המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
בין קירות חדרי / פרט
בביכורים מאז כ"א כסליו ה´תש"ע


פְּעָמִים שֶׁאֲנִי רַק תּוֹהֶה

מָה חֵפֶץ יֵשׁ לַשֶּׁמֶשׁ הַמְשַׁחֵרֶת לְחֲרַכֵי תְּרִיסִי

לְהָאִיר אֶת גַּרְגְּרֵי הָאָבָק.

גַּרְגְּרִים אֵלּוּ הַמְּרַחֲפִים לְאִטָּם, חַסְרֵי אִפְיוּן אוֹ

יַעַד, בֵּין קִירוֹת חַדְרִי. מוּבָסִים.

כֹּה שׁוֹנָה מֵהֶם

הַשֶּׁמֶשׁ. כֹּה שׁוֹנֶה אֲנִי.


פְּעָמִים שֶׁאֲנִי חָשׁ כְּמוֹתָם. אוֹ

אָז אֲנִי תּוֹלֵשׁ אוֹתָם בִּמְלוֹא חוֹפְנַיִים

וּסְתָּמִיוּת

וַחֲמַת זָעַם מְרוּחָה הֵיטֵב בְּשִׁעֲמוּם אֲגַבִי, שׁוּב

וְשׁוּב. אֲבָל תָּמִיד מוֹפִיעִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם,

מֵעֲלֵיהֶם, מִכֹּל צְדָדַי; אֵין מָקוֹם לְהֵחָבֵא.


פְּעָמִים שֶׁאֲנִי סוֹגֵר

אֶת הַתְּרִיס.


פְּעָמִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב.



ייחודיות כתיבה ספקות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לפרט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב כסליו ה´תש"ע  
שיר מעולה. התיאורים שבהם נעשה שימוש מדוייקים להפליא והכתיבה איכותית וברמה גבוהה מאד. רואים שידך בטוחה ומנוסה.

אהבתי במיוחד את הסיום:
"פְּעָמִים שֶׁאֲנִי סוֹגֵר

אֶת הַתְּרִיס.



פְּעָמִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב."

כ"ב כסליו ה´תש"ע  
המטאפורה הזאת (השמש המאירה את גרגרי האבק ואת הדובר)
נקראת אצלי גם
כארספואטית בתחום תהליך הכתיבה

אך בהחלט גם כשיר דיוקן, ועבודה על האישיות בעצמך.(ספקות, קונפליקט, הוצאת המוץ)


תודה

אמילי

כ"ב כסליו ה´תש"ע  
פרט, אין ספק שאתה יודע את המלאכה תשומת הלב ניכרת בכל פרט ופרט (אופס חרוז)

יחד עם זאת בשיר הזה:
1- הפתיחה אינה מזמינה במיוחד, נכון שהתהייה היא חלק בלתי נפרד מחוויית השיר כאן אבל היא צריכה להיות יותר משתמעת מאשר נאמרת מפורשות ובייחוד לא בפתיחה, כי זה מכניס את הטקסט לתבנית של הגיג והשיר איננו כזה.

אפשר היה להתחיל ב:השמש משחרת...תריסיי. זו כבר תהיה פתיחה מגרה יותר ומזמינה יותר להתעמק בשיר.

2- יש כמה סתירות פנימיות בתוך הטקסט שכדאי לישב אותן, למשל, אתה מצהיר כמה שונה אני מהם ומיד אח"כ מפרט נקודות של דמיון ביניכם.
למשל, אתה אומר שהם חסרי איפיון אבל כן מאפיין אותם

מעבר לזה, התבוננות יפה ומחדשת ובנייה יפה של המטאפורה.
הסגירה של השיר עם ניחוח ארספואטי יפה מאד בעיניי ובכלל אהבתי והזדהיתי לא מעט עם האוטופורטרט הזה.

תודה על השיר

איציק.
כ"ב כסליו ה´תש"ע  
כתבת כל כך יפה את הצורך להסתגר לפעמים ולדחות את השמש הבאה מבחוץ.

אני הכי אהבתי את
"כֹּה שׁוֹנָה מֵהֶם
הַשֶּׁמֶשׁ. כֹּה שׁוֹנֶה אֲנִי."


וגם את הסוף כמובן.

גם לי הפריעו הסתירות שאיציק ציין.

אפשר גם להוריד את ה"רק" מהשורה הראשונה, ואת החזרה על "גרגרים אלו" בשורה הרביעית ואז לשים פסיק במקום נקודה בסוף השורה השלישית.
אבל חוץ מזה- שיר יפיפה.

תודה
כ"ה כסליו ה´תש"ע  
תודה לכולכם על התגובות המשמחות.

השיר הופיע ביום רביעי וזכה אז לתגובותיכם, אבל מיד לאחר מכן נאלץ לשכב ארבעה ימים במרתפי ההמתנה-לאישור-מחודש בשביל תיקון פצפון...

איציק - שמחתי במיוחד לקרוא את תגובתך, משום שאני מעדיף ביקורת והערות בונות בנוסף למחמאות [לא שאני מתנגד גם למחמאות בלבד, כמובן...].

בנוגע לסתירות שציינת:
ייתכן והעניין לא בלט משום שאירעה תקלה בחלוקה לבתים [תיקנתי, כאמור], אבל התחושה של הדובר אינה מוכרעת והחלטית, אלא א-קוהרנטית. בבית הראשון הוא טוען שהוא שונה מהגרגרים, אולם בבית השני הוא נוכח לפתע שהוא חש דמיון אליהם; לאור זאת, ייתכן ודבריו בבית הראשון היו בבחינת מן השפה ולחוץ בלבד.

כמו כן, בהתייחסותו של הדובר לגרגרים, הוא פוסק בהתחלה שהם "חסרי אפיון". הגדרה זו, באופן אירוני, הינה מאפיין בפני עצמו. לאחר מחשבה נוספת הוא מחליט בעצם שהם "מובסים".

שוב תודה לכולכם. אשמח, כמובן, לעוד תגובות!
כ"ז כסליו ה´תש"ע  
איזה שיר נהדר. דוגמא נפלאה לשימוש בפרט פשוט ויומיומי בצורה הכי מקורית שאפשר. אני לא יודע אם כיוונת לקונוטציה בין שם השיר לבין שם שירו של עידן רייכל "בין קירות ביתי", אבל גם אם לא (ואולי אינך מכיר את השיר? מומלץ לקרוא ולהאזין) - מצאתי נקודות השקה רבות, בעיקר בתחושה הכללית והאווירה בשיר.

הכתיבה משובחת, רק הפסיחות גרעו קצת מחווית הקריאה. אתה משתמש בהן במינון גבוה מאוד ולעתים זה לא מדוייק ומפריע. למשל, בתחילת הבית השני. לשיקולך

תודה לך,
דניאל.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד