בנושא
בכרם
חדשות
 
פרפרים / aiziq
בביכורים מאז כ"ז חשון ה´תש"ע

 

אֱלֹהִים נָתַן

צוּרָה וְכִתְמֵי צֶבַע

לְכַנְפֵי הַפַּרְפָּרִים

אַתְּ וַאֲנִי נָתַנּוּ לָהֶם

אֶת יָפְיָם,

כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱנַקְנוּ לְעַצְמֵנוּ

אֶת צוּרוֹת הַתִּעוּב

וְגוֹנֵי הַהַכְאָבָה.


אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ אֵלֵינוּ

צְבָאוֹת שֶׁל פַּרְפָּרִים,

בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם

הֵם נוֹפְלִים

חֲלָלִים בִּשְׂדוֹת עֵינֵינוּ

חֲלָלִים בִּשְׂדוֹת עָנְיֵנוּ

בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל אַהֲבָה.



זוגיות משבר פרפרים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח חשון ה´תש"ע  
אני קראתי פה הרבה פסימיות, ופספוס של מה שהחיים (אלוקים) נותנים לנו.
אבל השיר יפה מאוד.
כ"ח חשון ה´תש"ע  
לא מצאתי כאן יותר מדי אופטימיות והשיר מדהים.
בעיקר אהבתי את :

'בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם
הֵם נוֹפְלִים
חֲלָלִים בִּשְׂדוֹת עֵינֵינוּ
חֲלָלִים בִּשְׂדוֹת עָנְיֵנוּ
בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל אַהֲבָה.'


תודה !
ערב טוב
יוני
כ"ט חשון ה´תש"ע  
צודקים אין כאן אופטימיות. הורדתי את התגית

איציק.
כ"ט חשון ה´תש"ע  
כ"ט חשון ה´תש"ע  
רק רציתי לכתוב שזה שיר טוב. אבל רע.
השימוש בפרפרים לגמרי עושה את זה.
כ"ט חשון ה´תש"ע  
למה בחרת דווקא בפרפרים?
לא כ"כ ברור.
אני הייתי בוחר בפרפרים לתאר מחשבות
או געגועים. השיר קצת לא היה ברור
לי מקריאה ראשונה למרות שברור שהוא מדבר על אהבה
ושוב עניין הפרפרים בשיר לא ברור דיו,
לפחות לי.
כתוב יפה בכל אופן!
כ"ט חשון ה´תש"ע  
השיר יפה.

הייתי מכניס במשחק המילים בסוף את המילים 'חלולים' ו'עונינו'...

רואי.
ל´ חשון ה´תש"ע  
מחבק, שאלת למה פרפרים?
ישלזה שתי תשובות:
1- כי התבוננתי בפרפר ובאה לי ההשראה לכן הוא נשאר. (אני יודע שזו לא סיבה טובה אבל יש לי עוד נימוק)
2- כדי ליצור אפקט של הזרה. בד"כ חושבים על פרפרים ומשתמשים בהם כדי לתאר חופש, יופי ושלל דברים טובים ונחפצים ונחמדים עד מאד. ואילו כאן בשיר הזה השפטתי את מושא היופי מיופיו, לקחתי מפרפר את הסמליות שלו והרגתי יחד איתו את כל מה שהוא מסמל. אני אדם רע, אבל זה היה הכרחי

הנשכח - כבר הכנסתי את עוניינו לשיר
ולגבי החלולים, בחרתי דווקא בהשפטה החיצונית ולא בריקון התוך (יצירת חלל) וממילא החלול כבר נמצא בתוך המילה חלל, האף שאני משתמש בה כאן במשמעות של חללים בשדה הקרב

תודה רבה על התגובות!

איציק.
ל´ חשון ה´תש"ע  
הרבה זמן לא קראתי כאן שירה כמה טוב לחזור לכאלה כשרונות ברוכים....

השיר קצת עצוב...מנקודת מבט של הפרפר אשר חי רק יום אחד. אנו בני האדם מתברכים בהמון ימים אם היינו מעריכים את חיינו וחיים כל יום כאילו זה יומינו האחרון....


מצוייין 5!!!

הילה.
א´ כסליו ה´תש"ע  
אהבתי כל מילה, תוכן מעניין מאד.
יישר כוח!
הצלחות בהמשך...
ב´ כסליו ה´תש"ע  
ומה פסול בכך שאנחנו מפרשים את הצורה וכתמי הצבע של כנפי הפרפרים כיופי? מדוע זה מקביל לצורות התיעוב וגוני ההכאבה שאנחנו מעניקים לעצמנו? האם פרפרים אינם יצורים שחלק מתכליתם/ מהותם להיות יפים?
השיר כשיר יפה ומעורר מחשבה, אלא שאיני מבינה עד הסוף את הטענה העומדת בבסיסו.
ג´ כסליו ה´תש"ע  
כשם שאני בוחר לייחס לפרפר יופי, אני יכול גם לייחס אותו לך במקום להפעיל כלפייך תיעוב והכאבה. זו לגמרי בחירה פרטית ואחראית שלי.

אלא שיופי הוא בעיניי המתבונן וכשאין שם ברקע אהבה אזי המראות מתקשים לקבל פרשנות של יופי וכל הפרפרים מופשטים מיופיים, כי אין עין אוהבת שתעניק להם את היופי.

הפרפרים הם כמו הזדמנויות, דברים קטנים יומיומיים וחד-פעמיים שיכולים להסב לנו המון הנאה וזו אולי אכן תכליתם - אבל אנחנו מפספסים אותם על ימין ועל שמאל, מחמיצים את ההזדמנות להנות זה מזו ואלה מאלה. במו עינינו אנחנו הורגים את הפרפרים כי כשאיננו רואים את יופיים כאילו נטלנו מהם את החיים.

כעת ברור יותר?
ד´ כסליו ה´תש"ע  
ואני אפילו מסכימה בנושא של הבחירה האחראית וגם בעניין תפיסת ההזדמנויות.
זה יפה אבל זה לא היה לי מובן מהשיר. אולי בגלל שפרפרים (ואני רצינית עכשיו) בכל מקרה נופלים חללים בסופו של יום, בין אם נבחר לראות את יופיים ובין אם לאו...
ד´ כסליו ה´תש"ע  
אם בבית הראשון אנחנו מעניקים להם את יופיים, מדוע איננו עושים כן בבית השני?
ד´ כסליו ה´תש"ע  
מקום קצת לא נוח בעבורי להיות המסביר של השיר, אבל כדי שלא יחשב לי לגאוותנות וידענות ומאחר ולדעתי בשיר אכן ישנן את כל התשובות לכל התהיות שמשתקפות בקריאות עד כה, אכנס רגע לעמדת הקורא.

בבית הראשון ישנה טענה. אפשר להתווכח עימה ואפשר להסכין עימה אבל חשוב קודם להבינה: היופי הוא בעיניי המתבונן. פרפרים יפים כי אנחנו מפרשים את כתמי הצבע וצורת הכנפיים (ועוד כמה דברים) כיפים. כשם שאנחנו מנכסים יופי לאובייקט מסויים אנחנו עשויים לנכס לאובייקט אחר דברים אחרים למשל: צורות של תיעוב והכאבה. (מדוע ג'וקים למשל אינם נתפסים כמשהו יפה ?)

מהבית הראשון מתחוור כי מערכת היחסים בתוך אותו גוף שנקרא 'עצמנו', היא מערכת יחסים עכורה שיש בה תיעוב ויש בה הכאבה הדדית ויש בה תיעוב הדדי - כאילו מדובר כאן באויבים.

שדה הקטל הזה שנרמז בבית הראשון מקבל ביטוי נרחב יותר בבית השני, כאשר הפרפרים נופלים חללים בתווך שבין בני הזוג. ולמרות שאלוהים שולח המון פרפרים מדי יום- הם עדין מסרבים לראות ולהעניק ליופי להיכנס ביניהם ולכן בסופו של יום הפרפר נופל עירום ובחוסר כל. הם לא מבחינים ביופי שיש בו הם לא מעניקים לו את היופי הזה בעיניהם. אין להם מה להעניק זולת כאב ותיעוב ולכן הם גם עניים.


שאלת מדוע אם בבית הראשון אנחנו כן מעניקים להם את היופי מדוע אינינו עושים כן בבית השני. התשובה היא שבמקרה של בני הזוג האלה אין שום סיכוי לראות פרפר יפה, כי היופי הוא בעיני המתבונן ובעיניהם אין שום יופי.

כתבת (והיית רצינית)שפרפרים ממילא מתים ביופו של יום בין אם נבחין ביופיים ובין אם לאו - זה נכון! אבל הרי הפספוס זועק לשמיים והשחתת הזמן וכפיות הטובה לכל המתנות שאנחנו מקבלים מהחיים האלה גם הן זועקות השמיימה. הפרפרים האלה בשיר הזה הספציפי מתים בחוסר כל, מתים עירומים - לא חראם?...

אגב, אני תייגתי את השיר עם זוגיות אבל זו פרשנות מצמצמת. ברור שגם היחיד עלול ללקות בתופעה דומה שלא לדבר על קריאת השיר כשיר חברתי או לאומי או מזרח ים תיכוני וכו'.

אם אנחנו קוראים את זה למשל כשיר לאומי, או כזה שמתייחס לסכסוך הישראלי-ערבי. תארי לעצמך איך היו חיינו נראים לו נתנו לכל הפרפרים האלה החד פעמיים האלה להכניס יופי אל שדות עינינו במקום לתת להם ליפול חללים...

איציק.
ד´ כסליו ה´תש"ע  
לא נותר לי אלא לברך, מי יתן ונדע לראות את יופיים של הפרפרים הנקרים בדרכנו ולא נניח להם ליפול בעירום ובחוסר כל אהבה...
תודה
תמר
כ"ד כסליו ה´תש"ע  
מר נורא. [או: מר ונורא?]]
י"ז סיון ה´תש"ע  
אני דוקא קראתי כאן המון אופטימיות
ההבנה שאנו בעצמנו אחראים לקלקול מובילה להבנה שאנו אלו שיכולים לתקן. הקב"ה נותן לנו שפע כל הזמן רק צריך ללמוד לראות אותו נכון.

עוד שיר אמונה מצוין של איציק


 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד