בנושא
בכרם
חדשות
 
כנפיים שבורות / ישעי
בביכורים מאז י´ אלול ה´תשס"ט

 
                                                                      לצ'יקו באהבה


ספרנו ציפורים נודדות
עד שנגמרו לנו האצבעות
איך אפשר להחזיק חופש
בשתי ידיים?

מה רציתי לעוף איתן
לפזר נגיעות עצמיותי
בעדינות, בלי לפגוע
להישכח

ואתה הלכת
צועד בדיוק אכזרי
בשביל שנועד לנו
לא בור לא
הר נבו
אתה כבר בארץ המובטחת

באכזבה שנעטפתי
במבט של אותם
שראוני צועד איתך
תהיתי למי מאיתנו
נשארו עוד ארבעים שנה
במדבר? 



חברות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לישעי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ אלול ה´תשס"ט  
"ספרנו ציפורים נודדות
עד שנגמרו לנו האצבעות
איך אפשר להחזיק חופש
בשתי ידיים?..."

בית ראשון נהדר.



י´ אלול ה´תשס"ט  
הבית הראשון אכן, מתעלה על המשך השיר.

אבל גם להמשך יש עומק משל עצמו. והבית האחרון מעורר מחשבות, האם דווקא מי שרץ קדימה, אכן מגיע ראשון.
י´ אלול ה´תשס"ט  
כ"כ עצוב לי לענות שלכל אחד מאיתנו נותרו 40 שנה משל עצמו, ולכל אחד מאיתנו מדבר אחר.

שיר נהדר, בייחוד הסוף.
עֹז
י´ אלול ה´תשס"ט  
ההתחלה והסוף, פיזור נגיעות העצמיות, הדיוק האכזרי...

(שמרתי לי)
י"ד אלול ה´תשס"ט  
נגיעות מינוריות של כאב מתלכדות לאגרוף בבטן בשיר העדין הזה ומשאירות אותך חסר נשימה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד