בנושא
בכרם
חדשות
 
קטע ישן / the phonix
בביכורים מאז כ"ט טבת ה´תשס"ט

 

אז קיללנו אותו, את הכאב.

משום שעוצר הוא את הדם,

אך מחלחל בתוכינו.

מכיוון שהוא מכלה את הסוף.

אך אחיו, הזמן, סוחף אותנו איתו. 

ויחד עם המוות, הכל נשאר כמו שהיה.

כי לא ניתן להתגבר.



ושנאנו את הזמן. 

אותו האור מניס, ואילו עם החושך,
הוא הולך ומתמשך.

שעוטה עלינו,

ובלי משים, עושה בנו שמות.

שוחק.

אז קברנו את העבר. משום החרטה.

הוא עוד היה חוזר אלינו.

מנער אותנו. פוער בנו חלל.


וחששנו מהמים. שלא נטבע חלילה.



ומי יוותר על הכאב? הוא חלק מאיתנו.

כי הזנחנו את כוחותינו. ושברינו מוטלים על הרצפה.

לא נקום ונאסוף אותם. כי הם זה אנחנו, כי אנחנו זה הם.


גם אהבנו את הזמן, כשהיווה לנו מרפא.

כשאת פצעינו ליטף.

סירבנו להציץ במחוגיו כשנבר הוא בפצעינו.

כשפרם בגדינו לקרעי אבל.

כשהכריח אותנו להסתכל על עצמינו.


וקברנו את העבר. במקום לתהות איך לתקנו.

קברנו עוד הזדמנות. לשנות.


הסתנוורנו מהשמש, התאהבנו בחומה.
התאהבנו בשקרים, הסתתרנו בצלה.
או בצל העננים. או בצילו של הצל.
או בצל עצמנו.

כי אנחנו פחדנים.







© כל הזכויות ליצירה שמורות לthe phonix
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד