בנושא
בכרם
חדשות
 
לקרוע / סהר האיתן
בביכורים מאז כ"ב טבת ה´תשס"ט

 

לִקְרֹעַ אֶת עוֹרִי,
זֹאת בַּקָּשָׁה מֻגְזֶמֶת
כְּדֵי לְהַתְאִים לַפַּאזֵל.
לִהְיוֹת בֻּבָּה שֶׁל אֲנָשִׁים.

אִלֶּמֶת
שְׁתִיקָה
שֶׁשָּׁוָה יוֹתֵר מִכֹּל הַצְּרָחוֹת.
לְדַמֵּם כְּשֵהַצִיפוֹרנַיִם שׂוֹרְטוֹת אֶת הַבָּשָׂר.
כְּשֵהַשְפַתַיִים נִנְשַכוֹת לְאַט וּבְהַתְאָמָה יְצוּקוֹת דָּם .

הַדְּמָעוֹת כְּבָר מִזְּמַן מֵשוּחוֹת בַּגֻּלְגֹּלֶת.
הַצְּבָעִים שֶׁל פַּנַיי מִתְחַבְּאִים מִפְּנֵיכֶם.
הַסְוָאָת רְגָשׁוֹת זֶה הָעִקָּר.
מַבָּט אָטוּם אוֹ חִיּוּךְ מֵזוּיַף
יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה כַּהֲלָכָה.

אֲנִי לוֹמֶדֶת לְהַכְאִיב לְעַצְמִי בְּמַחַטֵי שִיגַעוֹן,
כִּי חֻלְשָׁה אֶצְלְכֶם מַשְמַעוּתַה עִוָּרוֹן.
גַּם אִם אַלְפֵי סִירִים יְכַסּוּ אֶת פַּנַיי בְּחוֹמַת בַּרְזֶל
לְעוֹלָם אֶהְיֶה רַכְרוּכִית בִּשְׁבִילְכֶם.

וְעַכְשָׁו הַצִּוּוּי בֵּחָלָל הָאֲוִיר
לִשְׁתֹּק
אַךְ אֲנִי לֹא אֶדֹּם
לֹא אֶעֱמֹל לְהִתְקַבֵּל פֹּה.

גַּם אִם אַלְפֵי סַכִּינִים יַשְׁחִיתוּ אֶת וְרִידַי,
וְהַכֹּל יִתְמוֹטֵט מֵעַלַיי.
אֲנִי אַלַהֵט בְּדִיבוּרִי
וְלֹא אֶשְׁתֹּק לְהַתְאִים.



דיבור הבנה להתאים נסיון שתיקה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לסהר האיתן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג טבת ה´תשס"ט  
אני צריכה להסדיר את קצב נשימותי אחרי זו היצירה.
בה דוחק לפינה. מכאיב. מעצים בדידות.
ועם זאת זעקה רצינית מהותית להשארת -אני.
עם כל הכאב. וחוסר הנשימה.
יש כאן חוויה מבורכת. את מרגישה?!

דברי, דברי,
אני אקשיב.

כל הישועות:)
ברכה והצלחה

ושקים מלאים באמונה.
ובאהבה עצמית.
מליינטה.

אילה:)
כ"ג טבת ה´תשס"ט  

הכתיבה שלך מתגברת מאד משיר לשיר, כל הכבוד.

אני עוד צריך לחשוב על השיר הזה. הוא לא פשוט לי.

השורה שהכי אהבתי הייתה:
"אֲנִי לוֹמֶדֶת לְהַכְאִיב לְעַצְמִי בְּמַחַטֵי שִיגַעוֹן"
אבל החרוז שאחריה קצת הרס לי, הוא צרם ולא התאים למבנה הכללי של השיר.

כמו כן, תחילת הבית השני הייתה טיפה מסורבלת ולא אחידה, כדאי לחפש ניסוח דומה אך זורם יותר.

בסך הכל, זהו שיר יפהפה ובוגר, כל הכבוד, אביטל!

רותמ'ס.
כ"ג טבת ה´תשס"ט  
צריכה עוד כמה קריאות לפני שאגיב.
עוד אשוב.
כ"ג טבת ה´תשס"ט  
כואב. כואב.
בכמה תיאורים זעקת פה את הכאב: הציפורניים השורטות, השפתיים הנשוכות,הסכינים, הוורידים, חומת הברזל.

את זועקת את השתיקה, את הצורך להיות בובה של אחרים, את הצורך לשחק ולהעמיד פנים.

כתיבה עמוסה מאוד, מציפה את כל הפחד החוצה, את כל הרוצה להישכח.

זה נהדר. גורם ללב לטוס מהר יותר ויותר.

כ"ז חשון ה´תש"ע  
ממש אהבתי את השיר, עם הכנות האמיתית הזו,עם הרצון ללכת עם מה שאני,ולא כמו שהחברה קובעת לי.

לפעמים גם ליי יוצא להרגיש את זה, במיוחד במקום שאתה מרגיש כל כך לא אתה, כשאתה לא מוצא את מקומך.
במקום שכולם שונים ממך.

לדמם בשקט ,בעצמי, ואיש לא יודע , לא שומע.
זה מה שהכי מזעזע.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד