בנושא
בכרם
חדשות
 
כמו תמיד / טלי123456
בביכורים מאז י´ חשון ה´תשס"ט


אמצע שיעור משעמם.
המורה מדברת.
אני מרחפת.
זאת שלידי מציירת.
זאת שאחרי בוהה הקיר שמולה,
ויש גם כמה שמשלימות שעות שינה.
כמו תמיד.
כרגיל.

צרחה איומה מהדהדת במסדרון השומם (?),
צרחה נפלטת.
שעטות.
והקול העולה-יורד הזה.
המאיים.
צופר.
חופר.
שניות סופר.

עד שיפול.

האישונים שלי נפתחים.
של זאתי שלידי.
של זאת שיושבת מאחורי.
כולן מזדקפות ומשתחלות,
מתכווצות מתחת לשולחן.

אולי יהיה בום.
אולי רחוק.
אולי לא.

מסתכלות אחת בשנייה.
מבטים מבוהלים.
דואגים.
מפוחדים.
מקווים.

כמו תמיד.
כרגיל.



קסאמים שדרות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לטלי123456
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א חשון ה´תשס"ט  
כתוב כ"כ יפה.....חזק...
שיהיו רק בשורות טובות, אמן!
תודה לך.
י"א חשון ה´תשס"ט  
זה מה שאני קיבלתי מהקטע הזה...
יפה,
"מפוחדים,
מקווים.

כמו תמיד.
כרגיל"

-בהחלט, העניין של הסכנה יחד עם ה'רגילות', מעלה את כל התהיות שצריך להעלות, לאן הגענו עם כבר התרגלנו?!

אני אישית הייתי מעלה את זה תחת הקטגוריה שירה, אבל זו כמובן, בחירה שלך.

י"א חשון ה´תשס"ט  
"צופר.
חופר.
שניות סופר.

עד שיפול."

יפה העברת את היומיומיות המטורפת של האיום.
זה נכון, כרגיל. מדהים כמה מהר אנו מתרגלים למצבים קיצוניים. הרגשתי את זה על עצמי בצפון, האימה כשזה קרוב, נוחות השיכחה בשקט, אי אפשר לשמור על שפיות אחרת.
חזקי ואמצי. והמשיכי לכתוב, בבקשה

[בתגובה לאברהם (or1234): כרגיל, בכל יישובי עוטף עזה. שדרות היא סמל וקורבן, כמו קריית שמונה לפניה, אך המצב הזה יוצא מגבולות העיר האחת הזו.]
י"ב חשון ה´תשס"ט  
'כמו תמיד, כרגיל', זה בסופו של דבר המשפט הכי כואב בשיר הזה. שזה רגיל.

ברמה האומנותית אפשר עוד ללטש, אבל הרגש ברור וחד.
בהצלחה!
עֹז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד