בנושא
בכרם
חדשות
 
ראיתי איש בעמל יומו / נ נ י
בביכורים מאז י"ח אב ה´תשס"ח

 

ראיתי איש בעמל יומו, עם גב שפוף ומבט עצוב, הולך מהר לתפוס את הרכבת שכבר פספס.

חשבתי לתומי איך הוא היה בתור ילד, האם גם היה רץ ושמח, קופץ ועליז, מוקף באהבה ביתית? סתם תהיתי לי כי היה קשה לראות אותו ככזה, אך מכיוון שאני לא מכיר ילד שלא שמח אמרתי לעצמי שכנראה גם הוא היה ילד מתוק פוצי מוצי.

לאחר מכן חשבתי לעצמי על מה הוא חולם בלילה כשהוא הולך לישון, האם על העבר או על העתיד? העבר- ילדותו השמחה, העתיד- לשרוד את המחר, ואמרתי לעצמי שכנראה החלומות שייכים לעבר והסיוטים שיכים לעתיד למחר, ואם עתידו סיוט מתמשך ובעודי חושב כך נהיה לי עצוב.

רציתי לקום ולחבק אותו אך הוא כבר נעלם, נעלם בעולם אפרורי רודף אחרי הרכבת שכבר פספס.






© כל הזכויות ליצירה שמורות לנ נ י
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח אב ה´תשס"ח  
הרהור מהורהר ביותר , פילוסופי ונוגה כזה.

מאוד הפריעו לי מעברי משלב כמו "סתם תהיתי" או "כנראה שגם הוא היה ילד מתוק פוצי מוצי". "פוצי מוצי"?! זה שולף אותי מהזרם של הכתיבה, ומנחית אותי חזרה על הקרקע, ולא בצורה עדינה ביותר...
י"ח אב ה´תשס"ח  
תמיד אני מטלבת בכך...
היתרון שאני רואה בכך שזה מוריד בחזרה את הקורא למטה, אני מדבר איתו במילים-מושגים היום יומים שלו וכך הקטע גם מדבר אליו ולא רק לידו/מעליו.
בניה
י"ח אב ה´תשס"ח  
אבל לא מסכימה.

אני הרגשתי שהקטע מדבר אלי, שהוא מכניס אותי לתוך המקצב שלו, לתוך העולם שלו ולתוך ראשו של המהרהר, ולפתע פתאום כאילו מתנפצת הבועה. לטעמי זה גרע ולא הוסיף.
י"ח אב ה´תשס"ח  
כתיבה מכובדת לא חייבת תמיד להכיל מילים גבוהות. השאלה היא מיהו קהל היעד ועל איזה מצב אתה כותב.
בקטע הזה למשל, לא הפריע לי ה"פוצי מוצי" כי זרמתי עם ההרהור.
אחרי הכל מדובר בה-ר-ה-ו-ר של בן אדם.
ואולי אותו הבן אדם לא טורח להרהר בשפה גבוהה כי אם בשפת היום יום?

ועכשיו בנוגע לתוכן. ממש התחברתי להרגשה הזאת של לראות אדם מבוגר ובמיוחד ברכבת.(שאותה, לצערנו הרב, יוצא לאנשים מבוגרים הרבה לפספס. וכך גם אוטובוסים..)רגשות רחמים מכות חזק חזק. אבל, לא בטוח שהיתה לו ילדות מאושרת. אתה באמת מאמין שכל ילד הוא מאושר? שלכל ילד היו חיים טובים?
ואולי. דווקא עכשיו, בגילו המופלג, הוא מאושר יותר. יש לו משפחה, אישה, חברים..
לך תדע :)

בכל מקרה. תודה על השיתוף.
י"ט אב ה´תשס"ח  
אני חושבת שההרהור מדהים ומסכימה שפוצי מוצי לא גורע מההרהור. הכתיבה אמיתית כזו ומאפיינת את החיים האמיתיים אך היא מאפיינת אותם מהצד של הייאוש יותר.
לדאבוני, אני גם ראיתי ילדים שאינם שמחים.
ט"ו אלול ה´תשס"ח  
אני חייבת להציע שתיקח את הקטע הזה ותעשה ממנו 'משהו'.
או שיר או סיפור שלם.
[הנטיה שלי-שיר] תן לו דימויים ונגיעות, תן לו מרחב מחיה ושורות ארוכות, הרעיון הזה ראוי ליותר מ 'קטע'.
עֹז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד