בנושא
בכרם
חדשות
 
ושננתם לבניך / יוסי בלו
בביכורים מאז י"ב אלול ה´תשס"ט

הוא נולד בעיר, שם היה כל כך בהיר. ולה כניסה-פתח טהור לתקווה, עיר שראשיתה הייתה בעצם מושבה.


כבר מימי שחר ילדותו כשלא ישן, היה בעצם מן סוג של בלשן, שהרי המציא שפה פרטית. ואמו, לזכותה יאמר, לא הייתה ותרנית.

על כן לא הייתה לו ברירה, ולמד את "השפה העברית" במהרה. אך עדיין מוצא פיו לא היה ברור, על כן שלחוהו להיגוי ודיבור.

הילד אט אט למד בשקט ובלאט, שהרי רק תוך שינון שקד ולמד. התגבר על הקשיים והבשיל, מכל מלמדיו השכיל.


ככל שהתבגר התקשה להתגבר:

שיטת השינון לה הורגל כל שנותיו נותרה בעינה ולטבעו הבריא הייתה מתאימה. כך עבר את תקופת נעוריו, שבה היו לו גם קשיים: מקצועות הלימוד היו כה רבים ושיטת השינון עובדת אט אט.


אז מה יעשה שהחיים הם על פי המימד, אשר לו מדד: מדד של זמן, "לשאיפה למצוינות", כשלמעשה לטובת הדייקנות, אך ורק "למצוינות"?


אז אנא, ענו לי בבקשה, כבודו וכבודה:


איך חקלאי החורש את האדמה, עובד בבית חרושת,

בו הוא נמדד, לזכות או לחובה?



לימוד שיטה שינון

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליוסי בלו
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"א אלול ה´תשס"ט  
שבבורותי לא השכלתי להבין פשר הסוף, תוך השתלבותו ביצירתך.
כ"ה אלול ה´תשס"ט  
יפה. המשפט האחרון אלגורי משהו, מה ולטעמי היה בו טעם לפגם - כיוון ששאר הקטע כלל לא כתוב בצורה אלגורית. אבל זה כבר טעם אישי, וכידוע "על טעם וריח אין מה להתווכח".

אגב, אם הבנתי נכון, זה נכתב כהמשך ל"על מצוינות ושאיפה למצוינות"? ואם כבר מדברים על ציונים, מצויינים ומצטיינים: בצבא יש משפט כזה שאומר "אל תהיה מצטיין, תהיה מצויין!". כיום, כפי שחוזות עיני, השאיפה היא ליצור יותר ויותר מצטיינים, ולא מצויינים. וזה בהחלט חבל!

תודה.
ז´ סיון ה´תש"ע  
כל הכבוד לך צדקת אשה צדקת
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד