בנושא
בכרם
חדשות
 
על סף תהום - פרק 7 / א ב י ח י
בביכורים מאז ב´ כסליו ה´תשס"ט

"ליזה, כשאמרת לי ששלחת שני חוקרים לזירת האירוע, לא תיארתי לעצמי שהכוונה היא לפיטר נוימן ולמאט רַיידֶן." וויל מדיסון הגה את שני השמות האחרונים בחוסר חיבה מובהק. הוא הישיר את מבטו אל שני האנשים שישבו מולו.

מאט זע במקומו באי-נוחות, מבקש בליבו שהאדמה תבלע אותו כמה שיותר מהר. הוא פתח את פיו כדי לומר דבר-מה וסגר אותו שוב, מתחרט. פיטר, לעומתו, נשען על כיסאו והשיב מבט בוחן ישר אל תוך עיני הנשיא בלי כל חשש.

ליזה גוֹלד המתוחה ישבה רחוק משלושתם, על הספה ליד האח. "כבוד הנשיא," היא פתחה באומץ, "אני לא מבינה מה יש לך נגד שני החוקרים האלה."

"המושג 'חוקרים' הוא מחמאה עבור שני הלא-יוצלחים האלה!" זעם הנשיא והביט בתוכחה אל פיטר.

פיטר נשם עמוק, "כבודו, אני הבטחתי בעבר שעוד אוכיח את עצמי באחד הימים. אני יודע היטב שהיו לי כמה כישלונות רציניים, אבל עדיין הנני עומד מאחורי הַבטחתי - "

"תחסוך ממני את המילים היפות וההתחנפויות שלך," ירק וויליאם, "אתה טוב בדיבורים, פיטר נוימן. אבל במעשים, אתה אפס."

"כבודו - " לחש פיטר בעלבון.

"אם היית שווה משהו, פיטר, כבר היית נמצא במקום בו חלמת להיות מהיום בו דרכת על מפתן הבית הלבן - היית נהייה סוכן ב-CIA."

פיטר השפיל את ראשו ושתק. הנשיא אכן ידע ללחוץ על הנקודות הכי רגישות שלו.

"ומה איתך, מאט?" שאל מדיסון ופנה לשמאלו של פיטר.

מאט קפץ במקומו באימה ומלמל בצרידות, "כן, כבוד הנשיא?"

"גם ממך לא היו לי ציפיות גבוהות במיוחד."

מאט שתק ונעץ עיניים בדפים שעל השולחן.

"להבא, ליזה, אבקש שתודיעי לי מראש במשימות כגון אלה מי בדיוק הם החוקרים שאת מתכוונת למנות לביצוע בשטח," פקד וויל בקול חלול.

"כן, כבוד הנשיא," הנהנה ליזה.

"לא אהיה מוכן לקבל עוד את העובדה ששני אלה יישלחו למקום כלשהו כחוקרי הבית הלבן. זאת חרפה לממשלת ארצות הברית."

"אני חושב שהבהרת את עצמך מספיק, כבוד הנשיא," קטע פיטר בחוצפה, "מהרגע שאני ומאט נכנסנו לחדר הזה לא הפסקת להשמיץ אותנו ולפגוע בשמנו. אפילו לא שאלת אודות המטרה שלשמה נשלחנו לאותו חור נידח."

"אהיה מאוד מופתע אם הצלחתם להביא איתכם משהו בכלל," מדיסון לא נמנע מלהביע את דעתו החותכת בקול. "ליזה דיווחה לי שבין הנשיפות הכעוסות שלכם בטלפון, היא הצליחה להבין שהייתה... בעיה קטנה עם השפופרת."

"נכון," אישר פיטר בביטחון, "אבל בסופו של דבר הבאנו אותה איתנו, וזה העיקר."

"הבאתם אותה?!" וויל התרומם מכיסאו נרעש.

"כן," פתח מאט סוף סוף את פיו, "והבאנו גם הקלטה שיכולה לעניין אותך מאוד, כבוד הנשיא."

וויל התרגז, "לְמה אתם מחכים?! איפה השפופרת?"

"במעבדה," ענה פיטר בשלווה, "מיד כשהגענו נתתי אותה לפרופסור אֶווַאנְס, כדי שיוציא ממנה את כל הנתונים האפשריים כמה שיותר מהר. סביר להניח שהוא עובד עליה בשניות אלו ממש."

"וההקלטה?!" דרש הנשיא.

מאט הניח נגן מוזיקה קטן על השולחן, ולחץ על כפתור ההפעלה.

קול צרוד בקע מהנגן, והנשיא קירב את ראשו בהתעניינות על מנת לשמוע טוב יותר.

"בשעה האחרונה נכנס לתא הטלפון אדם אחד, ועד שהחבר הממושקף שלך נכנס לשם שוב עכשיו, לא היה בפנים אף אחד אחר."

"ו... תוכל אולי לתת לי מעט מידע על אותו אדם שנכנס פנימה?"

"קודם תזדהה!"

"בסדר, בסדר. פול בראון, חוקר מטעם ה-CIA."

"שקרן, שמך הוא פיטר נוימן ולא פול בראון, ואתה חוקר מטעם הבית הלבן, ולא מטעם ה-CIA."

"איך אתה יודע את זה, אתה - "

פיטר עצר את ההקלטה. הנשיא נשאר פעור-פה, וליזה זקפה את ראשה בהלם מקצה החדר.

וויל עשה מאמץ להתעשת במהירות וחייך לפיטר בעקיצה, "ברור לי למה הדבר הראשון שקפץ לך לראש הוא 'חוקר מטעם ה-CIA', פיטר... הרי זה מה שאתה חולם להיות..."

"האם כבוד הנשיא יכול להואיל בטובו לא לנצל כל הזדמנות קטנה כדי לדרוך על פצעיי?" שאל פיטר בנימוס מעושה.

וויל תקע בפיטר מבט מאיים, "כל עוד זה תלוי בי, פיטר נוימן, אתה לעולם לא תתקרב למשרה כלשהי ב-CIA!"

"אם כך איזה מזל שהדבר לא תלוי בך אלא בראש ה-CIA!" השיב פיטר בחיוך נחרץ.

הנשיא התנשף בזעם ומאט נתקף רעד. ליזה החליטה לקחת יוזמה וכחכחה בגרונה בקול כדי למנוע את הפיצוץ. "כבודו, מה דעתך על ההקלטה?" שינתה את הנושא באלגנטיות.

מדיסון סובב את מבטו מפיטר בהפגנתיות ופנה למאט, "מי האדם שתחקרתם שם?"

"קבצן זקן שישב במקום," הסביר מאט.

"אם כך, ההקלטה חסרת כל ערך!" פסק הנשיא בוודאות.

"והאם 'כבוד הנשיא' מתכוון גם להסביר לנו כיצד הוא הגיע להחלטה הזאת, או שמא ניאלץ להסיק זאת לבדנו?" שאל פיטר בלעג.

"פיט - תרגיע. אתה מדבר עם נשיא ארצות הברית." ריסנה אותו ליזה בלחישה חפוזה.

מדיסון ניפח את נחיריו באזהרה והעלה רעיון, "ייתכן שהקבצן פשוט שמע את מאט פונה אליך לפני כן, או שמישהו הזכיר את שמך בקול, או משהו כזה... ויכול להיות שהוא גם במקרה שמע משהו על הבית הלבן. אני לא רואה במשפט הזה שום דבר מעורר חשד. מספיק לבזבז את זמני."

חיוך רחב התפשט על פניו של פיטר, ובלי הקדמות מיותרות הוא לחץ שוב על כפתור בנגן. נשמעה צעקה מרוחקת אך עם זאת ברורה והחלטית:

"נו, פיט, כבר ירקת על הקבר של מי שעשה לך את הצלקת מעל הגבה?!"

אם קודם לכן הנשיא היה מעט מופתע, כעת הוא עצר את נשימתו, מחוויר.

ליזה נעמדה על רגליה והתקרבה לשולחן מזועזעת.

פיטר עצר את הנגן וספק את כפיו בניצחון.

ורק מאט ישב שם, לא מבין מה מתרחש. "פיטר, בכלל לא הבנתי למה התרגזת כל כך מהמשפט הזה. כל העולם יודע איך קיבלת את הצלקת מעל הגבה."

"ההפתעה היא מהיריקה על הקבר," סיננה ליזה ולא הוסיפה.

הנשיא הניח יד על פיו ולחש, "רק שלושתנו היינו בחדר..."

פיטר הניח יד על כתפו של מאט והתנדב להסביר, "הביטוי הזה נאמר על ידי הנשיא כאן, בחדר הזה ממש, לפני שנתיים, בהקשר לא מלבב במיוחד. רק אני, ליזה וכבוד הנשיא נכחנו בעת אמירת המשפט."

מאט הרהר טיפה, יישר את משקפיו בתנועתו האופיינית ומלמל, "אוי לא. נראה לי שהבנתי."

ליזה הניחה יד על מצחה בריכוז ועצמה את עיניה.

"מתרחש כאן משהו כל כך מוזר," תמצת וויל בבלבול, "משהו מוזר ומסוכן."

הוא הוציא מכיסו נגן אחר, משוכלל ביותר, ולחץ על כמה כפתורים.

"אני לא צוחק, וויל. אתה זוכר את התיבה?... התיבה של ה-CIA?"

"מה איתה?"

"אנחנו כבר לא צוחקים, מה?!... הא-הא-הא!"

"פיטר, תשמיע שוב את ההקלטה שלכם!" נרעש הנשיא לפתע.

פיטר ציית בפיזור-דעת.

"כבר ירקת על הקבר של מי שעשה לך את הצלקת מעל הגבה?!"

"זה אותו אחד!!!" צעק וויל והכה בשולחן בחוזקה, "זה אותו בנאדם!"

"נכון!" לחשה ליזה בהלם.

"אתם פגשתם את D.S!" מדיסון אחז בפיטר בחוזקה, "ספר לי, ספר לי! איך הוא נראה? מה קרה בסוף?!"

"אין לי מושג על מה אתה מדבר," התבלבל פיטר, "מי זה D.S?"

"פשוט תענה!" התרגזה ליזה.

"טוב, הוא היה סתם קבצן זקן רגיל... לבוש סמרטוטים, עם הרבה קמטים וזקן לבן..." פיטר ניסה להיזכר.

מאט התנדב להמשיך, "בסוף הוא ניסה לחטוף לנו את השפופרת. רצנו אחריו, אבל הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. נכנסנו לצריף השיכורים. הפכנו הכל. לא מצאנו אותו, אבל השפופרת הייתה פשוט מונחת שם, כמו שהיא, בשקית על הרצפה. ההסבר היחיד שיש לי לבריחה כזאת מהירה, הוא שכנראה היה לו שם רכב מוסתר, וברגע המתאים הוא הצליח לזרוק את השפופרת לתוך הצריף דרך החלון, לזנק לרכב, להתניע ופשוט לנסוע משם. וכל זה במהירות הבזק."

צלצול הטלפון הסלולארי של פיטר קטע את השיחה.

"לא חשבת לכבות את המכשיר לפני שאתה נכנס לפגישה עם נשיא ארצות הברית?!" השתגע וויל.

"השארתי אותו דלוק בכוונה!" התריס פיטר, "ציפיתי לשיחה מ - " הוא העיף מבט בצג המכשיר, "הו, בבקשה! פרופסור אוואנס!"

הנשיא קם וחטף את הטלפון מידו של פיטר. "שלום, וויל מדיסון מדבר!"

"כבוד גדול!" החמיא הפרופסור הנרגש.

"כן כן, די לדיבורים! מה עם השפופרת?!" דחק מדיסון.

"בשתי מילים - כפפות עור!"

"מה?! - "

"כן! הדובר השתמש בכפפות עור כשאחז בשפופרת! אין לי בכך כל ספק. מה שאני כן מציע לך, כבוד הנשיא, זה לחוקק חוק בקונגרס שיטפל בתנאי הניקיון של הטלפונים הציבוריים בוושינגטון די.סי! כמויות בלתי רגילות של אבק נמצאו על השפופרת!"

"בסדר," לחש הנשיא באכזבה, "יש לך עוד ממצא כלשהו?"

"כן. שערה בודדה נמצאה על האפרכסת. היא נראית לי בגוון שחור או חום, אבל זה דבר שעוד צריכים לחקור. העברתי אותה למחלקת ה-DNA, למרות שאני לא חושב שתצא מכך הרבה תועלת - "

"תודה, פרופסור." קטע וויל את הגאון שהתגלה כדברן גדול, "עוד משהו?"

"לצערי לא."

"שלום."

"נו?!" שאלה ליזה.

"כפפות," אמר מדיסון בקול רפה, "וגם שערה."

"בטוח שהיא שלו?" התעניינה ליזה.

"כן. אני הרי קירח," ציין מאט והצביע על ראשו.

"כפפות? כלומר שלא באמת היה כאן ניסיון לגנוב מאיתנו את השפופרת!" פנה פיטר למאט, "כל רצונו של הזקן היה להשתעשע איתנו ולשחק בנו!"

"או פשוט לעורר חשד," הציע וויל לאחר מחשבה.

"ואני חייבת לציין שאת זה הוא עושה מצוין," הוסיפה ליזה.

"מי אתה, D.S?" לחש הנשיא בייאוש.

דבר אחד היה ברור לכולם. אסור לדבר כזה להמשיך לקרות. המצב הזה, שבו גורם מסתורי משחק בראש מדינת ארצות הברית, חייב להיפסק כמה שיותר מוקדם.



 

המשך יבוא, בעז"ה... 



סיפור בהמשכים על סף תהום

© כל הזכויות ליצירה שמורות לא ב י ח י
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ כסליו ה´תשס"ט  
בבקשה מכל מי שקורא את הסיפור - אתם מוזמנים להגיב כאן ולכתוב מה דעתכם, כדי שאני אוכל לדעת אם יש טעם להמשיך ולשים כאן את הסיפור או לא...
תודה, אביחי ;-)
ד´ כסליו ה´תשס"ט  
הסיפור כתוב באופן מושך ומקצועי.
עוקבת בנישמה עצורה!!!!!!!
אל תפסיק!!!!!!!!
ה´ כסליו ה´תשס"ט  
י"א כסליו ה´תשס"ט  
הסיפור כתוב בצורה מקצועית ממש, ברמה גבוהה.
אני במתח לקראת ההמשך!!!
י"ב כסליו ה´תשס"ט  
אני לא מצליחה לעקוב...
י"ז כסליו ה´תשס"ט  
י"ז כסליו ה´תשס"ט  
י"ז כסליו ה´תשס"ט  
הפרק הבא (8) נשלח לאתר וממתין כבר יום. אל דאגה, כל עוד יש לי זמן להקדיש לו - הסיפור נמשך...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד