המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
בלדה לשיר המוקרע / שוורצה
בביכורים מאז ה´ חשון ה´תשס"ט




לניק בלי ראש,
למען חצי ההסכמה שלי.



כְּשֶׁקּוֹלוֹת יִתְפְּפוּ מִמֶּךָ סוֹדוֹת
מוֹרִידִים שִׁכְבָה וְשִׁכְבָה וְשִׁכְבָה שֶׁל עוֹמָקִים
אֲנַחְנוּ נִכְאַב אוֹתְךָ נִרְצָח. שָׁפוּךְ.
דָּם קָטָן יְטַפְטֵף נְחִילִים שֶׁל רֶגֶשׁ
הָחוּצָה-הָחוּצָה, בִּנְזִיפָה וּבִרְגִישׁוּת וּבִנְחִישׁוּת.

תְּסֻפָּר קְצָת לִפְנֵי. אוּלָי דָּקְרָה מָהוּתְךָ בְּדִיּוּק
בַּמְקוֹמוֹת הַקָּשִׁים, אוּלָי לַשְׁתָּ אֶת הַלֵּב
וּמָעַכְתָּ אֶת כֹּל הַגּוּשִׁים (בְּמִלְעֵיל).
הָהַטְעָמוֹת יִהְיוּ חָשׁוּבוֹת. פָּעַם אָחָת
יִתְבַּלְבְּלוּ בֵּין צֵירֵה לְסֶגּוֹל, וְ - פּוּף!
הָלַךְ עָלֶיךָ. אֲבַל בַּסּוֹף כֻּלָּם יִמְחְאוּ כַּפָּיִם לִזְרוֹעוֹתֶיךָ
הַנְּקֻדּוֹת כְּתָמִים כְּחֻלִּים, וְאַתָּה לֹא תּוּכָל לִבְרֹחַ
מֵאֲשֶׁר נוֹעָד לְךָ, לַנֶּצָח תְּמַלֵּל נִשְׁמָתוֹ
שֶׁל מִי שֶׁחָבַט בְּךָ כָּךְ - פַּח, פַּח, פַּח.

אוּלָי מִישֶׁהוּ בַּקָּהַל הַמִּתְפַּעֵל וּמֵנִיד הָרֹאש בְּכֹבֶד
לֵב וּפָנִים רְצִינִיּוֹת הַדּוֹבְרוֹת בְּשֵׁם הַאֳמָּנוּת
יַקְדִּישׁ זְמָן לַשּׁוּרָה שֶׁאַחֲרֵי
הַשּׁוּרָה הַאֲחָרוֹנָה שֶׁלְךָ, שֶׁתִּלְחַשׁ -
לָמָה הַכֹּל. לָמָה בְּקוֹל.

וְתִדֹּם.




© כל הזכויות ליצירה שמורות לשוורצה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ חשון ה´תשס"ט  
בקריאה ראשונה לא הבנתי כלום, ובקריאה שניה פתאום הבנתי למה אני לא מכניס את עצמי לסיטואציה הזו...
הפחד הזה ממהתגלות בפני צופים, לקרוא את הסודות הכי כמוסים שלך מול קהל, אני לא מסוגל.

הוקסמתי!
ו´ חשון ה´תשס"ט  
שהבית האחרון הוא נהדר.

למרות שאחרי שיר כזה אתה בכלל מרגיש לא נעים להגיב, כי מי אתה שתחלק ציונים לפצעים מדממים של אנשים אחרים, ובכל זאת.

ואת כבר יודעת שאני אוהבת אותך.
ו´ חשון ה´תשס"ט  
אני לא יודעת, אבל אני מקווה שלא יבוא לעולם, כי אני לא יכולה להפסיק לגמוע בשקיקה כל שיר שאת מזכה אותנו בו!

שיר מצויין, נקודה.

ועוד אחת. .
ז´ חשון ה´תשס"ט  
זה להרגיש את השיר הזה חזק מאוד יותר מכל הבנה שכלית כלשהיא, בכל הגוף.
כל כך מדוייק, כל כך מובן, כל כך מעורר הזדהות.
הפלאת לעשות בתיאורים שלך.
ניק- זכית ממש.
והבית האחרון יותר מהכל-

"הַשּׁוּרָה הַאֲחָרוֹנָה שֶׁלְךָ, שֶׁתִּלְחַשׁ -
לָמָה הַכֹּל. לָמָה בְּקוֹל.

וְתִדֹּם. "

ז´ חשון ה´תשס"ט  
מה נגיד?
הלוואי והיית מקריאה אותו, בחיתוכים ברורים, בפסיחות נהדרות. ככה הכי מתאים לו.
אין כמוך.
עֹז
ח´ חשון ה´תשס"ט  
אכן. ככה בדיוק אני מרגיש אחרי שמישהו מקריא שיר כואב, ואנשים מוחאים כפיים.
היטבת כתוב.
ט´ חשון ה´תשס"ט  
חושבת שזה מפליא, לא לשלילה, שקיימת בעולם יכולת למחוא כפיים לדברים כואבים. זה אומר שמצאנו בהם יופי. וכשמדובר בשיר, זה אומר שהמשורר מצא בהם יופי והעניק אותו לנו.
כמו בשיר הזה, שבכל זאת אני מבינה לחלוטין את ההרגשה שבו. יופי. מאוד נכון.
(נדמה לי שיש כמה משפטים שאפשר לצמצם, לדייק יותר. זו דעתי, שהוא יכול להיות פחות עמוס ובכל זאת להכיל את כל האמירה העצמתית והמדויקת שלו.)
ט´ חשון ה´תשס"ט  
יותר נחמד שכתבת "חצי ההסכמה שלי", כיון שאת צודקת, אני מסכים כאן רק לחצי.
(כן, אני יודע שדיברת על ההסכמה שלך. בסדר, בסדר.)

המשפט המלא שלי הוא: "שירה לא צריך להקריא, שירה צריך להציג."

תודה, בכולופן.
ניק.
א´ כסליו ה´תשס"ט  
כיוון שזכינו לראות את השיר שוב ב"מומלצים", נכנסתי שוב והתחברתי קצת יותר מבעבר.
ונזכרתי בשיר של אליהו, שאמר דברים דומים, אבל בטון פחות כאוב, אני חושב.
תגידי את עד כמה צדקתי.
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=46245
עם השיר שלך היה לי יותר קשה, הוא מבולגן וצועק את הכאב שלו, ואני לא כל כך יודע להקשיב לכאב הזה, לא כרגע, לא ככה.

גדי
מעונן חלקית
ג´ כסליו ה´תשס"ט  
התפעלתי מאוד מהשנינות והחן שזרמו לאורך כל השיר
תוקפן אך מלא עוז וכתוב בתבונה
חזקי ואימצי שוורצה יקרה
י´ סיון ה´תש"ע  
אז עכשיו אני כבר יודע להקשיב לו, לאי הסדר ולכאב שפשוט צורח וצורם.

(ולקובי שפירא יש שיר שצריך להקדיש לו את השיר הזה.)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד