בנושא
בכרם
חדשות
 
מערה מזמינה / תמיד אני
בביכורים מאז י"ג ניסן ה´תשס"ט


אני בפתחה של מערה, מאחורי אפשר לשמוע את קולם של המשפחות המשתכשכות במים, קולות של צחוק, צלצולי פלאפון. רעש של כל "עמך בית ישראל".

מלפני יש מערה חשוכה, שקטה, נראת לי מזמינה. צופנת בתוכה סוד, שכמו באגדות, אם אני אכנס אני אגלה איזה מרבד קסמים או משהו בסגנון שישנה לי את החיים.

אני צועדת מספר צדעים פנימה לתוך המערה, והרעש והקולות מבחוץ מתעמעמים, השקט הוא השולט עכשיו. אפשר להריח את הרטיבות והטחב שיש במערה.

המערה ממשיכה להזמין אותי אליה. השקט, נראה לי כל כך מזמין. כל כך.

עוד רגע אני כבר נכנסת, אבל אז אני חושבת על האנשים שידאגו לי בזמן שאני אעדר. כשאכנס למערה.

אז אולי לא? אני מסובבת את פני ליציאה מהמערה ורואה את הרעש והבלגאן, האור המסנוור.

אני מחזירה את פני למערה וחושבת שאולי כדי פשוט להישאר בפנים, האנשים שם בחוץ יחכו לי.



מערה שקט

© כל הזכויות ליצירה שמורות לתמיד אני
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ט ניסן ה´תשס"ט  
האנשים פה נחמדים, שווה להשאר!

חסר לי איזשהו משהו שיקרה פה...

יש בדילמה הזו גם עומק, והייתי שמח לשמוע ולהרגיש אותו יותר.


אני אוהב מערות. עשית לי חשק לטיול! (מי המציא דלקות גרון דווקא בפסח, מי?!?)

ב"הצלחה בהמשך הדרך!
ופסח כשר ושמח
י"ט ניסן ה´תשס"ט  
מה אתה מנסה להעביר בקטע הזה?
מה שזה לא יהיה, זה עבר טוב.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד