בנושא
בכרם
חדשות
 
קולקטורים - פרק 21 / דוצקי
בביכורים מאז ד´ כסליו ה´תש"ע

בס"ד

"אז אני רוצה לשמוע עכשיו את כל הסיפור," דרש מיכאל, "ואם אפשר - בלי לעגל פינות כמו אז בתא המעצר".

"אספר לך כל מה שאני יודע" אמר יוס', שהיה עדיין מצוברך מהפרידה מערן. כבר חמישה ימים לא שמע ממנו כלום.

"נתחיל מזה שתענה על השאלה - מאיפה אתם?" שאל שייקה.

"עדיף לשאול - ממתי?" אמר יוס' וחייך למראה מבטו המבולבל של שייקה. 

יוס' הסביר: "ערן, רחלי - שהיא אחותי ואשתו הטרייה של ערן, וגם אני, באים מהעתיד - 70 שנה מעכשיו, כאן עדיין לא נולדנו".

"בעתיד, בעקבות שחיתויות ענק שרובם אמורים להתבצע בשנה הקרובה, פותחה שיטה כיצד לסקל את הפשע לפני ביצועו - להיפטר מהפושע לפני ביצוע הפשע, כך שהוא "יימחק" מההיסטוריה".

"זה מצד אחד הגיוני ומצד שני מאוד לא הוגן - אולי אנשים אלה לא יעברו על החוק!" אמר מיכאל.

"הייתה למשטרה שתי בעיות," המשיך יוס', "הם היו צריכים לחזור לעבר, והם גם היו צריכים למצוא מישהו שיסכים לבצע פשע - "למחוק" את אלה שעתידים לבצע את הפשע".
 
"ואיך הם פתרו את הבעיות?" שאל שייקה.

"השופט העליון - ג'ארד סורוק, פנה לארבעה אנשים בעלי השפעה. השניים הראשונים הם סבא שלי - פרופ' אנדריי טרומן ועוזרו ז'אק קארל, וביקש מהם להמציא מכשיר היכול להעביר אנשים בזמן, סבא שלי מדען הוא מאוד חכם ואפילו זכה בשניים עשר פרסי נובל, וביחד השניים הצליחו במעשה", יוס' עצר ונזכר בסבו.

"סבא הסתייג כשהבין מה המניעים של סורוק ודרש כסף רב יותר, הוא חשב שזה יעצור אותם. לכן פנה סורוק לאחד מהאנשים הכי עשירים בארץ - ריימי נוס, והבטיח לו משרה בבית המשפט העליון. ריימי הסכים והמכשיר לנסיעה בזמן נקנה בכסף מלא".

"ומה לגבי הבעיה השניה?" שאל מיכאל.

"סורוק פנה לחבר ילדות שלו - סטיבן איוול, שהעלה את רעיון הקולקטורים - יצורים כאלה לא "יימחקו" אפילו אם ייעצרו בעבר".

"אז כאן מגיע ידידנו משכבר הימים - "זדון" אמר שייקה, ונזכר ברגעי האימה בבית החולים כשנפכש עם "זדון" פנים אל פנים. 

"אבל מה לגביכם? מאיפה כל הכוחות האלה?" שאל מיכאל.

"אני שיכנעתי את רחלי וערן שיש לעשות משהו, לכן פנינו לסבא." החל, "הוא הזריק לנו חומר מיוחד שהמציא הנקרא - B7 שנותן לכל אחד מאיתנו כוח המיוחד אך ורק לו".

"הבנתי, ואין לכם מושג איפה רחלי?" שאל שייקה.

"אני לא יודע איפה היא, אבל אני מאוד מקווה שהיא בסדר".

                                  *

"מה זאת אומרת?" התפלאה רחלי.

"אנחנו הולכים לבית ה', לירושלים, אותו המקום שדוד בן ישי הוכתר למלך על כל ישראל, אותו מקום שבו לפני שבע עשרה שנים החל שלמה למלוך" אמר בנימין, "אנחנו הולכים אל אח של צילה לחגוג שם את הפסח".

"את רוצה להגיד שאף פעם לא שמעת על המקום הזה? המקום המקודש והיפה ביותר בעולם?" התפלאה צילה.

"כן, שמעתי פעם..." רחלי הייתה מבולבלת.

"אני... אוכל אולי להצטרף אליכם? בטח ערן הזה שבתמונה, מי שזה יהיה, יחפש אותי שם" ביקשה רחלי.

"בשמחה! רק תדעי שהדרך לא תהיה קלה כל - כך" אמר בנימין.

                               *

מאחורי השלושה עמדו קבוצה קטנה של אנשים וטיפלו בגמלים שלהם, הקבוצה הקטנה החליפו מבטים ביניהם ברגע שהחלו השלושה לנוע.

מי שהיה בודק אותם מקרוב היה מבחין בעובדה שכל אחד מהקבוצה נראה בדיוק אותו דבר כמו רעהו רק בבגדים שונים.

הקולקטור הידוע בשם ננובוט היה מוכן, הוא רק חיכה לזמן המתאים.    

 


מדע בדיוני סיפור בהמשכים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד