בנושא
בכרם
חדשות
 
יהלומים / שביבוש
בביכורים מאז ו´ אייר ה´תשס"ט

 

הפעם הראשונה בה ראיתי יהלום הייתה לפני כעשרים שנה, הייתי אז בת חמש, בגן דינה.

אני זוכרת בדיוק איך זה קרה. איתן רץ אלי מחזיק אבן נוצצת בידו. למרות גודלה המזערי, היא זרחה בחוזקה מאור השמש. התבוננתי בה מקרוב, דוחפת את אפי אל תוך ידו, והוא משך את עצמו אחורנית, מפחד שאקח לו אותה.

זה היה ללא ספק אחד הדברים היפים ביותר שראיתי בחיי, וילדה בת חמש רואה דברים יפים בכל מקום. זה היה בהחלט יפה יותר מכל עוגות הבוץ שאני והחברות הכנו, יפה יותר מהצמה שאורטל הגיעה איתה לגן, יפה יותר אפילו מהחילזון הקטן שמצאנו על אחד הצמחים בחצר.

הייתי מהופנטת לחלוטין.

מאוחר יותר, כשעוד ועוד ילדים הופיעו עם יהלומים בידיהם, הבנתי שמשהו ביהלום של איתן ושלהם פשוט לא אמיתי. היהלומים עדיין נראו יפים, אבל ברגע שהבנתי שהם לא באמת יהלומים, היופי הפך לאכזבה כואבת.


שאלתי את עצמי כל כך הרבה פעמים בחיי אם אני יכולה לנקז את כל הצרות שלי, והתסכול והעצב, אל תוך הזיכרון האחד הזה. להאשים אותו בכל הדברים הרעים שקורים בחיי. כל דבר מרגש, משמח, יפהפה וטהור שהיה לי אי פעם - נחשף בסופו של דבר כסתם עוד אבן מהחצר. יהלום מזויף.

ובכל הפעמים האלה, לא הייתה לי תשובה. בכל פעם, התנגן בראשי המשפט אותו אמר לי איתן, כשהסבתי את תשומת לבו לכך שהיהלום שלו לא אמיתי: "אבל הוא עדיין יפה".

למה, תהיתי, אני לא מסוגלת לשמר את היופי?


הפעם האחרונה בה ראיתי יהלום הייתה לפני כשנה, בתוך קופסת קטיפה, מאוזן על טבעת זהב דקיקה יפהפייה. הפעם היהלום היה אמיתי. וגם האדם שכרע מולי באיטיות ופתח את הקופסא מול עיניי היה מציאותי למדי. אז למה הרגשתי כאילו מליון ילדים בחצר רצים לידי עם אבנים זוהרות וצועקים בכל כוחם את מה שהם ורק הם מאמינים בו: "אבל את עדיין אוהבת אותו?!"


אני לא יודעת מה כאב יותר. לדעת שבמילה אחת שיניתי למישהו יקר לי את כל תפיסת עתידו - שבמילה אחת אני גורמת לו ליותר עצב מאשר ידע אי פעם, או הידיעה שמשהו לא בסדר אצלי. שחודשים שלמים של עצב, שמחה, קשיים ועבודה משותפת, מסתיימים במילה אחת שלילית, שאותה הייתי צריכה להגיד לפני כל כך הרבה זמן. לא לתת לאשליה להתנפח למימדים שכאלו.


בשבועות שלאחר מכן כל מה שעשיתי היה להתרכז בדברים שמהם לא אוכל להתאכזב.

עבדתי כמו מטורפת, ובכל פעם שבה אמרתי ללקוח ש"אני מאוד מצטערת, אדוני, אבל באמת שאני לא יכולה לעזור לך בעניין הזה", הלב שלי פעם כמו מטורף, אופורי מכך שהוא יכול לאכזב מישהו מבלי לכאוב. שמח שאני לא גורמת למישהו לסמוך עליי, שאני לא נקשרת לאף אחד. מתרגש מכך שאכזבה לא תבוא בסוף, כי אין למה לצפות.


אבל זה לא נשאר כך לעד. פגשתי את דרור בישיבת עסקים. אני רוצה להאמין שהוא הצליח לחדור את שכבות הביטחון שלי כי הייתי לחלוטין לא מוכנה. מבחינתי ישיבת עסקים הייתה המקום הבטוח ביותר מהיקשרות כלשהי לכל אדם. הייתי רוצה להאמין שבשל כך השתכנעתי לצאת איתו בלי לשקול אפילו את ההצעה - אבל האמת היא שהסכמתי כי התגעגעתי למגע אנושי. התגעגעתי לבניה של קשר אמיתי, ואולי כבר הרגשתי מוכנה לגרום ליהלום לזרוח גם כשהוא בסך הכול אבן זוהרת.


אבל זה לא עבד. חודש וחצי לתוך מערכת היחסים הדברים הרגילים קרו. מבטים זרים בלילה, משפטים בלתי מובנים שגרמו ללב שלי לרעוד, שתיקות מעיקות. ובלילה אחד פתאום הבנתי שכל מה שאהבתי בו, נהיה מפחיד. פתאום הרגשתי בלתי בטוחה בעליל באהבתו אותי, והתחלתי לאהוב אותו פחות, מכינה את עצמי למה שפחדיי אמרו לי - שהוא לא ירצה להמשיך.


די משעשע המעגל הזה, אם חושבים עליו באובייקטיביות. כי הרי אם מנתחים אותו בקפידה, אפשר להבחין שמה שגורם בסופו של  דבר לכך שהדברים ייגמרו בינינו, הוא המרחק שאני תופסת ממנו. והסיבה לכך שאני תופסת ממנו מרחק היא שאני מפחדת שהדברים ייגמרו בינינו. כלומר שאם לא אפחד שזה יגמר, לא אשמור מרחק, והדברים לא יגמרו, אז לא יהיה לי ממה לפחד. עקבתם עד כאן?

עכשיו תנסו לשכנע את הלב שלכם, שדרך אגב הוא הדבר הבלתי ריאלי ביותר בגופכם, בהגיון שבדבר.

בלתי אפשרי.


בסופו של דבר, דרור, באופן מקביל לחלוטין לשמו, שחרר את עצמו ממני. אני לא יכולה להגיד שאני לא מבינה אותו. גם אני לא הייתי נשארת עם עצמי. מאדם שמח, חופשי, רגוע, הפכתי לצל רדוף פארנויות. מפרשת כל תנועה קטנה כאיום, כל מילה שקטה כצעקה של זעם, כל דבר יפה, כלא הגיוני, לא אמיתי. מאכזב.


הלכתי לגן דינה יום אחד. החלטתי להתעמת עם עצמי פנים אל פנים. השעה הייתה עדיין מוקדמת, והילדים שיחקו בחצר. ביקשתי מהגננת, שבאופן בלתי מפתיע לחלוטין לא זכרה אותי, להיכנס אל הגן למספר דקות. אמרתי לה שאני כותבת פרויקט על הדינמיקה בין ילדים בגילאי חמש עד שש. הילדים בהו בי בסקרנות למשך כמה שניות, אבל אז, בקדחתניות אופיינית לגילם, הם המשיכו במשחקיהם. האמת שקצת הופתעתי כשמה שקיויתי לו קרה: אחד הילדים חזר עם אבן בוהקת בידיו, מכריז על היהלום. ואז כולם יצאו לחפש בדיוק את מה שהיה לו.


חיפשתי את עצמי בין הילדים. מישהו שיתאכזב מכך שהיהלום הוא לא יהלום. מישהו שיצעק, ילחש, יבכה: "אבל זו רק אבן". מפוכח אחד בין קבוצת המאמינים הזאת. הוא לא היה שם.

התקרבתי אל אחד הילדים וביקשתי שיביא לי את ה"יהלום" שלו לרגע. הייתי צריכה להשקיע כמה משפטי שכנוע, כי ברור מאליו שסתם זרה לא תוכל לקבל את היהלום. אז השארתי אצלו עירבון, ליתר בטחון. פלאפון.

התבוננתי באבן מקרוב. ממש מקרוב. היא הייתה יפה. היא לא הייתה יהלום. וזה לא הכאיב, זה לא ציער אותי. לא הייתה שום אכזבה.


חזרתי הביתה משוכנעת שבגרתי מאז גיל חמש. לפחות היהלום כבר לא גורם לי לאכזבה. אבל זה לא עודד אותי במיוחד: אני לא רוצה לחכות עד לגיל ארבעים וחמש כדי לגלות שהקשר עם דרור, או החבר התורן שיהיה לי, כבר לא מאכזב אותי. עשרים שנה הם הרבה יותר מידי זמן כדי להתבגר.


התורן הבא בתור הגיע לפני כשלושה חודשים. אני לא יכולה להגיד שהייתי אפאתית, אבל בהחלט לא ציפיתי להרבה. עם הניסיון שהיה לי בעניינים האלו, ידעתי שתוך זמן קצר אגרום לזה להיגמר בכל מקרה. ובאופן מפתיע, זה בדיוק מה שגרם לזה לעבוד. לא ציפיתי. לא חיכיתי להצהרת אהבה, או לרגעים מושלמים של אושר. לא חששתי לאבד אותו כי כבר הייתי מעבר לנקודה בה אני חושבת שיש סיכוי שהוא יישאר. ולא פחדתי, מאותה סיבה שחולה סופני לא פוחד מהמוות כשהוא יודע שיום הדין קרוב.


וכשלא פחדתי, לא התרחקתי. והוא לא התרחק. והכול היה טוב, וזה עבד.

זה לא נשמע אותנטי, אני יודעת. אבל האמת היא שזה רק עניין של השקפה. אם מחפשים ביהלומים יהלומים, אז אבנים יפות מאכזבות. ובדיוק מאותה סיבה בן זוג הוא מאכזב כשהוא לא בעל.


אבל מה זה משנה אם אני מחפשת יופי, ולא הגדרות?







© כל הזכויות ליצירה שמורות לשביבוש
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ אייר ה´תשס"ט  
הכל נשאר במשפחה, אה?

אהבתי מאד את הרעיון של לאהוב את היופי גם אם הוא לא יהלום.
ט´ אייר ה´תשס"ט  
וואו..פשוט מדהים!!
א´ סיון ה´תשס"ט  
כשאני קוראת את זה פעם ראשונה (ולא רק חצי שומעת אותך בפלא באמצע שיעור מתמטיקה...) הדימוי של היהלום פשוט פי מיליון יותר חזק. ממש יפה! שיחקת אותה מאמי...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד