בנושא
בכרם
חדשות
 
רצוף אהבה IV - ד´ / אסף להד
בביכורים מאז י"ט סיון ה´תשס"ח

חג השבועות נקרא בפיהם של יהודי בבל "חג הביקורים/ חג העליה לרגל" (עִיד אְל זִיאַרַה), על שם הנוהג לעלות ולבקר על קברו של הנביא יחזקאל בכפר כיפל, המצוי דרומית מערבית לבגדאד, ועל הקבר המיוחס לעזרא הסופר, המצוי סמוך לעיר בצרה שבדרום המדינה.

הגם שמשפחת שאבי לא עלתה על קברו של הנביא יחזקאל, אלא נותרה בבגדאד, אין ספק כי חג זה, היה שונה מכל שהכרתי.


נוסח התפילה ב"צַאלת אל כְּבִּירי" (=בית הכנסת הגדול) על אכסדראותיו, קירותיו המקומרים והפיתוחים השונים שעליו, על "ספות" האבן ועליהם שטיח לישיבה עבור רבבת הבאים בשעריו. צאלת אל כבירי, בו ישבו רבני הקהילה בבימה מוגבהת, שתיקרתה נשענת על עשרים קלונסאות עץ שעל ראשם פיתוח, ובה גם עירוב הקהילה מונח תלוי ונגלה לעין כל. נוסח התפילה השונה בחג השבועות ושיבוץ האזהרות "שמור לבי מענה, היה במאוד נענה" לר' שלמה אבן גבירול, וההקדמה לו, ה"רשות" "אמון יום זה" לר' דוד אבן בקודה. כל אלו, היו זרים לי.

בנוסף, לא היה בי את הכח לומר למיטיביי, כי את האמונה ביושב המרומים, ככל שהיתה לי, הותרתי אחרי בשדות הקטל של אירופה. לא הסכמתי לקבל את הדעה כי אותו טוב ומיטיב - הותיר שם את משפחתי. לא חס ולא חמל. ליבי סרב לקבל על עצמו דברים אלה.

מכל מקום, המנהגים השונים שהיו זרים לי - עוררו את התעניינותי, והתעניינות זו במנהגי גולת בבל, שבתה את ליבו של נעים.


גם אחרי חלוף החג נשארתי לגור אצל בני משפחת שאבי.

כפי שקיבלתי על עצמי, ביני לביני, התחלתי לסייע לנעים במסחרו וההצלחה הראתה לי את פניה. או כפי שסיכמה זאת חביבה באחד מערבי הקיץ החמים, כשחשבה שאינני שומע: הָדַא, יִלְזַם לִטְרָאב יְסִיר דַהַב (=זה, גם אם יחזיק עפר ביד - העפר יהפוך לזהב).


כך חלפה לה מחצית השנה, במהלכה הלכתי והתחזקתי בגופי וברוחי. את תוכניותיו של הרייך השלישי חלקתי עם נעים שאבי, אשר העביר אותם לידיעתם של מנהיגי "החלוץ", התנועה הציונית שהחלה לפעול בעיראק לאחר הפרהוד.

במקביל, החלו להגיע ידיעות על תבוסת הצבא הגרמני, ועל שחרורן האיטי של מדינות שונות ממזרח וממערב לגרמניה. סברתי שהגרמנים לא ינגפו בקלות לפני צבאות בעלות הברית, ומכל מקום, לא השליתי את עצמי שאזכה לראות מי מבני משפחתי בחיים.


נעים, אשר הרעיון הציוני החל מנקר במוחו מאז ארועי הפרהוד, הצליח ל"הדביק" גם אותי ברעיונות אלו. במיוחד מצאה חן בעייני האפשרות להקמתו של מקום מפלט ליהודים, בטווח הזמן הקרוב, בארץ הקודש. אט אט, התחלתי הוכנסתי בסוד פעילותה של "התנועה", והוזמנתי להשתתף בארועים מחתרתיים שונים, שקיימו חסידי הרעיון הציוני בעיראק: למדנו את השפה העברית על בוריה והתאמנו בשימוש בנשק וכלי הגנה עצמית.

ידענו, כי פעילות זו לא תתקבל בברכה על ידי השלטונות לאורך זמן, ומטעם זה, ניסינו, ככל יכולתנו, להצניע את מהלכינו.


כחלוף שנה, בסמוך לחג השבועות תש"ה, הכריזו כל כותרות העיתונים על סיומה של המלחמה, מלחמת העולם השניה.



אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאסף להד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו סיון ה´תשס"ח  
בצוק העיתים, ועקב העדר התעניינות ברומן, החלטתי להפסיק לעת עתה את המשך העלאת הפרקים לאתר.
עמכם הסליחה,
אסף
כ´ תמוז ה´תשס"ח  
בהמשך לבקשות השונות שקיבלתי במיסרוש, אשתדל בעז"ה ובלי נדר להמשיך ולכתוב את הרומן.

הערות, תגובות, דרוגים והתייחסויות - יתקבלו בברכה ובתודה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד