בנושא
בכרם
חדשות
 
קולקטורים - פרק 23 / דוצקי
בביכורים מאז י"ג טבת ה´תש"ע

בס"ד

"ועכשיו נעבור לכתבנו בשטחים" אמרה הקריינית.

אדם בעל מיקרופון הופיע במרקע. "שלום יולי! אני נמצא כרגע באוניברסיטה העברית בירושלים, עיר ההיסטוריה. ועכשיו יש עוד סיבה לכך - מגילת קלף נמצאה בידי הארכיאולוג מר רפאל פאונד, ששותפיו הארכיאולוגים טוענים שזו מגילה מיחדת במינה, שתוכל לפתוח שער לעתיד טוב יותר. עוד כמה דקות עומד להיכנס לאולם, לספר על הממצא..."
 
                                 *

"אתה לא מבין אדוני! אנחנו חייבים להיכנס!" טען יואל.

השומר גיחך "תביא לי תעודת סטודנט אדוני הצעיר, ואתן לך להיכנס".

"אבל חיים של אנשים תלויים בזה!" אמר ערן.

השומר הביט על שאר הקהל העומד בתור ונעשה עצבני "אם אתה לא רוצה שאקרא לאבטחת האוניבריטה שיפנו אתכם, אני ממליץ לכם להסתלק עכשיו".

"תן להם לעבור בבקשה, אדוני!" נעמד אדם מאחוריהם.

"מי אתה שתחלק לי פקודות?" התעצבן השומר.

הגבר התקרב והוציא מכיסו תעודה: "חוקר משטרתי שייקה חשמני," אמר שייקה והחזיר את התעודה למראה השומר המחוויר, "השניים האלה תחת חסותי ואני מקווה מאוד שהם יורשו להיכנס פנימה".

"כ... כן מר חשמני, אדוני," אמר השומר וזז הצידה, "תהנו אדונים צעירים!" קרא ונאנח. הוא קיווה שלא יפטרו אותו בגלל זה.

אחרי מרחק ניכר החל יואל לדבר: "תודה רבה שייקה, איפה מיכאל?"

"מיכאל ויוס' יושבים כבר בפנים עם מושבים שמורים בשבילנו," סיפר שייקה, "ידענו שלא תהססו לבוא לכאן ברגע שתגיע השמועה אליכם, וכשראינו שלא באתם - ההמשך מובן. גיליתם משהו בנוגע לרחלי או לקולקטור כלשהו?"

"לא," ענה ערן, "השפ"ם שותק כמו דג כבר שבוע ואני חושב..."

ביפ! ביפ! ביפ! ביפ! ביפ! ביפ!

השפ"ם צילצל בלי הפסקה.

ערן המשיך: "שהקולקטור לא ירצה לפספס את המסיבה"...

                                 *

שיירות של אנשים נכנסו בשערי ירושלים. אנשים מפנים העיר באו לתת עזרה לאחיהם שבתפוצות. האווירה הייתה ממש מרוממת שרחלי כמעט ובכתה מרוב התרגשות, ולא רק היא, גם המבקרים באופן תדיר עדיין התפעלו מיופיה של ירושלים.

"איזה יופי!" קראה רחלי.

"כן, מעבר ליפה, נראה לי שאין שום מילה שיכולה לתאר את מה שיש כאן בירושלים" אמר בנימין.

"הו! הנה אתם! ברוך הבא!" אמר איש אחד ורץ לעברם.

"עשהאל!" קראה צילה, "בפעם האחרונה שראיתי אותך היית בן חמש עשרה שנים בלבד! איך גדלת! בן כמה אתה עכשיו?"

"שלום דודה צילה!" אמר עשהאל, עכשיו בפחות התלהבות, "אני עכשיו בן עשרים ושתיים..." עשהאל עצר והביט לרגע על בת לוייתם. הוא קד קידה לפני רחלי, ואז אמר: "בואך לשלום לירושלים גברת יקרה!"

"זוהי בת לוייתנו למסע, רחלי," אמר בנימין לאחר שתיקה מצד רחלי, היא לא ידעה איך נהוג להציג את עצמה. "היא איבדה את בעלה, ומקווה למצוא אותו כאן עם העולים לרגל" סיים בנימין.

"טוב," אמר עשהאל "אמא, אבא ועדן מחכים בבית מכינים את הסוכה ואת האוכל".

"אז בואו נזוז, אני כבר רעב!" הריץ אותם בנימין.

גם לקולקטור נמאס כבר לחכות בצד...

                                 
 


מדע בדיוני סיפור בהמשכים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד