המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
יסודי / ginny66
בביכורים מאז י"ד אייר ה´תשס"ט

 

אֲנִי הָרוּחַ, לוֹחֶשֶת שִׁירָה. 

לֵאָה גוֹלְדְבֵּרג לוֹחֶשֶת,

נָתָן זַךְ. 

עַכְשָׁו אֲנִי זוֹעֶקֶת אִתָּךְ

לְאַבָּא.  


בְּלִטּוּפִי,

בֵּין מַחְלָפוֹת שֵׂעָר אֲנִי גּוֹלֶשֶׁת, 

מְשַׂחֶקֶת, מְפַזֶּרֶת, סוֹתֶרֶת

כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן.

תְּנִי לִי,

[כְּמוֹ לַיְּלָדִים בַּגַּן]

לְנַסּוֹת לָךְ צַמָּה,

לְאָרְמֵז קְצָווֹתַיִךְ

בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי הָקָרוֹת,

הָסוֹעָרוֹת.


אֵין סוֹף,  

הַתְחָלָה ואֶמְצַע  

רַק מִלְמוּל חֲרִישִׁי, בִּלְתִּי פּוֹסֵק,

שִׁיר, שֶׁחָרַזְתִּי

בְּתַּלְתַּל סוֹרֵר.



יסודות רוח שיער שירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לginny66
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ז אייר ה´תשס"ט  
זה ממש מקסים!
אהבתי מאד את הבית הראשון, ויישר כח על השינויים בבית האחרון..


|מתרגשת|
י"ז אייר ה´תשס"ט  
יש בשיר הזה משהו מאוד מלטף ונעים, שכאילו אומר לך, אתה יכול להבין, וזה נחמד וזה בסדר, אבל למה אתה מתאמץ? בוא, שב פה, תרגיש בנוח. תתרגע. תנשום עמוק. תסתכל על היופי.

קובי.
י"ז אייר ה´תשס"ט  
את יודעת מה יש בשיר הזה? אני מחפש דברים כאלה ולרוב לא מוצא. זה תמיד בא בהפתעה. ואולי זאת השעה והמצב. יש כאן רכות. מן דבר עדין, מיתר, כרית, משהו כזה. אני מתכוון לתחושה הזאת שאני קורא שיר ואני לא מרגיש שאני קורא אותו מרוב העדינות שבו. זה מה זה כיף לי. אני לא ממש קוהרנטי עכשיו, תסלחי לי. בטח לא הצלחתי להסביר טוב את הכוונה שלי. התכוונתי לזה שכשאני קורא, ואני בפועל קורא, אין את התחושה השיכלית, הליניארית ש, אוקי, זה שיר באינטרנט, אני יושב ומסתכל וקורא. אני מרגיש כאילו מישהו לוחש לי אותו. אולי שאני לוחש אותו לעצמי. בכל מקרה, הוא נלחש.
י"ז אייר ה´תשס"ט  
מעתיקן, זה מה שאני כתבתי.
י"ז אייר ה´תשס"ט  
בחיי ברוטוס, אתה צודק. לזכותי יאמר שכשהתחלתי לכתוב הייתה רק תגובה אחת. שלך גם יותר קולע. וקצר. אני צריך לרשום לעצמי להפסיק לכתוב תגובות כאלה, הם אף פעם לא מנוסחות טוב.
עכשיו כשאני קורא את השיר, אני מדמיין אותו בלי הנקודה בסוף, וזה נמשך יותר מוצלח. מתאים לתוכן, שאין סוף והתחלה וכל זה.
י"ז אייר ה´תשס"ט  
תודה, תודה, תודה,
למילה, על החום והתמיכה במהלך העבודה-ותמיד,
לקובי וילד. על התגובות שמחממות את הלב כמו ליטוף, כמו לחישה.
אל תריבו אבל, שתי התגובות נהדרות.
למסת"ה היקרה לי כל כך, שעזרה לי להתעקש על השיר הזה.
לעורכים על ההמלצה.
ולריבונו של עולם שעשה רוח כל כך חזקה כשחיכיתי לטרמפ.

(אני מרגישה כמו בבר מצווה- ולהורי וכו')


תודה, אין עליכם!
י"ז אייר ה´תשס"ט  
איך הצלחת בהדרגה לאווש את הרוח הזועקת, הסוערת... במגעה עם מילותייך,
כמגע רוח סתווית בעלי שלכת, מגע מִלְמוּל חֲרִישִׁי, בִּלְתִּי פּוֹסֵק
וערגת געגועים עזה נמזגת בך, הקורא.

שיר מקסים!

כלטוב
עוזי
י"ח אייר ה´תשס"ט  
בבית האחרון. שפיצי. לא צפוי. ובכלל, מבחינה אסתטית עשוי בצורה מעולה.
אולם מודה אני ומתוודה; מבחינת התוכן הפנימי של השיר, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך...
י"ח אייר ה´תשס"ט  
וגם לא טוב, באותה נשימה. אהבתי מאוד את הכל - חוץ מהבית האחרון, שפתאום נראה לי מהוקצע מדי, כאילו את אומרת: "אני חייבת פתאום לקשור את הקצוות", ואני חושב שדווקא יפה לך פזור.

יהודה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד