המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
לשבור את החזיר / rotem_s
בביכורים מאז כ"ז אדר ה´תשס"ט


א.

שׁוּב אַתְּ קוֹרֵאת לִי קַמְצָן.

קַצְתְּ בְּמָנוֹת הָרֶגֶשׁ הַקְּצוּבוֹת

שֶׁבְּרֹב טוּבִי אֲנִי מוֹאִיל לְחַלֵּק לָךְ

כְּשֶׁאֵלַת הַנְּדִיבוּת וְהָרְוָחָה

פּוֹרֶסֶת עָלַי אֶת כְּנָפֶיהָ.


נִרְאֶה שֶׁאֵינֵךְ מְבִינָה;

אֵינֶנִּי דְּמוּת בְּמַחֲזֶה מוֹלְיֵירִי

וְאִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי מַגִּישׁ לָךְ

לִיטְרַת בָּשָׂר פּוֹעֶמֶת, עֲטוּפָה בִּנְיָר

מְרַשְׁרֵשׁ.


זוֹ הַגַּאֲוָה שֶׁמוֹתִירָה לִי קֹמֶץ סֶנְטִימֶנְטִים

עָלוּב לָשֵׂאת וְלָתֵת בּוֹ.



ב.

תַּלְפִּיּוֹת מְלֵאַת אֶגְזוֹז וַהֲמֻלָּה

בִּשְׁעוֹת הַשְּׁקִיקָה וְהָעֹמֶס;

הַמְּכוֹנִיּוֹת נוֹהֲמוֹת וְנִלְחָצוֹת

זוֹ אֶל זוֹ

וַאֲנִי מִשְׁתַּחֵל בֵּינָן כְּמִתְנַצֵּל.


פַּעַם הָיוּ פֹּה אוּלַמֵּי וֵרְסָאי.

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַמְּתַכְנֵן קְפוּץ הַיָּד

שֶׁחָסַךְ בַּעֲלֻיּוֹת הַבְּנִיָּה,

אֲנִי מַרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב.



זוגיות חסכון ירושלים קמצנות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לrotem_s
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אדר ה´תשס"ט  
ידעתי שזה אתה! שיר מצויין.

בעיקר אהבתי את תחילת החלק השני של השיר, דימוי פקק התנועה מעולה, בעיקר ההשתחלות המתנצלת.
השורות "זוֹ הַגַּאֲוָה שֶׁמוֹתִירָה לִי קֹמֶץ סֶנְטִימֶנְטִים/ עָלוּב לָשֵׂאת וְלָתֵת בּו" מיותרות בעייני- כבר הסברת לנו את זה בשורות הקודמות של השיר בצורה די ברורה.
לגבי שורות הסיום- הקפיצה וההשוואה לאולמי ורסאי קצת חדה מדי בעייני, לא מובן לי לחלוטין למה זה גרם לך להרגיש יותר טוב.

בכל מקרה, השיר מצויין ונהניתי ממנו מאוד. כמובן שהזכיר לי את הסיפור העצוב-עצוב של אתגר קרת, מה שהעניק לשיר שלך ניחוח אחר.
(:


(קישור לסיפור של קרת, למי שלא מכיר:
http://www6.snunit.k12.il/projects/sifrut/breaking.html)

כ"ח אדר ה´תשס"ט  
רותם, זה שיר מקסים, בעיקר החלק הראשון שלו, שאליו התחברתי הרבה יותר.
השורות האלה שבו את לבי במיוחד:

"וְאִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי מַגִּישׁ לָךְ

לִיטְרַת בָּשָׂר פּוֹעֶמֶת, עֲטוּפָה בִּנְיָר

מְרַשְׁרֵשׁ"

יפה במיוחד המודעות העצמית המשתקפת בשיר.

תודה רבה!
כ"ח אדר ה´תשס"ט  
אז כבר התאהבתי בו, בגלל הפקקים של תלפיות

קצת מוזרים לי שני החלקים שבשיר, למרות שהם כן מתקשרים בסוף, עם הקמצנות של המתכנן, וגם הקישור לחתונה... פשוט משהו בטראומה של ורסאי, נראה לי גדול מדי מכדי להתנחם בו.

אבל אהבתי את מולייר שצץ שם, וליטרת הבשר שלו, אהבתי את תלפיות והנהגים המטורפים שלה, ואהבתי בכלל את השיר כולו.

(וגם, כשחושבים על זה, אפשר לקרוא את זה כשיר אהבה לירושלים, אם רוצים, שמאוד טובה בלדרוש את הליטרה שלה...
ואז אסון ורסאי דווקא מאוד מתקשר.)

שיר מלא קסם
תודה!

אלגביש
כ"ח אדר ה´תשס"ט  
דווקא בשירים שלך מושך יותר לגשת ישר אל הסאב טקסט לתור אחר ה "saying".
יש את הדברים הרגילים שאני מחבבת (מאוד) בסגנון שלך, וזה שזה כתוב היטב, בהיר, קוהרנטי, חותך, מדויק. בשיר הזה גם המילים עושות את תפקידן העז, "ליטרת בשר פועמת", מאוד חד, וחי בעיקר.
הפתיחה, מעולה, היא משליכה את הקורא אל תוך הסיטואציה, וגם ליהנות מהדו משמעות. חוץ מזה שיש אירוניה, וחיוך חצי עצוב שבא דווקא מהקוראת הנשית שבי. האם ייתכן שכרגע הנצחת בשיר את הבעיה שיש לגברים בהבעת רגשות? (בהנחה שזו לא ירושלים, העיר) או את הבעיה שיש לבנות בבקשה לרגשות (שקצת לעולם לא נגמרת).. עניין ורסאי היה חזק בעיניי, למרות שהייתי מציעה לדובר בשיר לא להרגיש הרבה יותר טוב בגללו. וגולת הכותרת, הכי הכותרת.

אתה טוב בזה,
וזה כייף.
תודה:)
כ"ט אדר ה´תשס"ט  
רותם, זה שיר נהדר. (אחד מהראשונים שלך, אני חושבת, שהצלחתי להבין ממנו לפחות קצת...). הדימוי בבית השני מעניין ומקורי, והחיבור בין הבתים בסוף נפלא...
חודש שמח ואביבי :)
א´ ניסן ה´תשס"ט  
הייתי בורסאי, חמש דקות אחרי שהאולם קרס.
ראיתי את האנשים, אלו הקבורים למחצה, ואלו התקועים למעלה על התקרה-רצפה המתנדנדת.
ראיתי את התקרה שיכולה ליפול גם עלי כל רגע והתעלמתי ממנה. והמים שנוזלים מכל מקום.

כך שהאזכור בסוף השיר שלך זרק אותי לשם חזרה, ובטוח שפיספסתי את הפואנטה (איך הוא יכול להרגיש יותר טוב?????)

תגובה לא עניינית בעליל. אבל זה מה שהשיר עשה לי.
א´ ניסן ה´תשס"ט  
זו תלפיות בזמן החלפת משמרות, משמרת של יום- מוסכים ואגזוזים, ומשמרת של לילה חתונות ובגדי לבן.
ובשעת החלפת משמרות הכול משחק בערבוביה.
אולמי ורסאי זה סוג של בנין- חתונה-זוגי שקרס בגלל קמצנות, והכותב מרגיש שהזוגיות שלו עדין לא בסקנת קריסה.

יפה.

מי אמר סדנאת קריאה ולא קיבל ?
א´ ניסן ה´תשס"ט  

תודה רבה על התגובות, שימחתם אותי מאד בדבריכם

ולמי שתהה, הכוונה היא לא שחס וחלילה מחשבות על מוות והרס עושות לי טוב; אותה דמות שאליה פונה הדובר מאשימה אותו בקמצנות רגשית ובכך שהוא אינו מראה לה את רגשותיו את תחושותיו כלפיה בכמות שהייתה רוצה.

כאשר הדובר חושב על הקמצנות של המתכנן, שכדי לחסוך כמה שקלים התפשר על שיטת בנייה לא בטיחותית ובכך גרם למוות של רבים ולהרס עצום, הבקשה של אותה הדמות נכנסת לפורפורציות ואם התוצאה של הקמצנות הרגשית של הדובר היא בחורה מתוסכלת קצת - אין מקום להשוות בין השניים ולכן הדובר מרגיש טוב יותר. המצב שלו לא חמור כמו שהיא מציגה אותו.

ושוב, תודה רבה רבה

רותם.
ב´ ניסן ה´תשס"ט  
(אני אוהבת את השיר יותר בגלל השיחה של יום לפניו :) ככה אני יכולה לחבר אותו למקור כמו שצריך).

החיבור בין שני החלקים מעניין, זה סוג של הקבלה (די מרחיקת לכת, וכמו שאתה שם לב, בשביל חלק מהאנשים- מדי מרחיקת לכת), בין "קמצנות רגשית" לבין קמצנות ממשית, וההבדל הוא לא רק בתוצאות השונות. חוץ מהעובדה שהתוצאה בורסאי הייתה מחרידה ובמקרה שלך היא "רק" אישית, אתה גם אומר שבמקרה ההוא, הקמצנות הגיעה מאדישות, ואצלך אתה מנסה להסביר שזו לא אדישות אלא חוסר יכולת שבכלל לא נמצאת בשליטתך.
הקישורים שלך מרתקים. וטוב שבחרת לחלק לשני בתים, זה מחייב את הקורא לחפש את הקשר ולא ללכת לאיבוד בשיר שמקבל תפנית מבלבלת.

הוא כתוב מצויין, ובאופן אירוני גם מלא רגש, בעיקר הבית הראשון.
הייתי רק מורידה בפתיחה לבית השני את ה- נראה ש, ופותחת ב- אינך מבינה. זה הופך את האמירה לחדה וכואבת יותר. ובנוסף, ואם אני לא טועה, אתה משתמש הרבה ב- נראה ש, נדמה ש, ולי זה נתן תחושה שכבר שמעתי את זה פעם.

שבת שלום!
ב´ ניסן ה´תשס"ט  
קראתי כבר שלוש פעמים ורק עכשיו יש לי פנאי להגיב:
השיר כתוב בכישרון רב (כמו תמיד בעצם), וממש נהנתי לקרוא.
אהבתי את ההזכרה של מולייר, והמחזה הגאוני שלו.
התאור של ירושלים מדויק ונוגע. אהבתי מאוד את וַאֲנִי מִשְׁתַּחֵל בֵּינָן כְּמִתְנַצֵּל.

בקיצור שכוייח!

גלית
(מנסה ללמוד לכתוב תגובות ארוכות ומפורטות)
ד´ ניסן ה´תשס"ט  
רק עכשיו אני נכנס לבכר, וכולם כבר הספיקו להגיב, אז אני רק אומר שמאוד הזדהיתי, השיר נפלא בעיני (ולא רק בגלל שהוא מאזכר את קרת ומולייר..)
אני קראתי את האיזכור של הפקקים כהפנייה למקום של הניכור העירוני, חוסר היכולת לגעת, שבו קירבה יתרה מובילה ל'הילחצות', כמו המכוניות בפקק..
אבל ייתכן שזה רק אני..

יפה לך, ותודה רבה על שיר מעולה!
ה´ ניסן ה´תשס"ט  
והנה אתה כותב שיר על מה שדיברנו, מה שמראה שאנחנו צריכים לדבר יותר בכמות ויותר באיכות.
טוב שנכנסתי אחרי שגם אתה הגבת וככה יכולתי להבין מה הקשר בין 2 החלקים של השיר. כי בלי זה באמת לא הבנתי.
מה שמוביל אותי לא להסכים איתך לשיר שלך - נכון שעל פניו מוות יותר גרוע מתסכול נפשי (כמו שהדובר בשיר מרגיש), אבל מי כמונו יודע שלא תמיד המשוואה הזאת נכונה...
חוץ מזה שכל רע צריך למדוד גם בפני עצמו ולא רק כהשוואה למשהו, אחרת כל הרגשות בעולם ילכו פייפן. לדוג': אם על כל פעם שאני נופל אני אגיד 'בשואה היה יותר גרוע' אז כמובן שקעקעתי את כל מהות הסבל בעולם ועל זה צעקו הנביאים (עיין הספר החדש של הרב שרלו).
אשמח לתגובה שלך (עדיף בסמס כי אני לא נכנס לפה הרבה).
פסח שמח! (עד כמה שאפשר לשמוח באי אכילת חומוס, ובאכילת דיקטים שבוע..)
ו´ ניסן ה´תשס"ט  
היי רותם, איזה כיף שאתה עומד במילתך ומפרסם :)

גם אני חושבת שהחלק השני הרבה יותר טוב. מתחיל נהדר ונגמר נהדר.

"שֶׁבְּרֹב טוּבִי אֲנִי מוֹאִיל לְחַלֵּק לָךְ
כְּשֶׁאֵלַת הַנְּדִיבוּת וְהָרְוָחָה"
פעם אמרת לי שזה מפריע שיש יותר מידי "ש" ו"כש", אז גם כאן אצלך זה קצת צורם..

מעניין השיר הזה, ועוד לשם שינוי שיר ארוך שלך ומחולק ל2, נדיר :)

היתי מוסיפה לתגיות גם "מציאות" "אשליות" ו"התפכחות", אולי. כי זה מה שהשיר זעק לי, דובר שמשוכנע בצדקתו, בעיקר כי חושב שהצד השני "חי באשליות" או משו כזה.

הכותרת מעניינת ממש, אולי זאת רק אני (לא קראתי את כל התגובות) אבל 'לשבור את החזיר' התקשר לי, לזה שיש מלא קופות של כסף כאלה של ילדים בצורת חזיר, ואז "לשבור את החזיר"... קיבל אצלי משמעות מטאפורית.
(נכון שלא התכוונת לזה? :) )

בכל אופן, זה שיר יפה שלשם שינוי לא מדבר ישירות על אהבה, אז קבל ח"ח :)

ותמשיך להרגיש הרבה יותר טוב :)

כתוב נהדר.

י"ג ניסן ה´תשס"ט  
ט"ז ניסן ה´תשס"ט  
יצירה של ממש
להקביל בין קמצנות לקמצנות
כלכך ציורי

ההיתי מהדק יותר השיר
ומשמיט ממנו כמה ו' מיותרים

א ה ב ת י
י"ח ניסן ה´תשס"ט  
ואני עוד חושבת וחושבת. תודה.
י"ט ניסן ה´תשס"ט  
נהניתי לקרוא (יותר מפעם אחת).
כ"ט תמוז ה´תשס"ט  
פשוט מעולה, רותם. החלוקה לא' וב' מדוייקת. החלק השני תלוי בראשון, אך כל אחד מהם מתאר תמונה ומצב אחר, ולכן החילוק הכרחי. השפה שלך נהדרת, אני מאוד אוהב את השימוש שאתה עושה בקפיצה ממשלב גבוה למשלב "יומיומי" יותר, מכיוון שהוא מדוייק ומשיג את מטרתו. זו הליכה על חבל דק, ואתה עומד בזה בכבוד - ולא בפעם הראשונה
אני מצטרף להארתה של שירה בנוגע לשתי השורות שמסיימות את חלק א'. הן מיותרות רעיונית וגם פוגמות בעיני באסתטיקה של השיר. לשיקולך.
אתה מיטיב בתיאורי ירושלים בפרספקטיבה מאוד ייחודית.
הדובדבן שבקצפת הוא הסוף, כמובן. נהדר, אם כי הייתי מחלליף את המילה "המתכנן" במילה קצת יותר מדוייקת. בשליפה: "האדריכל", "המהנדס".
מצויין.
דניאל.
י"ט חשון ה´תש"ע  
אין לי אלא להצטרף לדברים שנאמרו. השיר מעניין וכתוב היטב. יחד עם זאת, שאלה/הבהרה אחת קטנה - לאיזה מחזה של מולייר הכוונה? ליטרת בשר זכורה לי מ"הסוחר מוונציה" של שייקספיר. האם גם אצל מולייר מוזכרת ליטרת בשר ? אם כן, היכן?
כ´ חשון ה´תש"ע  

ליטרת הבשר אכן לקוחה מהסוחר מוונציה, המחזה של מולייר עליו דיברתי הוא כמובן 'הקמצן'...

כ´ חשון ה´תש"ע  
נחמד...
י´ אדר ב´ ה´תשע"א  
ומזעזע. אבל יותר מהפנט
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד