כיצד אשב בשקט

תהומי

אשר נפלתי שמה, לשממה

ולאחרית הנה הגשם

מתדפק כיורה, כאורח

מבשר לי בלחישה

כי בא לפקוד את החיטה

והס לדאגה,

יש חופשׂ לב אדמה.

*

זה מכבר הרהרתי

שביודעין כי חוה אם כל חי

לא הייתה עקרה,

הן אם לאו - הייתה שוחה בתפילה

עד כי היה טובע העולם בדמעותיה

ואין מנחם מילדיה;

לעולם לא היה נוח,

אף לא תיבות,

אך דמעות, דמעות.

*

אולי את הבריאות הוא מביא;

אמי בין הערביים מסננת את מרק הירקות שיהא זך

ואני כבר ראיתי כיצד הגשם מסנן אותי,

כבדה ונוכחת ככל שאהיה - מוטב אפול בטיפין

אתפרק מעט,

רק כך נאספים מחדש.

*

והוא מיטיב,

היא תצמח.

מי יודע התהא מתוקה או מרה,

לעיתים הטוב מתוק

לעיתים צורב כשרף בקנה ושת,

אך ישא המטר את הטוֹב

וְיֵחַם.