בנושא
בכרם
חדשות
 
כניסת השבת שלי / אל הרי שומרון
בביכורים מאז ד´ תשרי ה´תשס"ט


עוד רגע שבת.
אני יוצא מהמקלחת ומתלבש. הרהורים של קדושה, על גמרות שצריך ללמוד ועל דבקת בה' עולים בראשי, מבולבלים ומדובקים אחד בשני, כמו סלט. אני מחייך. רואים ששבת מתקרבת.

סיפרו לי שלשבת יש קדושה מיוחדת, 'נשמה יתירה'.

סיפרו על חוטים של חסד עליון.



עוד רגע שבת. מישהו צועק מהמטבח של הפנימייה שזה בחמישה לשש, אבל יש עוד זמן להתקלח, מי שרוצה. "יש מים חמים?" "כן, יש." "יופי."

משה רץ למקלחת, עטוף במגבת. אני מביט בו ומחייך. משה נוהג לעשות הכל בדקה התשעים, אבל בדרך פלא הוא תמיד מספיק. כולם יושבים באוטובוס, מתפללים שהוא יאחר, שפעם אחת ילמד לקח- אבל רגע לפני שהאוטובוס יוצא, מופיע משה אחד, חמוש בתיק 70 ליטר ופנים זוהרות. "אלוקים אוהב אותך," מישהו ממלמל, והוא צועד אל אחורי האוטובוס בחיוך רחב.

בדרכי מחוץ לבנין אני נזכר בכל זה, והחיוך מתרחב על פניי.

חסד עליון. חסד עליון.

*

במחנה תשובה, שנה שעברה (אני חושב שזה היה בפסח, או בסוכות. לא יודע.) פנתה מישהי אל יצחק, אחד מהחבר'ה של בית אל, ושאלה אותו אם הוא מודע לעובדה שהזקן שלו מושך חסדים. כולנו צחקנו, זה הפך לבדיחה כללית, וגם לאחת מהסיבות שפני עטופות שיער זהוב מדובלל. מי יודע, כמה שפע אני מוריד לעולם מכל שערה ושערה, אני חושב לעצמי במעין שעשוע.

אני פוסע אל בית המדרש, בודק בציציותי. אוירה של שבת מתחילה בשקט להתפשט בשכונה. רוגע, אבל לחץ. אנשים צועדים לאיטם לבית הכנסת מחד, ומאידך מכונית דוהרת ברחוב הראשי, דקה אחרי הכנסת נרות. כנראה התקלח מאוחר או משהו, אני חושב.

צעדים מתוחים לאורך הכביש הסדוק. בית המדרש הולך וקרב, הולך וגדל. באור השמש הדועך הוא נראה ממש כמקדש. או לפחות מקדש מעט. אני עובר ליד בית הכנסת של התימנים- אלה כבר התחילו לסלסל שיר השירים, וקולם עולה ונוהר מהמקלט אותו הפכו לבית-כנסת, עולה ומתגעש, מזכיר לי כינור דוד המלך וזמרת הלויים. אני לא יודע אם זה מה שהשירה מזכירה לי במדויק, אבל במוחי עולות תמונות של שירי קודש, של זמרה טהורה, עטופה אור יקרות של שכינה. בדמיוני עולה חזיון- שכבה גדולה של אור זוהר נוחתת על העולם, מכסה אותו בקדושה, ברחמים.

שבת.

בעודי נכנס בשערי בית המדרש, ממלמל 'מה טובו', אני מעלה מעין תפילה, אולי אישית, אולי לאלוקים- שכל ערב שבת ייראה כך, קדוש, מלטף, זוהר.

חסד עליון.



יומן מחשבות שבת

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ תשרי ה´תשס"ט  
מתוק כמו כניסת שבת בישיבה, ומה יותר מתוק מזה (לרווק שכמותי, נו, בבקשה לא לקפוץ עלי)
הגעגועים לישיבה מביסים אותי בלי כל מאמץ, בפרט אחרי שהייתי בשבת ביישוב האהוב כל כך. נקווה שעוד אצליח לכתוב את השיר שהחל להיכתב בי בראש השנה.

אה, הערה קטנה: לא ברור אם כותרת התגובה מתייחסת לתוכן או לכותב .
ו´ תשרי ה´תשס"ט  
מלא בקדושה. זמרה חדשה.
חסד עליון.
הרגעים הדקים הללו של כניסת השבת.
צריך כספת מיוחדת עבורם.

יישר כח גדול:)
ושפע אלוקי, או אולי נכון יותר לברך: שנזכה ללמוד לקבל שפע אלוקי. כי הוא תמיד ישנו.

כל הישועות:)
חתימה טובה!

ו´ תשרי ה´תשס"ט  
באמת מתוק מאד. עמדת יפה בשזירת החסד העליון, יש בתובנה שכאן משהו מאד מרומם. תודה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד