שהשיר קצת "נתקע" לי. משהו כאן לא הצליח לזרום ולנוע בחופשיות. אבל אולי לזו הייתה כוונתך... כמו כן, הכותרת מעניינת, אך מורכבת מדי לטעמי. סוד הכותרות (כמו גופי היצירה עצמם) הוא בפשטות שלהן.
על כל פנים, התוכן מקסים בעיני. אמונה טהורה ותמימה. הצלחתי להרגיש כאן את הסמ"ק, הראי"ה, הרצ"י והשל"ה הקדוש גם יחד.
____________________
אם תהיה מעוניין, אז הנה גם המקורות המדוייקים שזה מזכיר לי:
הסמ"ק: "...ובזה תלוי מה שאמרו חכמים ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו: 'ציפית לישועה?', והיכן כתיב מצוה זו? אלא שמע מינה בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים, דכתיב: 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ועל כרחין מאחר שהוא דיבור, הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב 'ושב וקבצך מכל העמים'."
הראי"ה: "כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו... והפלא הזה קם ויתא (ובא) בימינו לעינינו, לא ע"י מעשה אדם ותחבולותיו, כי אם ע"י נפלאות תמים דעים, 'בעל מלחמות ומצמיח ישועות'. ודאי קול דודי דופק ואור ה' אחד, המנהל בחכמתו חסדו וגבורתו את גלגלי התולדה (ההיסתוריה), כשם שהוא מנהל את הליכות כל צבאות עולמים וכל סדרי היקום כולו" ("אגרות" ח"ג עמ' קנה)
הרצ"י: "יש להתבונן היטב כדי לגלות את הסדר הפנימי של כל הביטויים הללו. יש לזכור את יד ה' הנטויה בכל סדרי המאורעות והמעשים החיצוניים, ולראות בעין פקוחה שכל גלגולי ההיסטוריה הם גילוי אלהות" (שיחות רצ"י שמות, סדרה ב סעיף 7)
והשל"ה: "...כי בהיות כנסת ישראל שלמטה בארץ הטהורה נוהגים כשורה לעשות כמשפט וכתורה, היתה השכינה ברוח הקודש ביניהם נאה והדורה, ועל כל כבוד חופה ועטרה, שנאמר מודעת זאת בכל הארץ, וכתיב ה' מלך תגל הארץ, שהרמז לארץ החיים. ובהיפך זהו כצפור נודדת מן קנה, ויוצאת מביתה וממלונה... וכשעתידים לחזור שכינה היא חוזרת עמהם, שנאמר ושב ה' אלקיך..." (תולדות אדם, שער הגדול כז)
זהו. את הקישורים וההשוואות תעשה בעצמך. עבודה נעימה.
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי
