רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה

רק חברים בכיפה יכולים לדרג יצירות

דרוג היצירה

יופי של קטע, מנוגן למופת ומלא חיות. סקוט ג'ופלין, מאחוריך!

עבודת קלידים יפה.. זה לא בפסנתר, נכון? או שהרמקולים האלה מתעללים בי?
וזה ג'זי יפה! היה יפה להוסיף סקסופון כמובן- מידי פעם, אבל זה כבר מעניין ועשיר.זה כבר:)

כל הכבוד לביצוע.

בכלל לא נשמע לי עצוב,
אהבתי את הקטע, אך היו מקומות שנראה כאילו הפסנתרן נתקע.

תעלה עוד יצירות כאלו, כיף לשמוע

אני כבר רואה בתוך המוסיקה קטע בשחור לבן...
נשמע כמו קטע מצ'ארלי צ'אפלין

תודה רבה על התגובה אבל מי זה סקוט גופלין

מה שנתן לזה זווית כל-כך מיוחדת הוא שהשם שנתת ליצירה! אני באמת יכולה לראות את הליצן הזה, שכל-כך נראה שמח, כל-כך מתאמץ לבדר ולבדח את כולם. והוא שר ורוקד ומחייך. אבל מבפנים.... מבפנים הוא קצת נשבר. ואפילו כל החיוכים שהוא מקבל בחזרה לא משיבים את האורה לליבו. וכך בדיוק זה נשמע, כמו החיוך וגילגולי הצחוק שהליצן משמיע. אבל את הלב החם והאמיתי הוא לא יכול להעניק לצופים.
העדר החום הפנימי לא מפריע ליצירה להיות "שובת לב" ומעלת חיוך, אבל חיוך תוהה.... האם מותר לי לחייך מבדיחה של ליצן עצוב?
תודה לך!