|
 |
"אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר, אַךְ הַזְּמַן חוֹשֵׁב שֶׁאֲנָשִׁים עוֹבְרִים" [אֲנוֹנִימִי]
אוֹרְלוֹגִין פּוֹעֵם בְּרַכּוּת חוֹרֵט בַּמֶּרְחָב אֶת הַזְּמַן הָאָבוּד.
לוּ הָיִיתִי אֱלֹהִים לֹא הָיִיתִי מֻכְרָח לְהִתְעַנּוֹת מִנְּקִיפוֹת הַזְּמַן שֶׁעָבַר וְאֵימָה עַל שֶׁנּוֹתָר. וְאַתְּ מְלַגְלֶגֶת, זְמַנְּךָ חָלַף כְּבָר מִזְּמַן.
אֲנִי מַבִּיט בְּעֶצֶב עַל הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר, וְאַתְּ בִּקְמָטַי הָעוֹמְקִים וְאוּלַי אַתְּ צוֹדֶקֶת, אוּלַי אֵלֶּה רַק אָנוּ שֶׁנֶּעֱלָמִים.
{מתוך תרגיל בסדנת שירה]
התבגרות זמן
©
כל הזכויות ליצירה שמורות לthe_forgotten

|
רק חברים בכיפה יכולים לכתוב תגובה
|
|
|
|
י"ד אלול ה´תשס"ט  | | |  | י"ד אלול ה´תשס"ט  | | |  | י"ד אלול ה´תשס"ט  | | השיר מבריק בעיני, מבריק.
הציטוט, חריטת הזמן האבוד במרחב, חלוף זמנה, ובמיוחד-הסוף.. אחח...
אֲנִי מַבִּיט בְּעֶצֶב עַל הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר, וְאַתְּ בִּקְמָטַי הָעוֹמְקִים וְאוּלַי אַתְּ צוֹדֶקֶת, אוּלַי אֵלֶּה רַק אָנוּ שֶׁנֶּעֱלָמִים.
התענגתי על כל מילה. (רק, אם להיות קטנונית, יכולת להוריד את "אלה" ואת הש' לפני "נעלמים". אבל הוא מקסים גם ככה) |  | ט"ו אלול ה´תשס"ט  | | נהנתי לקרוא את השיר ובמיוחד הבית האחרון הקסים אותי!
אֲנִי מַבִּיט בְּעֶצֶב עַל הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר, וְאַתְּ בִּקְמָטַי הָעוֹמְקִים וְאוּלַי אַתְּ צוֹדֶקֶת, אוּלַי אֵלֶּה רַק אָנוּ שֶׁנֶּעֱלָמִים
לילה טוב יוני |  | ט"ז אלול ה´תשס"ט  | | תהלה, תודה!
אושה קלה ברוח, תודה על התגובה ואני מקבל את הארותיך. אשנה בהקדם...
יוני, תודה! |  | ט"ז אלול ה´תשס"ט  | | הבית האחרון נהדר. וגם הפתיחה יפה
לקריאתי בית שני כך-
לוּ הָיִיתִי אֱלֹהִים לֹא הָיִיתִי מֻכְרָח לְהִתְעַנּוֹת מִנְּקִיפוֹת הַזְּמַן וְאֵימָה עַל שֶׁנּוֹתָר. וְאַתְּ מְלַגְלֶגֶת: זְמַנְּךָ חָלַף זמנך עבר.
לשיקולך.
שבוע טוב
אמילי |  | |