בנושא
בכרם
חדשות
 
יומן גוש קטיף 1 – עת ללדת ועת למות / דוד ויהונתן
בביכורים מאז ט"ז תשרי ה´תשס"ה

ערב חג ראשון של סוכות

 

טיל  נופל 15 מטר מסוכתי

מחורר את סוכת שכני

המקלט ליד הסוכה

חוצץ ביני להתפוצצות הטיל

 

חג סוכות בלילה

 

נשמעים צרורות ופיצוצים

ערפל כבד אופף את הסוכה

קשה לישון

טיפות טל גדולות מטפטפות עלי

ובוכות

 

אחרי ארוחת הצהרים

 

אני לומד בספר קהלת

ומגיע לפסוק  -

"עת ללדת ועת למות"

ונזכר

ערב ערב יום הכיפורים נהרג החייל ישראל לוטטי מנווה דקלים עם שניים מחבריו

ערב יום כיפור נהרגה תפארת טרטנר מפגיעת פצצת מרגמה

וחושב

האם יש עת למוות? ערב יום כיפור – כן ערב סוכות – לא?

 

אחד מאורחי שואל – מה השעה?

אני מביט בשעון דרך חלון הבית – 16:30

עוד מעט תפילת מנחה

את השעון הזה –  אני מספר לו

קבלנו בדקלה ארזי – היא נהרגה מתאונת דרכים

חצי שנה לאחר שהתחתנה

כל כך צעירה

השיחה התגלגלה...

על פנסיונרים... מה יש להם לעשות?

הוא סיפר לי על שכנו הפנסיונר

שאין לו מה לעשות... הוא מסתובב בחוסר מעש

וחוזר הביתה - מחכה למותו

 

רגע מה השעה?

זמן מנחה הגיע – אמרתי לאורח:

מהו העת למות? – כמו דקלה או כמו השכן שלך?

 

מוצאי יום טוב ראשון

 

החדשות הרעות מגיעות:

שתי תינוקות נהרגו מפגיעת טיל בשדרות

תושבת ניסנית שולמית בטיטו נהרגה יחד עם החובש שטיפל בה – ויקטור אריאל

עוד חייל נהרג – גלעד פישר בבית חנון

 

הקבינט הבטחוני הורה על מבצע "ימי תשובה" ברצועת עזה

התשובה אכן תגיע



ארצישראלי

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוד ויהונתן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
טוב, אז דברים היו אחרת....
 
אנחנו כאן מקיימים את מצוות החג כהלכתו, שמחים ורוקדים,
בעוד שאצלכם מלחמה של ממש.
תודה שהחזרת אותנו למציאות (בתקשורת, בקושי שומעים על גוש קטיף)
אין לי מילים
כאבתי לקרוא את יצירתך.
כאבתי מאוד.
אני מתנצלת.
 
ללא נושא / ליאור רחל
אכן, עת ללדת ועת למות. אך ביחס למלחמתנו נגד אויבינו, ההתייחסות מוכרחה להיות "סבוני גם סבבוני בשם ה´ כי אמילם" עם דגש על "בשם ה´". לא באים עלינו לכלותנו אלא לשם הפיכתנו לעם ישראל. עַם ישר עם האל ועם מצוותיו, הממלא את יעודו באהבה. דרך ארוכה ונוראה מצפה לנו, אך הכל, תמיד- בשם ה´. "וקווי ה´ יחליפו כוח.." חיזוקיי והערכתי אלייך!!
 
אבלאני נמצאת שם יותר מאשר בביתי אשר בקריות.
אמנם אצלנו (בגוש) אכן מלחמה, והרבה יותר קל להרגיש שאינך יודע מה ילד יום, אך האווירה והניחוחות מהיומן הזה מציגים בעיני תמונה לא אמיתית של החיים בגוש, לפחות לא כפי שאני מכירה אותם.
סליחה, אבל אולי בגלל שלי אין שם משפחה יותר קל, או אולי בגלל שלי זה לא ממש הבית - אבל לא נראה שזה עיקר הדגש בחיים בחבל הארץ הנפלא הזה...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד