בנושא
בכרם
חדשות
 
דיאלוג לא שפוי / ריקי רט
בביכורים מאז ב´ שבט ה´תש"ע

- נעים מאוד, סגורה. מחלקה סגורה. ערכנו היכרות לפני קצת פחות משנה, זוכרת?

- איך אפשר לשכוח...חודש וחצי...מה את רוצה?

- היי לא צריך להיות גסת רוח, את יכולה לשאול 'מה שלומך'? 'איך עברה עלייך השנה?'

- תרגעי, את סך הכל מחלקה בבית חולים, זה לא שיש לך חיים או משהו...אם כבר את מומחית בלהרוס חיים של אחרים..

-מצב רוח קרבי, אה? אני לא אעלב..נכון, את כועסת, אבל לא צריך להסחף...תראי, לא ראיתי את נועה כבר עשרה חודשים, התגעגעתי אליה. כזאת בחורה מקסימה, תמיד עם חיוך, כל כך עדינה ומתחשבת...

- כן, את זה גם אני יודעת...אז בגלל זה ארגנת לה את ה'נפילה' הזאת? אחרי שכבר היינו בטוחים שזה מאחורינו...

- מה פתאום! זה לא אני ארגנתי, זה ההוא שם למעלה, אלוקים, זה שאחראי לכל מה שקורה פה בעולם. ככה הוא סובב את הדברים וקרה ששוב נפגשנו. איך התגעגעתי...

- יופי! ומה איתי, אני לא מתגעגעת? אני יכולה להסתדר בלי אחותי התאומה?
את יודעת מה זה חודש וחצי בלי החצי השני שלך?

- תראי ילדונת, אין לך מה לכעוס. כמה שהשם שלי נשמע מאיים, אני בסך הכל רוצה בטובתה של אחותך, כמו כולנו. זה לא קל להלחם באנורקסיה ויש אנשים שההתמודדות עם המחלה קשה להם יותר. אחותך, שתהיה בריאה, היא נשמה כל כך עדינה וטהורה, לא פלא שקשה לה!

- אבל גם לנו קשה! לראות אותה הולכת ונעלמת מול העיניים
ולהתעלם מכל סימני האזהרה...

-אל תדאגי ילדה, זה לא לזמן רב.
אני, בעזרת הצוות המסור ובעזרת ה' 'נטען' את אחותך בכוחות מחודשים
והיא תחזור במהרה הביתה בריאה ושלמה.
ואת יודעת מה? גם אם אני אתגעגע,
אני מבטיחה לך לא לבקש מאלוקים לארגן לי עוד פגישה איתה!



אנורקסיה דיאלוג

© כל הזכויות ליצירה שמורות לריקי רט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ שבט ה´תש"ע  
מאוד, מאחלת לטוב...
ד´ שבט ה´תש"ע  
אבל היה לי קשה להרגיש את הכאב שצריך להיות בסיפורים ובמקומות שכאלה. לא הרגשתי את הכאב במילים, הרגשתי יותר קרירות. כאילו הסיפור לא קרוב אלייך, אבל אם אני טועה אז סליחה.
*היה לי קשה גם להבין את הדמויות שמדברות, מי האנורקסית, מי מדברת עם המחלקה...
ד´ שבט ה´תש"ע  
אני מסכימה עם memory.

זה וירטואלי כאן, לכן לא אוכל לדעת עד כמה הנושא הזה מוכר לך. אבל הכתיבה מרוחקת מאוד, כאילו לא על משהו שהרגשת כתבת.
לא הצלחתי לראות משהו שהוא מעבר, נקודה למחשבה..

בכל מיק, אולי הוספת רגשות ותיאורים טיפה יוסיפו כאן. בהצלחה!
ה´ שבט ה´תש"ע  
נורא כואב, בעיקר הזווית של מי שליד החולה.

לטעמי זה נישאר קצת פתוח, אפשר היה לגעת יותר בכאב, עם כל הקושי.

רק אור.
עֹז
ה´ שבט ה´תש"ע  
ה´ שבט ה´תש"ע  
במקור הקטע נכתב על נושא שונה לגמרי, אבל כי שאוכל לפרסם אותו הייתי צריכה לשנות את הנושא מסיבות מסויימות, לכן אולי זה נראה שאני כותבת קצת בריחוק, כי השינויים מעט מאולצים בשבילי.
הקטע, מבחינתי לפחות, משקף יותר את הניכור והכעס כלפי המחלקה ומה שהיא מסמלת, ולאו דווקא את הכאב על המצב של החולה.

ד"א אין לי אחות תאומה (לצערי..) ןוהיא לא אנורקסית (למזלי..)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד