בנושא
בכרם
חדשות
 
חולצת אהבה / שושניתה
בביכורים מאז ג´ תמוז ה´תשס"ח


   

הוא הגיע לחוף מבודד,  לאחר שאהובתו נפרדה ממנו לבלי שוב.

 
הוא מאן להתנחם, חיסל עסק מבטיח, מכר את ביתו ובלא להיפרד מידידיו,  ירד בחשאי דרומה והתמקם באי  אלמוגים, עם עוד כמה תימהונים שתקנים, שידעו לתת יד איש לרעהו בתמיכה ולא להטריד זה  את זה,  כל אחד וכאבו לעצמו. 
 

מדי ערב צייר את השמש בשקיעתה על גבי חולצה לבנה ולמחרת מכר אותה לתייר או לתיירת. תמיד נמצא קונה.


לעתים בשעת הציור, זכה לרגעי חסד של התעלות נפש, ואז הרגיש שוב אחד עם אהובתו. געגועיו אליה הוליכו אותו על פני שובל הזהב שהותירה השמש על פני המים והזעיקו את האהובה אליו,  מאי שם.


יום אחד הגיעה לאותה נקודת חמד שכוחה, בחורה מתולתלת שער , שזה לא מכבר נגמלה מלקיחת סמים ונאבקה בנחישות על כל יום נקי משעבוד זה. היא התפרנסה מנגינה על גיטרה ושירה.


במקרה, נפגשו על החוף, לאחר שהיא בפזיזותה קפצה למים ודרכה על קיפוד ים ששילח ברגלה עשרות קוצים צורבים. הוא ניגש אליה וכדי לנחם אותה נתן לה חולצה במתנה. לאחר שהביעה רצונה לראות את החיים מתחת למים, הסביר לה את הסכנות והם יצאו לסיור בים, שוחים וצפים ורואים דרך משקפת, אלמוגים  ססגוניים, ודגים - אין סוף סוגים.

נעם להם לחזור על כך מדי יום. פעם אפילו פגשו בתמנון ארך זרועות ועקבו אחריו. נראה שמסעם המשותף ריכך מעט את נוקשות  המשמעת שבה הרגילו עצמם.   דומה שהמשא האישי הפך פחות כבד במים, בשניים.

בפשטות,  סיפר לה על הפולחן שלו בשעת דמדומים וקרא לה להיות לצדו בעת שזה קורה ולקחת חלק ביופי ובכאב. היא שרה לידו בקול חרישי ורך, כשהיא נמנעת מלגעת בו ולו באצבע.


במשנה להט, המשיך לצייר שוב ושוב את השמש בשקיעתה אך מאליו, נשתזרו ביצירתו, יותר ויותר תווי פניה של אותה נערה, עד שבסופו של דבר , מצא עצמו באותם רגעים של חסד-התעלות-הנפש ,  מתמזג עם הדמות שלצדו.

כך חולצו, וזכו לצלוח כלא מעגל.  סיפור אהבתם, גילתה לי חולצה,  הנפוצה בחוף המרוחק.   אגב, ניתן להשיגה, כיום, חינם. 



אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשושניתה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ תמוז ה´תשס"ח  
אני אשתדל להיות עדין, מצטער אם זה יצא כואב מדי. ככה זה ניתוחים, ואין כואב מלנתח סיפור...

אתחיל בדברים הטובים: יש כאן שפה לא רעה, ורעיונות נחמדים שמתמזגים יפה עם הסיפור. או, במילים אחרות: יש כאן פוטנציאל.

אז מה צריך לשפר? אני אצביע על כמה נקודות:

- לא פותחים לפתוח כל פסקה ב"הוא" ו "הם". את רוצה לתת להם תוי פנים? תתארי אותם ('האדמוני', 'המתולתלת'), או שתתני להם שמות. בין כך ובין כך הקוראים יתארו לעצמם משהו, ובעצם את תונת נפח לדמויות שלך. יש כאן שתי הערות, כן? הראשונה - על הנפח של הדמויות, השניה- על שימוש מופרז בכינויי גוף שלישי.

-סיפור טוב צריך להיות מלא. קצת קשה לקבל סיפור שמספר לך המון בשלוש מילים: "הוא הגיע לחוף מבודד, לאחר שאהובתו נפרדה ממנו לבלי שוב." למה, איך, מה קרה, מה הולך כאן? את זורקת אותנו לתוך המים, אבל לא מושיטה בהמשך גלגל הצלה. "שזה לא מכבר נגמלה מלקיחת סמים ונאבקה בנחישות על כל יום נקי משעבוד הרסני" אותו דבר בדיוק. למה המוטיב הזה לא חוזר בהמשך? נשגב מבינתי. אם את רוצה לומר לנו משהו, נשמח מאוד אם תתייחסי אליו, ולא תתני אותו כבדרך אגב.

- אם הם דתיים, איך היא שרה לידו שקול חרישי ורך. אם הם לא דתיים, למה היא נמנעת מלגעת בו ולו באצבע? ההלכה הזו היא הלכה אחת עם שני סעיפים, ואי אפשר לקחת אחד ולדחות את השני כלאחר יד. מילא אם היינו מקבלים הסבר, אבל אנחנו לא.

-הסוף לא מסיים דבר. קראתי ומיד שאלתי את עצמי - אוקיי, מה הלאה? זהו? הוא נשאר, מצייר את השמש כמו הדמות שלצידו? לא התחתנו, לא אהבו, לא כלום?

- את לא שומרת על משלב השפה שלך, וזה חבל מאוד. משפט כמו: "ואפילו פגשו בתמנון ארך זרועות ועקבו אחריו." משלב שני משלבי שפה וטעות לשונית אחת. תהיי עקבית בשפה שלך.

-הייתי מוסיף ומעיר, אבל אני חושש שעברתי את הגבול שמותר לי. בכל מקרה- שיהיה לך בהצלחה!


ניק.


 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד