה לכל מי שטורח לקרוא ולחשוב...
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
הצלחתי לפספס את ההערה למעלה והתחלתי מגוף השיר. למרות זאת ההומאז' היה ברור לחלוטין (למעריצי זלדה בע"מ)

- הפניה הישירה בסוף מאד במקום. אני קורא את זה כשיר געגועים שרק בסוף מתגלה לקורא שהכתוב מעולם לא באמת דבר אליו, אלא אל הסב.

- לדעתי השיר אולי ארוך מדי. אולי דבקת יותר מדי בשיר של זלדה ולכן מתחת אותו יתר על המידה.
אבל זו דעתי.

- אני לא יודע למה צריך כל כך הרבה גלישות (טוב, אני חסיד של שורות ארוכות). לא בכל מקום מצאתי להם צידוק מספיק.

-אבל בסהך הכל כתיבה טובה, שלא תבין לא נכון. נהניתי.
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
אהבתי מאוד את הכנות הזאת. והאמונה.
כ"ג ניסן ה´תש"ע  
יכול להיות שכדי לקצר את השיר במעט.

לילה טוב
יוני
כ"ד ניסן ה´תש"ע  
(לא יודעת כמה זה משמעותי, אבל קראתי ונגע בי מאוד, והתחברתי כדי להודות לך. הבנתי משהו בעקבות האמירה בשיר שלך. משהו אחר. לא יכולה להגדיר במילים, אבל זה יישאר לי בראש עוד הרבה זמן)

השפה יפייפיה, והשיר מוגש פשוט ונכון, ונקי. אני נוטה להסכים עם הדברים שארגמון אמר.

תודה לך
כ"ד ניסן ה´תש"ע  
משום מה זכור לי שכבר קראתי את זה. אולי קראתי ולא הגבתי בעבר?

המחווה לזלדה יפהפיה. מעט ארוך, אבל יפה בפני עצמו, ושזור בחן רב משיריה שלה.
כ"ד ניסן ה´תש"ע  
זה יפיפה.
מקסים ממש.
הצלחת בהחלט לרגש אותי, הפערים בין ה'הוא' ל'אני' מודגשים בהחלט, אל מול אברהם אבינו ברקע, והסוף שתולש ממש.

מצוין.

(אם לקצר אז רק להוריד את השורות על החנות, חוץ מיזה - כלום!)

תודה על זה, זה נוגע. שמרתי לי.
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
(לא קראתי את "עם סבי" בינתיים, אבל אני מקווה שהתגובה תהיה לעניין בכ"ז. וזה הולך להיות קצת ארוך כי זה שיתוף רציני אבל אני מקווה שתקרא בכ"ז)

סבא ז"ל נפטר לפני 8 שנים (זה כמעט מצחיק שאני כותבת 8 שנים, אני אפילו לא מצליחה לזכור אחת ולתמיד את השנה שבה הוא נפטר, פשוט מחשבת כל פעם מחדש לפי הכיתה שבה הייתי אז). ממש בסוף ניסן. ו-
זה מעניין לראות איך ילדים מתייחסים למוות. אצלי זה היה הכחשה טוטלית. חלמתי עליו אולי פעם או פעמיים, אבל לא יותר מזה. באותו בוקר באתי לחברה שלי עם חיוך והתחלתי לדבר איתה, ואז פתאום נזכרתי, "אה, את יודעת, סבא נפטר היום בבוקר". היא לא הזדעזעה ולא כלום, רק שאלה איך קראו לו ואמרה שהיא מכירה צרפתי אחד שקוראים לו ככה. קצת צחקה על המבטא של הצרפתים, על איך שהם הוגים את השם.
גם ב8 שנים האלה, יום השנה תמיד היה בשבילי יום מעיק. מין אקורד סיום מזייף מאד לניסן. קודם נתקעים הרבה זמן בבית קברות בשמש ואח"כ יושבים, אוכלים, שמחים שיש נכדים ב"ה והרבה אנשי מקצוע חכמים ואנא עארף, עצובים שהוא כבר לא איתנו, מעלים קצת זכרונות ועוד דברים בסגנון. מהבוקר, כל מה שהייתי עסוקה בו זה להתבאס שהיום הגיע, לקוות שיגמר מהר ולשמוח שיש עוד שנה שלמה עד הפעם הבאה שזה הולך לקרות.
זה מרושע לגמרי, אני יודעת, ובכמה שנים האחרונות גם מאד כעסתי על עצמי בגלל התחושות והמחשבות האלה וניסיתי בכוח לחשוב או להרגיש משהו אחר. זה הלך טוב כלפי חוץ, אולי, אבל לא הרבה מעבר לזה.

הגעת להמלצת עורכים הזו לפני שבוע. איך שראיתי את המילה "סבי" בכותרת אמרתי לעצמי שזה ממש לא בא לי בזמן ושאני לא הולכת לקרוא את זה כי אין לי ראש עכשיו למחשבות על סבא, בטח לא ככה, לפני האזכרה והכל.
ואיכשהו התפנו לי עכשיו איזה כמה דקות שהייתי צריכה לחכות עד משהו ולא היה לי מה לעשות בינתיים, אז אמרתי לעצמי, "יאללה, נקרא. מה זה משנה, גם ככה כל מה שקשור לסבא לא מזיז לי את מיתרי הרגש יותר מדי".
וקראתי את זה.
תראה, זה לא המקום להכנס לפרטים על סבא, אבל דתי הוא לא היה.
לעומתו, אתה מתאר פה אדם שכן קשור בצורה חזקה לעולם של תורה.
אבל אני אגיד לך מה.
זה כל כך לא הפריע לי עכשיו, לא הפריע למוח שלי לעשות את הסוויש הזה.
תשמע, אני עדיין קצת בתוך איזה מצב מוזר אז קצת קשה לי להסביר ובכלל די יוצאים לי משפטים של ילדה מפגרת, אבל אני רוצה להגיד לך שאין לך שמץ של מושג כמה בא לי להקיא את ה8 שנים האלו ובעיקר כמה זה שינה לי את יום השנה הקרוב.
ואין לך מושג כמה תודה אני חייבת לך.
רחל
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
כל מה שאומַר כאן עכשיו יחוויר, אז רק אומר – תודה לך, רחל. התרגשתי מאוד לקרוא את תגובתך. רבים מהפרטים והתחושות שתיארת כאן תואמים מאוד גם את יום השנה לסבא שלי. בקריאה הראשונה של תגובתך לא ידעתי להגדיר במדויק את הרגש הזה שחשתי בעקבותיה, אבל עכשיו נדמה לי שזו השלמה.
עשית לי טוב על הלב.

תודה רבה גם לכל שאר המגיבים. שמחתי בתגובותיכם ולקחתי את הערותיכם לתשומת ליבי.
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
אין לי הערות מלומדות, וגם לא הודעות מרגשות, רק את הרצון לומר לך שריגשת אותי מאוד בשיר הזה. זה שיר נוגע ועדין.

תודה!

אלגביש
כ"ה ניסן ה´תש"ע  
יפה מאוד.

העמדת את השיר בצורה יפה מול זה של זלדה, וה
"שָׁאֲגוּ סוֹחֲרִים וְלָחֲשׁוּ

אוֹהֲבִים"

מקסים אותי כל פעם מחדש. באמת.

והבית האחרון, זה לא משהו שאפשר להעביר במילים.
כ"ז ניסן ה´תש"ע  
יש שורות נורא יפות בשיר מרגש זה
כ"ז ניסן ה´תש"ע  
נחמד מאוד.
כ"ז ניסן ה´תש"ע  
מרגש לקרוא את התיאור של הפשטות של הסבא שהיא בעצם הגדלות שלו, ואת האמונה התמימה שהייתה לו.
אהבתי את זה שבסוף השיר, הכותב פונה אל הסבא.
תודה על השיר.
הוא ממש חזק.
כ"ט ניסן ה´תש"ע  
הבית האחרון הזכיר לי כי לפעמים אנו יכולים להיות טובים אבל רחוקים מאבותינו בצורת חשיבתנו וריגשותנו עד כדי שיגידו עלינו כי איננו דומים במאום
אך יש דברים לדוגמה אמונה שאין אנו יכולים להתנתק ממה שהנחילו לנו

ואוסיף כי אמונה זו או כל דבר שכמותה יכולים להיות מוסתרים בתוכנו

נ.ב.
השיר ריגש אותי מכיוון שגם לי היה סבא טוב שהלך לעולם אחר


א´ אדר א´ ה´תשע"א  
שיר יפהפה ומיוחד, בתוך כרם מרשים. (חשבתי להגיב על כל שיר בנפרד, אבל.. קיצור, אין כח)

הפנייה האישית בסוף עשתה את השיר ממש.

אתה כשרוני מאוד, ואם אני לא טועה אתה ממצפה רמון...?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד