בנושא
בכרם
חדשות
 
בית, אישה ואיש ומלאכים / שוורצה
בביכורים מאז ט´ ניסן ה´תש"ע

 


אַתְּ אוֹבֶדֶת בְּתוֹךְ בָּיִת עִם תְּרִיסִים
שֶׁדִּמְיַינְתְּ לְעָצְמֶךְ
מְשֻׁרְבֶּטֶת עַל דַּפִּים צְפוּפִים שֶׁל אוֹתִיּוֹת-אוֹתִיּוֹת.
כַּמָּה אֶפְשָׁר לִלְעֹס אֶת עָצְמֶךְ בְּסִסְמָאוֹת
מָה שֶׁלֹּא יְשָׁכְנֵעַ אֲחֵרִים כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת
לֹא יְשָׁכְנֵעַ אוֹתָךְ, תָּבִינִי
אַתְּ שְׁקֵטָה בְּדִיּוּק עִם כּוּלָם, מִתְמוֹטֶטֶת אִתָּם
עַל קַו הַגְּבוּל שֶׁל הַשִּׁגָּעוֹן הָהֶגְיוֹנִי לְפָחוֹת
תָּבִינִי
לַכֵּאֶב אֵין גִּיל אוֹ מִסְפָּר
וְגָם לַבְּדִידוּת לֹא, אֵין לָהּ תְּעוּדַת זֵהוּת
וְלֹא רִשְׁיוֹן נְהִיגָה
אָז אָסוּר לָהּ לִהְיוֹת. לַבְּדִידוּת אָסוּר
לְהִכָּנֵס לְבֵית קָפֶה, לְהַזְמִין שׁוֹקוֹצִ'ינוֹ
לְחַכּוֹת לְזוּג עֵינָיִם שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּה וְיַחְלִיט שֶׁאוֹתָה הוּא יֹאהַב
יוֹתֵר מְהַכֹּל,
מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת אִתָּה אֲפִלּוּ.
הַבְּדִידוּת צְרִיכָה לְהִשָּׁאֵר לְבָד
עַד שֶׁלֹּא יִצְחָקוּ לָהּ כְּשֶׁתִּשְׁתּוֹקֵק לִמְצֹא מִישֶׁהוּ
שֶׁיִּתְבּוֹדֵד יָחַד אִתָּהּ, רַק אִתָּהּ.

מִי יִסְבֹּל אוֹתָךְ בּוֹדֶדֶת, מִי יִקַּח אוֹתָךְ
לְבָנָה וּפְשׁוּטָה וּמֻכְתֶּמֶת
יוֹשִׁיב בְּחֵיקֶךְ מַלְאָכִים קְטָנִים מְתֻלְתָּלִים
אֱ-לֹקִים יוֹדֵעַ
וְאַתְּ יוֹדָעַת שֶׁלַּבְּדִידוּת אֵין גִּיל רַק מִגְבָּלוֹת
לַבְּדִידוּת אֵין גֹבָהּ
רַק סוֹפִים רְקוּעִים בְּאֹפֶק בִּלְתִּי נִרְאֶה וְשָׁכוּחַ.
הַבְּדִידוּת וְאַתְּ יְכוֹלוֹת לְהַסְמִיק וּלְהִתְכַּרְבֵּל זוֹ בַּזּוֹ
אַתְּ וְהַבְּדִידוּת יְכוֹלוֹת לִנְעֹל סַנְדָּלִים עָדִינִים
לְאַפֵּר אֶת הַדְּמָעוֹת וּלְעַגֵּל אֶת הַפְּנִיּוֹת וְהָרִיסִים
לְהַמִּיט עַל עָצְמֶכֵן תְּרִיסִים בְּיָדַיִּם קָשׁוֹת
אַתְּ וְהַבְּדִידוּת יְכוֹלוֹת לִצְעֹד עַל מִדְרָכָה קֵיצִית בְּחֻלְּצָה תְּכֶלֶת
לְדַבֵּר עִם חָבֵרוֹת
לְהִתְכַּסּוֹת בִּשְׂמִיכָה, לִשְׁכָּב בַּמִטָּה וְלִשְׁאֹל נַפְשׁכן לִבְכּוֹת
לִרְחוֹף וְלִתְהוֹת וְלַעֲנוֹת
אֵיפֹה הֶחָלוֹם הַזֶּה הַמָּתֹק
(רָחֹק רָחֹק רָחֹק.)

הַבְּדִידוּת דּוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת וְאַתְּ בְּפִּיגָ'מָה
הַבְּדִידוּת מִתְחַנֶּנֶת, מְצַלְצֶלֶת בַּפַּעֲמוֹן
בַּסּוֹף
אַתְּ תִּפְתְּחִי לָהּ וְהִיא תִּהְיֶה שָׁם עָטוּפָה בְּכוּלֶּךְ
יוֹשֶׁבֶת עַל בִּרְכָּיִם סְדֻקּוֹת וּשְׁלוּלִית שֶׁל מִלִּים
וּשְׁתֵיכֶן תִּשְׁתְּקוּ בְּיָחַד
עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמָן הַמַּתְאִים.

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לשוורצה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט´ ניסן ה´תש"ע  
הבית המסיים קצת פחות זרם לי והוא עדיין יפה מאד, האחרים פשוט נפלאים!

תודה
לילה טוב
יוני
ט´ ניסן ה´תש"ע  
שירים ששמקיפים נושא באינספור דימויים ועדיין מצליחים להישאר מדוייקים...

תיאור נהדר!

תודה...
ט´ ניסן ה´תש"ע  
י´ ניסן ה´תש"ע  
טוב מאוד אפילו.

אולי טיפה ארוך מידי, גם הסוף קצת מאולץ -אבל שיר מקסים ונוגה משהו.

(טוב גם לקרוא אותך אחרי המון זמן שלא נצפית פה)
י´ ניסן ה´תש"ע  
הקצב והמילים והתיאורים, פשוט הכל כלכך מדויק לבטא את ההרגשה הזאת.. את הבדידות. אני כלכך מזדהה עם השיר... כלכך יפה.
י´ ניסן ה´תש"ע  
וואי, הרבה זמן לא קראתי שיר כזה מצמרר, מנסח בחדות תחושה כל כך ידועה...
השיר הזה נותן מכות לכל אורך הדרך.

הסוף של הבית השני... לשמור אותו כמו שהוא ולהדפיס ישר בספר.

וכל כך אהבתי שזה שיר מהלב. שזה שיר עם פעימה משלו, שיש בו חיוּת וצעקה וכאב. איך בגיל שלך... נו בחייאת, אני יודע שכתבת שלבדידות אין גיל (וגובה, כן), אבל יש..... בגיל שלך בית היה בשבילי בניין...

הערות:
את סגורה על הכותרת? מלאכים זה כבר לשיר אחר, לא?
לא הבנתי כל כך מה הקשר של הלשכנע.
יש כמה ביטויים לעוסים קצת, השיר הזה כן דורש הרבה מעבר כדי שתטבעי בו את החותם הייחודי שלך, ואני חושב שבעוד כמה זמן, כשתעברי עליו, גם תרצי לקצר אותו.
והסוף... השיר הזה כל הזמן מכה ומכה ובסוף, גם מבחינת המסר, וגם מבחינת הניסוח שלו, וגם מבחינת הבנייה של השורה, אין פאנץ' ליין... מישהו כתב מאולץ, זה לא בא מבתוכו, מרגישים.
ועם כל ההערות זה 5, וחסרה לי ההמלצה שם למעלה.
י"א ניסן ה´תש"ע  
התגעגעתי כבר. נהדרת.
י"ג ניסן ה´תש"ע  
מזכיר לי תקופה לא כ"כ רחוקה.
העלה בי זכרונות ישנים.

תודה!

(זה הרבה יותר שווה מאגי משעול )

-אני-
י"ג ניסן ה´תש"ע  
מגיב כי יש לי מה לומר, בעיקר. עוד - כי אהבתי את הסגנון שלך, שיודע להתקשט ובכל זאת נשאר בפנים נקיות מצבע.
הפסיחות טובות במקומות שהן, ואני עצמי הייתי מוסיף עוד
שתיים
שלוש (-:
פסח שמח!

על ששרת:
כמה שזה מוכר. העצבות, העוני הרוחני הלבדי...
כעת, תוך כדי אסיפת כל מיני תובנות קדש של בית מדרש, אני תמיד מנסה לאהוב את החיים ההווים, עד כמה בודדים שיהיו. לחיים תוכנית משל עצמם, ולבכות על האַין זה לא בריא. אם שמחים על היש תמיד באה התפילה על האַין, ובטהרה.
הנה עוד הרצאה. סליחה על היומרה.

תודה.
י"ג ניסן ה´תש"ע  
המלאכים...
אם תזכי, תתרמי לי כמה. גם אני רוצה.
ט"ז ניסן ה´תש"ע  
שאמרתי שבשבילו היה שווה לבוא המפגש. אני עדיין נוגס/לועס אותו, מהרהר. אולי אני עוד אחזור אחרי שאני יעכל.
הַבְּדִידוּת צְרִיכָה לְהִשָּׁאֵר לְבָד. זה פשוט מקסים.
תודה.
י"ז ניסן ה´תש"ע  
איזה שיר... עדין כזה, ונוגע ומר מתוק...
קל להרגיש ולהזדהות. זה יפהפה.
הרגיש לי שהבדידות בכל זאת דיי נואשת לא להיות בודדה ודווקא הפרדוקס הקטן הזה הוא מה שהופך את השיר ליותר יפה.
בעיניי היה אפשר לוותר על הבית האחרון... והכותרת... לא יודעת הרגישה לי לא הכי מתאימה...
בכל אופן, מקסים.
(ואחרי ששמעתי אותך זה מן הסתם אפילו פי אלף יותר.)
י"ז ניסן ה´תש"ע  
אתמול בזמן שקראת אותו כמעט בכיתי,
מעטים השירים שנוגעים בי ככה.

בבית בעזרת ה'
אני אתלה אותו על לוח המודעות שלי
לצד כמה שירים מהאתר,
כדי להיזכר כל יום ביופי,
ובכמה שהשיר הזה נוגע.

תודה לך,
את הולכת ונהיית יותר
מדהימה ונוגעת
משיר לשיר.
י´ סיון ה´תש"ע  
(רק בשביל לומר שקראתי, מן הסתם לא בפעם הראשונה. וגם בשביל לומר שאני פה בכרם שלך, קורא, מקשיב, מביט. רציתי שתדעי)
כ"ב ניסן ה´תשע"א  
קראתי את השיר כמה פעמים..
אהבתי איך הצלחת להשתמש בכזה מגוון של דימויים ועדיין זה פשוט וברור ונוגע!
כ"ז אייר ה´תש"פ  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד