המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
ואף על פי כן / לייאה
בביכורים מאז י´ טבת ה´תשס"ט


אָז, בִּצְרִיף הַעֵץ -
אֲנָשִׁים רְכוּנִים עַל חֻדּוֹ שֶׁל סֵפֶל קָפֶה אוֹ
אֶרְל גְּרֵי (הֲרֵי הַכֹּל לְפִי הַנְּטִיָּה),
מִתְלַהֲטִים בְּסִתְרֵי יְקוּם וּבְרִיאָה
וּפֵתַע הֵבַנְתִּי נַפְשָׁם מָה הִיא.

נֵפֶשׁ מְשוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט מִזֶּה.
נִשְׁרֵי שָׁמַיִם דּוֹאִים בִּצְוָחַת מַחֲרִידַת הָעוֹלָמוֹת
וְעוֹלָם שֶׁל בֹּהוּ
עַל פְּנֵי תְּהֹם אֶל תְּהֹם קוֹרְאִים
וּמְשׁוֹרְרִים. לֹא תּוּכָל לִכְתֹּב בֶּאֱמֶת אִם לֹא יָדַעְתָּ
מְעַט מִן הַטֵּרוּף הַזֶּה.

נֵפֶשׁ מְשׁוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט.
פְּרוּעֵי שֵׂעָר וִיְחֵפִים מְשׁוֹטְטִים בְּאַלֶנְבִּי בְּעֵינָיִם
בּוֹרְקוֹת אוֹמְרוֹת פֻּרְעָנוּת. לִבָּם מָלֵא בִּבְשׂוֹרָה חֲדָשָׁה.
הֲרֵי אֵלּוּ נְבִיאֵי הַזַּעָם הָאַחֲרוֹנִים בַּנִּמְצָא.

אָז, בִּצְרִיף הָעֵץ הַמַּהֲבִּיל וּבֶאֱדֵי הַפִּיוֹת,
יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֵינֵנִי מִן הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת
הַנּוֹשְׁבוֹת בַּשִּׁירִים.
אֲנִי
רַק אוֹהֶבֶת מִלִּים, רַק גַּרְגְּרֵי חֹל הַמִּדְבָּר
הַמְבַקְּשִׁים לִסְפֹּחַ לְתֹכָם קִמְעָא
קִמְעָא מִן הַיֹּפִי הֶעָצוּם הַזֶּה. אֲנִי רַק
פּוֹתַחַת יָדָיִם לְחַבֵּק אֶלַי אֶת הַנִּפְלָאוֹת
הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר,
שֶׁמִטַּל שַׁחֲרִית עַד תַּלְתָּל הַתִּינֹקֶת.

אָז, בִּצְרִיף הָעֵץ, הִכָּה בִּי הַבָּרָק - אֵינֵנִי שָׁיֶּכֶת.
אֵינֵנִי מְשׁוֹרֶרֶת. הִכָּה בִּי הַבָּרָק -
הֲיִי עַצְמֵךְ, הֲיִי אַחֶרֶת.





© כל הזכויות ליצירה שמורות ללייאה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י´ טבת ה´תשס"ט  
(וגם שניה) נדמה לי שאפשר לצמצם, אבל בהחלט שיר טוב.

הארמזים מאוד ברורים לי, אבל רק בגלל שבמשך המון זמן הייתי שוקע כל ערב בספר שיריה הלבן.

דרושות עוד קריאות, ולכן- מועדף.

אגב, תמשיכי כך, אם משוררת או לא.


גדי
י´ טבת ה´תשס"ט  
נפש משורר, אין לך דבר פשוט.
י´ טבת ה´תשס"ט  
אילו שטויות את מדברת? :P

אהבתי ששינית מ"נֵפֶשׁ מְשוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט מִזֶּה." ל"נֵפֶשׁ מְשׁוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט." בבית שלאחריו.
י´ טבת ה´תשס"ט  
הו זה מצויין, הו זה מצויין, הו זה מצויין. מעולה ממש.

במיוחד:
1) אָז, בִּצְרִיף הָעֵץ הַמַּהֲבִּיל וּבֶאֱדֵי הַפִּיוֹת,
יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֵינֵנִי מִן הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת
הַנּוֹשְׁבוֹת בַּשִּׁירִים.
2) אָז, בִּצְרִיף הָעֵץ, הִכָּה בִּי הַבָּרָק - אֵינֵנִי שָׁיֶּכֶת.
אֵינֵנִי מְשׁוֹרֶרֶת. הִכָּה בִּי הַבָּרָק -
הֲיִי עַצְמֵךְ, הֲיִי אַחֶרֶת.
3) עַל פְּנֵי תְּהֹם אֶל תְּהֹם קוֹרְאִים
וּמְשׁוֹרְרִים.
4) נֵפֶשׁ מְשׁוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט.

ההשגות היחידות שהיו לי על השיר הן שהוא מעט ברור מדי, חסר לי קצת העלם וכיסוי, אם את מבינה למה אני מתכוון. בנוסף, הבית הראשון היה מסורבל ומליצי מדי לדעתי. לבסוף, הקטע עם הנשרים דיגדג את הבאנליה.

כל הכבוד.

קובי.
י´ טבת ה´תשס"ט  
אז עדיף בלי נפש משורר..

היי עצמך, היי אחרת.

אנחנו זקוקים לאחרים האלה..

שיר מקסים!!
י´ טבת ה´תשס"ט  
הדבר היחיד שמעט הפריע לטעמי-
השורה האחת לפני האחרונה -
אינני משוררת הכה בי הברק.
לא רק שהיא מיותרת היא מסרבלת את השיר ופוגעת קצת בשורה שלפניה ואחריה. אולי כדאי להכניס שורה אחרת. בלי המילים "אינני משוררת"- שהם ישירים מדי.
י´ טבת ה´תשס"ט  
זה פשוט התבקש בשביל החרוז, באופן תואם לתוכן. הבית האחרון היה לי מעט בנאלי, והייתי חייבת להרגיש בו משהו שירי...
י"א טבת ה´תשס"ט  
אני לא בטוחה אם ההקשרים שהבזיקו לי היו בכוונת תחילה, זה לא סתם ששמת אותו בעשרה בטבת נכון?

ובכל אופן, זה לא כל כך משנה, השיר הוא נהדר. כתוב בצורה מפליאה, רהוטה, מלאת עומק בכל תג ותג.

נגע בי. תודה.
י"א טבת ה´תשס"ט  
לא רוצה להגיד כלום. רק לכתוב "וואוו".
שומר ומחמש.
מילים שכאלה רק נחום יכול לכתוב.

תודה
י"א טבת ה´תשס"ט  
שימחתם והועלתם מאוד.

גדי- לא הוכנס כאן שום ארמז. לא במודע, בכל אופן. ולא שאני מצליחה לראות כרגע הקשרים לשירי רחל.

קובי- גם אני לא אוהבת במיוחד את הבית הראשון. לגבי הישירות של השיר, אני חושבת שהיא נובעת בעיקר מהבית האחרון בגלל "איננני משוררת", שורה שאגב לא הייתה בשיר המקורי (להאשים את אפרת! להאשים את אפרת! סתם... מה הייתי עושה בלעדייך?) אולי אפשר באמת להוריד אותה.
תודה, קובי. ריגשת

עלמה לבד- השורות:"אינני משוררת הכה בי הברק." בכלל לא מופיעות ככה בשיר. אולי לא קראת היטב: "הִכָּה בִּי הַבָּרָק - אֵינֵנִי שָׁיֶּכֶת.
אֵינֵנִי מְשׁוֹרֶרֶת. הִכָּה בִּי הַבָּרָק -
הֲיִי עַצְמֵךְ, הֲיִי אַחֶרֶת.

יש שם נקודה. בכל אופן, תודה.

אפרת- תודה כל כך!

פוליטנלה- את מותק. לא, אין קשר בין השיר לבין עשרה בטבת. השיר נכתב הרבה זמן לפני כן ונשלח בכלל בט' טבת.

ew- מה נחום? מי זה נחום בכלל? איך הוא קשור אליי? מה הוא רוצה ממני? מה עשיתי לו? למה הוא נטפל
אליי????????? (בלי פאניקה)


י"א טבת ה´תשס"ט  
אני אוהבת את המליציות הזו.
את השפה הגבוהה בה המשורר מתהדר לעיתים, ואילו את (שטוענת כי אינך משוררת, ועל כך לא אומר את דעתי...) משתמשת בה בטבעיות שכזו כמו הינך משוררת אמיתית

שיר נהדר. מהודק וקסום.
הסיום- חד וטוב.

גם אני תהיתי על הקשר לתאריך בו פורסם השיר, בעיקר על הקשר לצריף העץ. אבל, כנראה שלא.

תמשיכי. תמשיכי.
י"ב טבת ה´תשס"ט  
אהבתי מאוד.
ורציתי להגיד משהו על העניין עצמו:
אני לא בטוח אם כתבת על העניין בתמיהה או לא, את נשמעת בטוחה בעצמך כאילו הבנת את הנקודה, אך הניגוד בין אהבתך את השירה וכוחך בה, לבין הבנתך ואהבתך את נפש המשורר שאינה כמו שלך - נשמע לי לא פתור. מה שהביא אותי לחשוב קצת, ולהציע: אולי נפשך נפש משוררת, ולא נפש משורר? לא ראיתי רמז לזה בין השורות... ואולי פספסתי את כל העניין. אין לי ביטחון בעצמי בענייני שירה.
"ואף על פי כן" נוע ינוע השיר, נהניתי לקרוא ולהרגיש.
י"ב טבת ה´תשס"ט  
הצריף לקח אותי ל "בָּעֶרֶב, בַּסְּתָו, בִּצְרִיף-פּוֹעֲלִים, בַּמּוֹלֶדֶת" (מתוך "ביקור").
צווחת הנשרים הדואים והרוחות זרקו אותי מיד ל"ועל ראשי ההרים
לאחד הייתי עם הרוחות הגדולות,
עם צריחת נשרים" (מתוך "כזאת אנוכי" שמשום מה לא הצלחתי לאתר בפרויקט בן יהודה). שני אלה, כמובן, מתוך שירי רחל, שאפשר ומומלץ לקרוא כאן:http://benyehuda.org/rachel/
אבל אם לא לזאת היתה כוונתך- יותר טוב. עכשיו אני צריך לתקן את ההבנה שלי בשיר...

גדי
י"ג טבת ה´תשס"ט  
אולי את לא משוררת, אבל לכתוב את יודעת. מאוד שמחתי שזה השיר הראשון שאני קורא אחרי העדרות ממושכת. זה שיר מצוין וכתוב היטב.

איך היה בא לי שתגמרי אותו במשפט "נֵפֶשׁ מְשׁוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר"...
י"ד טבת ה´תשס"ט  
במילה אחת: הזדהתי. מאוד.

תודה על התובנה הזו.
י"ד טבת ה´תשס"ט  

אֲנִי מְכִּיר אָדָם שֶׁקֶנֶה לְעַצְמוֹ מִקְטֶרֶת וְקַסְקֶט בִּכְדֵי לִהְיוֹת מְשוֹרֵר: בְּעַשָׁן הַמִקְטֶרֶת הוּא הָיָה מִתְעַרְפֵּל אֵת מִילוֹתַיו וְאֵת הַקָסְקֶט הָיָה מֵסִיט,
כְּמוֹ וִילוֹן,
לְנַפְנֵף בָּרוּחַ שֶׁבּוֹ לְכָל הַכִּיוּונִים.

לִפְעָמִים הַמְשׁוֹרְרִים הַגְּדוֹלִים הֵם אֵלוּ שְׁשוֹתִים שוֹקוֹ עַל מָפָּה מְשׁוּבֶּצֶת בְּמִטְבָּח שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ, שְׁנִיָה לִפְנֵי הַפְּקָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל בּוֹקֶר בְּאָיַילוֹן.

וְהַבְּרָקִים הַכִי גְּדוֹלִים שֶׁלָהֶם אֵלוּ
עֵינֵיהֶם הַבּוֹרְקוֹת שֶׁל שְׁנֵי זָאטוּטִים עִם תִּיק עַל הַגָּב, בְּדַרְכָּם לְבֵּית הַסֶפֶר.

-------------------
סתם, שיר אסוציאציבי למה שכתבת. שיהיה לך בתגובות...


יהודה.
כ"ב טבת ה´תשס"ט  
לפעמים נדמה כי בכדי להעפיל לפסגות הכתיבה והנפש, יש לשלם את מחיר ההתרסקות אל תהומות של ייאוש וכאב.
ואני לא רוצה לשלם את המחיר. השיר שלך פותח לי פתח, לכתיבה איכותית ונוגעת, נטולת סכנת הצניחה- תודה!

קראתי שוב, פשוט מהמם.
אהבתי את חלוקת השורות שנותנת רצף
נהדר לשיר.
כ"ב טבת ה´תשס"ט  
כל דבר שיש בו גילוי הוא יפה

אני חושב שהדוברת מאד נבהלה ממה שהיא ראתה ומיד אמרה לעצמה- הו לא זה לא אני! אבל כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים- צריך להיות אחד כזה כדי לזהות את זה

על כל פנים, כתוב יפה ומעניין וזה החומר והתמהיל המאוזן שממנו עשויים השירים הטובים

איציק.
כ"ד טבת ה´תשס"ט  
הו, האמנם?
הזדהיתי מאד עם התגובה של ניק.

קודם כל השיר הזה יפה מאד, וממש הרגשתי את התיאורים שתיארת חיים.
בתור אחת שהתעמקה בעניין שעליו מדבר השיר לא פעם, כל מה שיש לי לומר זה, אל תפחדי.
לפע' אדם מפחד להיות משהו אחר ממה שהוא עכשיו ואז הוא חוסם את עצמו, אם תגיעי למקום ההוא אולי זה אומר שאת צריכה להיות שם.
או במילים אחרות, למה לך להחליט אם את כן משוררת או לא? פשוט תזרמי :)

לי השורה האחרונה, הכפל בה קצת פגם לי, לפי דעתי קצת יותר תמצות שם היה מוסיף, נגיד במקום השורה האחרונה פשוט לכתוב 'היי את', אבל זו רק דעתי.

והשיר הזה באמת יפה מאד.

"נֵפֶשׁ מְשׁוֹרֵר, אֵין לְךָ דָּבָר פָּשׁוּט.
פְּרוּעֵי שֵׂעָר וִיְחֵפִים מְשׁוֹטְטִים בְּאַלֶנְבִּי בְּעֵינָיִם
בּוֹרְקוֹת אוֹמְרוֹת פֻּרְעָנוּת. לִבָּם מָלֵא בִּבְשׂוֹרָה חֲדָשָׁה.
הֲרֵי אֵלּוּ נְבִיאֵי הַזַּעָם הָאַחֲרוֹנִים בַּנִּמְצָא."
מעולה.
י´ שבט ה´תשס"ט  
זה באמת מעלה את השאלה מי זה המשורר. הוא חייב להיות סוג של אמן, לפחות חצי משוגע ומכור למילים, כמו שיש בסרטים, או שכל אדם שכותב שיר הופך אוטומטית למשורר.
או שאולי ההגדרה הזאת חמקמקה מלכתחילה, כי דרכה אפשר להגדיר, אפילו קצת להגדיר, מה זה שיר. ואם מישהו יצליח להגדיר שיר.. טוב זהו לקשקש.

עַל פְּנֵי תְּהֹם אֶל תְּהֹם קוֹרְאִים
וּמְשׁוֹרְרִים. לֹא תּוּכָל לִכְתֹּב בֶּאֱמֶת אִם לֹא יָדַעְתָּ
מְעַט מִן הַטֵּרוּף הַזֶּה.

פה יש איזו סתירה, לכאורה. את כותבת שאי אפשר לכתוב אם לא ידעת מן הטירוף הזה, אבל בסוף את כותבת שאת לא משוררת. יוצא שאת לא כותבת באמת. והרי זה טעות לאללה.

אני לא אוהב את ההגדרה של ''משורר''. אבל ביחד עם זה, בשיר הזה יש מעלות גדולות שיש בשירים של ''משוררים''.

הרגשתי בכל מיני שורות שכדאי לעשות דיאטה במילים ולקצץ קצת, וזה יעבור יותר. יותר חד וטוב. אבל יש כמה שורות מעולות! גרמו לי להתמוגג... תודה.
אני זוכר שהיה כיף לגלות את השיר הזה בין כל השאר כשהוא התפרסם, ועכשיו שהוא גם עמד באיזה מבחן זמן קטן.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד