Frustration / אל הרי שומרון
בביכורים מאז ח´ תמוז ה´תשס"ח

Well, first one. Never did this before.

Life isn't rolling properly for me lately, I think. Recently I figured there's a phase I'm going through right now, or at least I think it's a phase. I'm beginning to get that feeling, that I have no reason to wake up in the morning, or at all. I know it's a bit cliché. You'll forgive me.

I feel like I'm all alone, and I'm not sure if this is how it's supposed to be. Though my problems are all mine, I feel kind of deserted, 'cause I know that if I were someone else, I would help me.
I can honestly say, with no pride or arrogance, that I have a very helping and very giving personality. Usually I help friends with their problems with a friendly chat and some made-up advises. At the beginning I didn't notice that I was doing it, that I act like a psychologist. When I realized that I am, I felt a bit bad inside, because I was afraid I was being arrogant, though I knew I had no reason to think that. I was honestly trying to help. So I just carried on. Well, now, I sure need a friendly chat.
There's an old saying from Rabbi Nachman, 'Even when you fall into mud, shout and shout and shout.' Means you need to cry for help, from G-d or from people. Well, I shout, but to no one, actually. Imagine me standing in the middle of a dark hall, shouting and hearing only my own echoes answering. I'm so, so alone.

I haven't written anything poetic for a month or so. I fear I lost my reason to write. What scares me is that despite that, life goes on. I laugh, I smile, I work, I chat. I'm all cold inside. Not sad, freaking cold. Frozen. Robotic.
It's like I have a totally different side of me, which covers up the other when it's depressed. I think it was society who taught that other side to laugh when inside he wants to cry to death.
Recently I had a dream in which I'm engaged to a girl I know in real life, older than me and not religious. In the dream, I found up that she's secretly crying, because she's afraid of the upcoming marriage. She said it would be very hard for her to marry a religious guy. So I comforted her, and she got better. 
I don't know what to think. Maybe this is a hint or something; maybe it means that I have problems that are over my age. Maybe it means I'm afraid of the future. I have no favored option, and it'll be too awkward to talk to that girl, or talk to others about this dream. You know, talk-talk, not just right in some journal.
I wish someone would read this and decide talk to me, I really need some support, or at least understanding.

I'm still shouting at my echoes in the middle of a dark hall, and it's very frustrating.


© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי

שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
ח´ תמוז ה´תשס"ח  
כל מה שאני אגיד יוריד מהעוצמה של זה.
ח´ תמוז ה´תשס"ח  
אני מודה לך שמצאת כוח לקרוא כל-כך הרבה אנגלית, היה חשוב לי שמישהו יקרא ויבין.

ח´ תמוז ה´תשס"ח  
אין מצב שאתה כותב לי מה התרגום?
אני עצלנית מידיי בשביל לקרוא כל כך הרבה אנגלית..
ח´ תמוז ה´תשס"ח  
הלוואי שידעתי לתת כתף, זה די קשה דרך המחשב (עכשיו אני לומד תחושה חדשה: שאייקון של חיוך כבר לא יכול להביע).
ואמיץ מצידך לפרסם את זה, גם אם באנגלית.
זו שפת האם שלך?

ח´ תמוז ה´תשס"ח  
רעות- בשבילך אני אנסה, למרות שזה יהיה הרבה יותר חושפני בשבילי. טובנו.

גדי- תודה רבה לך, באמת, חשוב לי מאוד לדעת שאנשים קראו את זה. אני חושב שזה די מרכך את התחושה הקשה הזאת.

אנגלית היא לא שפת האם שלי, אבל אני נחשב דובר. יש פעמים שאני תופס את עצמי חושב באנגלית.

ח´ תמוז ה´תשס"ח  
אשמח ביותר לתרגום.
נראה לי על פי התגובות (וכן גם על פי הבחירה בשפה אחרת) שאני מפספסת פה משהו יפה מאד.
ח´ תמוז ה´תשס"ח  
אני מבינה למה החלטת לכתוב באנגלית.
בחירה נכונה.

היה לי קשה מאוד מאוד לקרוא את זה (רגשית, לא בגלל השפה)
התחושות כאן כואבות ביותר וגם דיי מוכרות מפעם לפעם.
להגיב על הכתיבה עצמה? אני לא מסוגלת.
חזק. הכאבת לי כל כך ואני רק אומר שאני לחלוטין מבינה את זה ויש כאן אנשים שנמצאים פה בשבילך תמיד.
תהיה חזק.

ח´ תמוז ה´תשס"ח  
אהלן חביבי, קראתי את היומן שלך ואני מבין את התחושות שלך, אמנם בלי להכיר בנאדם באמת זה לא זה אבל עדיין אני מרגיש צורך לומר את זה,
יש לך חיים נפלאים שם בחוץ, חברים משפחה אלוהים והרבה טבע ודרכים שאתה לא מכיר, תעשה טובה, תכבה את המחשב, לפחות לחודש, קח חבר או שניים וצאו לטייל, לאיזה מסע קטן בארץ, לילות כוכבים מעיינות ועצים טרמפים הזויים ושיחות לאור ירח ומדורה בטוח יעוררו לך את הלב ויפשירו את הקיפאון של הנפש, אתה תחזור חדש עם תקוות ורצונות וחלומות וכל מה שבחור בגילך חי ונושם, באמת, רק קודם כל תכבה את המחשב, הפתרון לא פה.
שבת שלום ובהצלחה.
ח´ תמוז ה´תשס"ח  
וואו. חזק.
מרגישה כך גם מידי פעם. בזמן האחרון יותר מידי.
פשוט לקחת נשימה. ועוד אחת. ועוד אחת.

תודה על הכנות.
ח´ תמוז ה´תשס"ח  
קודם כל בגלל השפה. אבל בסדר גמור. נזרם לי מאד, יחסית, ואני זוקפת את זה לזכותך.

לא יודעת עדיין איך להגיב. אני אפרש לי כמה מילים פה בשבוע הבא, בס"ד ובלנ"ד,

ואולי יצא לי גם איזה נאום בשבילך.
אולי יהיה יעיל.

יישר כח, לא הייתי מפרסמת דבר כזה, ועשית את זה בגדול.
ג´ חשון ה´תשע"א  
It was so refreshing finding something written in english...

I must say i was stunned to read your comment stating u r not native english. I mean, u had minor grammer mistakes here and there, but i'm highly impressed with your articulate & fluent english and the impeccable choice of words

Regarding the content, it was extremely personal and honest.
i would probably say u had the audacity (or better- the guts) to bare your soul partly b e c a u s e it wasn't written in hebrew, and u could almost trick yourself into thinking u r not really exposing your inner self

again, phenomenal
כ´ חשון ה´תשע"א  
thank you ever so much, its been a while since the last time i came to check up on this. remembering is good.

anyway, im glad you found interest; this was really very honest when written, english was indeed one of my ways to avoid the thought that its waaaay too personal.

i can honestly, proudly, gladly say, that thing there, in that journal, is not me anymore. thank g-d, literaly.

my english is not THAT good, but thanks anyway (-:
כ´ חשון ה´תשע"א  
(היתה לי תקופה אולי כזאת ואולי לא בדיוק, והיא עברה או שלא, אולי אני עברתי והשארתי אותה מאחור. זה היה לפני שנים ואני במקום אחר, אבל שומעת את הצעקה או את ההד).
י"ד כסליו ה´תשע"א  
הגעתי לקטע הזה ושום דבר לא במקרה.
שמחה שעברת את הקושי הזה, שאין יותר הדים ושיש מי שיקשיב.
תודה לך...
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד