בוקר

הַנְתָּחִים הַגְדוֹלִים
הֵם אֵלוּ הַנִפְתָּחִים
בְּרִיצַת בּוֹקֶר פְּזוּרַה
וּמִסְתַּיְּמִים בְּסִיכּוּמֵי-מִבְטַחִים.
הִיא תַּשְׁלִים,
עוֹד רֶגַע קַט, בֵּינוֹתָם
פְּרַטִים קְטַנִים
שֶׁל הַקִנְיָין הַעָצְמִי הַמְשַׁחְרֵר.

צהריים

הָעֲיֵפוֹת
הַזְּמַנִית הַזּוֹ
עוֹד תַּחֲרוֹג
לְטוֹבַת רִגְעֵי-אוֹר
טוֹבִים הֵיְמֵנַה.
בֵּינַתַיִים,
הִיא מִתְּעַקֶשֶׁת לְתָּיֵיג
זְמַנֵי אֵיכוּת גָּמְלוּנִיִים
וּמִסְתָּבֵּר שֶׁזֶה מִשְׁתָּלֶם לָה.

ערב

לַפְלוֹרוֹסֶנְטִים אֵין דֵי וַאט
בֵּין כְּתָּלַיו
מַה שֶׁמַשְוֶוה לוֹ
מַרְאֵה מְעוּמְעַם.
וְהוּא, הַקָּסוּם
הַשׁוֹאֵל
וּמֵשִׁיב:
עַד הַלוֹם נֶאַחֲזוּ
דֵי צָרְכָּם.