המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
על סיפך / aiziq
בביכורים מאז י"ב תשרי ה´תש"ע

הָאָחוֹת עָזְבָה אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט
וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ מִלִּים:
"הַלֵּב",
"שֶׁלוֹ",
"הִתְעַיֵּף".


הַמִּלִּים נֶעֶמְדוּ עַל סַף הַכָּרָתֵךְ
כִּכְלַבְלַבִּים אֲבוּדִים
וְהוֹסִיפוּ לַעֲמֹד מְיַלְּלִים
וְלִתְלוֹת בָּךְ עֵינַיִם מִתְחַנְּנוֹת לְהִכָּנֵס.

עָמַצְתְּ אֶת לִבֵּךְ לְהַחְרִישׁ,
שֶׁיַּחְשְׁבוּ בְּנֵי הַכַּלְבָּה שֶׁאֵינֵךְ,
שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ הָלְאָה לְרַחְמָנִים מִמֵּךְ,
אֲבַל הֵם
נִטְּעוּ עַל סִפֵּך
כְּקַבְּצָנֵי אַהֲבָה


וְלִבֵּךְ
שֶׁלָך
הִתְעַיֵּף.



אובדן התמודדות יתמות מוות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ז תשרי ה´תש"ע  
י"ז תשרי ה´תש"ע  
כמה שהכלבים צרמו לי בקריאה ראשונה ככה הם הרכינו ראש וניכנסו בלאט אל הקריאה השניה.
ניחומים,
מילותיך נהדרות,
עֹז
י"ז תשרי ה´תש"ע  
'כְּקַבְּצָנֵי אַהֲבָה' מדהים.
י"ז תשרי ה´תש"ע  
הבנתי מהסדנה שזה לא אוטוביוגרפי, וטוב שכך.

ממש אפשר לדמיין את המילים מייללות להיכנס, מחפשות פתח.

רק מה זה "עמצת" אני לא יודע (אין לידי מילון, אבל גם מורפיקס וגוגל לא ידעו :))
י"ז תשרי ה´תש"ע  
כי הן משנות עולם. מאותו רגע של בשורת מוות, האדם אחר.
ולכן הפתיחה והסיום יש בהן תלות ומעגל הדדי.

הקושי לקבל את הבשורה
מעוצב הפוך על הפוך
דווקא המילים הקשות מדומות לכלבלבים
המתחננים להיכנס

אך הבית הבא
מקשה את לבו, לא לבני כלבה כאלה
הלב נכון, ומזומן לרחם.

כתוב נהדר.
עבורי, משהו מרוחק מדי בתחושה (אם להתקרצץ.)

תודה
אמילי




י"ז תשרי ה´תש"ע  
על סיפך -כבר מעיד על הקושי

הָאָחוֹת עָזְבָה אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט
וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ מִלִּים:
"הַלֵּב",
"שֶׁלוֹ",
"הִתְעַיֵּף".

מצד האחד האדם נותר לבד עם הבשורה
מצד שני כובד המילים ומשמעותן תרתי, מועצם

הַמִּלִּים נֶעֶמְדוּ עַל סַף הַכָּרָתֵךְ (קשה להכיל)
כִּכְלַבְלַבִּים אֲבוּדִים
וְהוֹסִיפוּ לַעֲמֹד מְיַלְּלִים
וְלִתְלוֹת בָּךְ עֵינַיִם מִתְחַנְּנוֹת לְהִכָּנֵס.

כמובן שהדימוי הזה של כלבלבים הרוצים להיכנס, הוא אירוני. הרי אי אפשר לדחות את הקץ ולא להבין...



עָמַצְתְּ אֶת לִבֵּךְ לְהַחְרִישׁ,
שֶׁיַּחְשְׁבוּ בְּנֵי הַכַּלְבָּה שֶׁאֵינֵךְ,
שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ הָלְאָה לְרַחְמָנִים מִמֵּךְ,
אֲבַל הֵם
נִטְּעוּ עַל סִפֵּך
כְּקַבְּצָנֵי אַהֲבָה

ושוב הדימוי קבצני אהבה הנטועים על סף הבית או על סף ההכרה. אין דימוי אכזר ומגוחך בו זמנית, (גרוטסקי) מהדימוי הזה. קבצנים עלובים שרוצים שההכרה תארח אותם בתוכה. איך תכיל כזאת בשורה?




וְלִבֵּךְ
שֶׁלָך
הִתְעַיֵּף.


ומהלב שלו שהתעייף
מעבר כמו על משקל, הלב שלה התעייף
המצביע כנראה על תחילתה של התמודדות שהיא רק תחילת הקושי.

ועכשיו שעברתי על כל משפט השיר שלך בהחלט יותר מדי נגע וחדר.

כמו כן מהדהד לי ברקע גם על סיפך
מאלתרמן?
ובטח יש עוד לקריאות נוספות.

אמילי



י"ז תשרי ה´תש"ע  
האם לא עדיף להשתמש בפועל תליה בהקשר של המלים עצמן, שהן נתלות על סף ההכרה ומבקשות להיכנס, מאשר לומר שהן "תולות עיניים מתחננות" - ביטוי שכיח מדי שאינו מחדש הרבה?
י"ז תשרי ה´תש"ע  
היללות שמגיעות (מדימוי) מהכלבים

פועלות בהעצמה לגבי זרות הבשורה, גם על ידי הזרה וגם במשמעות.

כמו שאנחנו מגיבים: זה לא יכול להיות, זה כנראה חלום
או

לי זה לא יקרה.

היללות נשמעות מבחוץ
זהו שלב שהאדם עדיין לא הפנים את מצב האבל שבו הוא נמצא
(וידועים גם שלבי האבל)


ושוב סליחה על ההמשכים.
י"ז תשרי ה´תש"ע  
מאושרת להמליץ

נהניתי מאוד מאוד, הצטייר לי נפלא. ממש יכולתי לראות את העיניים החומות הכלבלביות, המיוסרות.

(ואפילו למדתי מילה חדשה!)

י"ט תשרי ה´תש"ע  
הוריזון והנשכח- תודה רבה!

עז..., נראה שעברת בדיוק באותו מסלול של הנמענת בשיר גם היא בסוף התרצתה לקבל אותם (כאילו שהייתה לה ברירה)

דוד שלו, תודה רבה!
עיניים עצומות עשויות להיפקח. עיניו של המת הן עמוצות.

מלודי - הפעמת אותי באבחנות הדקות ובקריאה הטוטאלית את השיר! תודה

עשיר תודה רבה על ההצעה והתגובה
לדעתי צריך שיהיה בשיר איזון בין המוכר ובין המחדש. איני חשוב שכדאי להעמיס על הקורא יותר מדי חידושים בשיר קצר אחד

יסמין תודה רבה, על ההמלצה ועל ההנאה

ולכל מי שדירג מבלי לומר דבר - ולכל מי שזיכה את השיר בקריאה - תודה רבה!

איציק
י"ט תשרי ה´תש"ע  
אמרתי, ואומר שוב:

(על אף שאני לא מחדשת דבר)

יש מה ללמוד ממך!


אמילי
י"ט תשרי ה´תש"ע  
אתה איש מדהים.
כ"ג תשרי ה´תש"ע  
זה שיר יפה מאד, אני חושבת שזה אחד מהטובים ביותר שלך.
מאד מדויק, מקובץ כזה, בחרת רעיון ופשוט הלכת איתו במידה הנכונה.

זה שיר שמגיע עליו הרבה כל הכבוד.

נהדר.
כ"ו תשרי ה´תש"ע  
הצריך קריאה חוזרת.
שיר מאוד קשה.
ראיתי פה אשה שמסרבת להשלים
עם האובדן שלה ובסופו של דבר
מתה שברון לב.
זה מה שראיתי כאן.
הבחירה בפרטים גם-כן קשה
כמו יבבות הכלבים וכו...

חד וכואב.

שווה היה להתעכב על השיר
נראה לי שהמגיבים הקודמים ג"כ אהבו.
(אין לי זמן לקרוא תגובות אחרות...)
כ"א חשון ה´תש"ע  
מסכימה עם עוז, שכלבלבים זה דימוי מתאים. בא לך לבעוט בהם בהתחלה, אבל בסוף אתה מתעייף ונכנע והם נכנסים וקונים מקום של קבע ודורשים את שלהם.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד