בס"ד

כשנכנסתי לישיבה
לשכון באוהלה של תורה
נתקלתי במצב שלא נעים בו לחיות
הביינישים לא התייחסו אליי כיאות
למרות שבשיעורי החסידות ידע הפגנתי
ובגמרא לא פעם עם הרב התפלפלתי
הם אליי התכחשו
ובלי שום סיבה ניכרת לעין-
חברותא לא מצאתי עדיין.

לפנימיה לא הורשיתי להיכנס
ולא פעם העיף אותי מחדר האוכל התורן הכועס
גמרתי אומר בליבי וארזתי חפציי
את המקום עזבתי וסטנדר ריק השארתי אחריי.

אז מה שיש לי באולפנה השכנה ידידות
ובבני עקיבא הדרכתי בנות
יש לי שאיפה לגדלות ואותה אממש-
אהפוך לעילוי גדול (יותר מפשפש)
לא אתפקר בגלל ניבזות שכזאת
את התוספות במקום אחר אלך להחיות.

ותעריכו,
להיות בת יחידה בישיבת הסדר
לא קל להיות.