המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
חברותא / שירה שמר
בביכורים מאז כ"ז אייר ה´תשס"ח

 

                                                 דכולא בה.
 

אַתְּ וַאֲנִי יְשׁוּבוֹת בַּשֻּׁלְחָן הֶעָרוּך
וּפוֹתְחוֹת בְּלִפּוּף יְגִיעָה
סְבִיב סְלָעִים נִצְחִיִים שֶׁל זְמַנִּים וְחָכְמָה.
רְחָשִים מִתְעוֹפְפִים בְּחָלָל פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם
מְנַעֲרִים הָאָבָק מִבִּגְדֵי מֹחַ וְלֵב,
פּוֹתְחִים חֲדָרִים וּמְפַכִים מֵימֵיהֶם
בִּשְׁבִילֵי הַדוֹאֵב לֹא אוֹהֵב.

וְאוֹתוֹ הַפַּס הַדַּקִּיק
הַשָּׁזוּר בְּלִבֵּנוּ
מְחַבֵּר אֶת מִרְוָח הַנְּשִׁימוֹת שֶׁבֵּינֵינוּ
אֶל מֶתֶק דּוֹרוֹת
וּבְרָקִים
וְקוֹלוֹת
בְּסִינַי.



חברותא תורה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירה שמר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
מקסים, יקירתי. יש קסם בתורה הזו שאת מביאה.
בדיוק שבועות.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
יפה, מהרעיון עד הפסיחה הקטנה ביותר והכותרת.
|5|
אולי בזמן אחר גם אגיב באמת.

רטטטט
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
דוגמא נפלאה למיצוי מושלם של מושג.
אחרי הקריאה, ניתן רק לקנא ולפלל כי כך ייראה לימוד התורה של כולם.
אהבתי במיוחד את הארמז בשורה "פתחו של אולם".
הסיום אלגנטי ומרשים, אהבתי מאוד.
דניאל.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
לא התאפקתי, חסכתי מעייני עוד דקות שינה יקרות ואגיב בקצרה:


אַתְּ וַאֲנִי יְשׁוּבוֹת בַּשֻּׁלְחָן הֶעָרוּך
בהתחלה זה נראה כמו ארמז ילדותי מטופש, עד שבעצם מבינים את העומק של המושג הזה - שולחן ערוך. האקספוזיציה יפה וישר מביאה לאווירה של הכותרת.


וּפוֹתְחוֹת בְּלִפּוּף יְגִיעָה
סְבִיב סְלָעִים נִצְחִיִים שֶׁל זְמַנִּים וְחָכְמָה.
"לפוף

יגיעה" זה קצת לא מתחבר לי. אולי ליפוף מייגע? הדימוי בשורה השנייה טוב מאוד. (ונדוש, אם תרשי לי).

רְחָשִים מִתְעוֹפְפִים בְּחָלָל פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם
אז זהו, ש"מתעופפים" זה קצת חד, "וחלל" ממש לא מסתדר לי עם מלוא רוחבה של התורה.
אגב, אם כבר דניאל החמיא על הארמז, אז אני אחמיא על המושג עצמו.
בשביל רבים לימוד תורה זה יותר חודו של מחט, אז באמת כל הכבוד לך על התוכן עצמו.

מְנַעֲרִים הָאָבָק מִבִּגְדֵי מֹחַ וְלֵב,
פּוֹתְחִים חֲדָרִים וּמְפַכִים מֵימֵיהֶם
יפה.

בִּשְׁבִילֵי הַדוֹאֵב, לֹא אוֹהֵב.
נורא מסתורי ולקוצר הבנתי גם תקוע.


וְאוֹתוֹ הַפַּס הַדַּקִּיק
הַשָּׁזוּר בְּלִבֵּנוּ
מְחַבֵּר אֶת מִרְוָח הַנְּשִׁימוֹת שֶׁבֵּינֵינוּ
אֶל מֶתֶק דּוֹרוֹת
וּבְרָקִים
וְקוֹלוֹת
בְּסִינַי.
נפלא, נפלא, נפלא. הצד הטכני - מרווח הנשימות מחסר הנשימה והפסיחה המעולה הקשורה גם לדקיקות הפס. הצד הרעיוני - הקישור להר סיני הוא אמנם צפוי אבל מעולה. גם השקט המתואר כל השיר מאוד מתחבר משום מה לברקים ולקולות.
באמת נפלא.

סה"כ יש לי כמה השגות שציינתי, אבל זה באמת כלום, אל תתייחסי.
אי אפשר לחמש ובכל מקרה את חמושה בתורה, אז עלי והצליחי ותמשיכי לשלוח פתקים דרך כותל התורה.

רטטטט,
מחר מצטרף לאוהל (עם ספר מתמטיקה בידי השנייה)
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
תודה רבה לכם.
בהשראת "לא ארחף בחלל" לזלדה, כמובן.


ובתודה לרב סתיו.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
"דכולא בה"
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
מה שלימוד יכול לעשות
כ"ז אייר ה´תשס"ח  

חברותא נפלאה!
מטהרת לב ומוח - פותחת מאירה חללים, ממריאה.
והבית הסוגר נהדר!

אהבתי מאוד.

כ"ז אייר ה´תשס"ח  
אהבתי מאוד.
כתיבה יפה.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
איזה דוגרי.

(וזהו. חוצמזה שעכשיו יש לי צ'ופר להכיון לחברותא המהממת שלי. תודה לך]
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
(ונראה לי שבקרוב אבקש ממך רשות לעשות שימוש בשיר המדהים הזה - מרשה?)
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
שירה, זה נהדר.
השיר הזה לקח אותי למקום, אמנם קצת אחר, אך גם בו ה'שולחנות ערוכים',
וגם "מתק דורות
וברקים
וקולות--"
(ככה בדיוק פותחים שולחן:)
זה מקסים, והכתיבה שלך נפלאה.
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
איזו חברותא. נפלא. מילים מדוייקות, כל אחת מחביאה בחובה רעיון שלם, שקט ועומק.
הסיום- נפלא. פשוט כך.
את נפלאה את.
תודה!
כ"ז אייר ה´תשס"ח  
לא קראתי את כל התגובות שמעלי, אני מתנצל אם אני חוזר על דברים שנאמרו

השיר כתוב במצורה מרגשת ועדינה מאוד. הצלחת לשמור על האינטימיות שבחברותא, ממש הצלחתי לחוש את המתח הזה שבין שני הלומדים.

הפריעה לי השורה האחרונה של הבית הראשון, יכול להיות שבגלל שהמילים שבו מתחרזות.

לא ברור לי עדיין מהו אותו "פס דקיק", אבל אני מניח שזה טבעו, הוא חמקמק וקשה להגדרה, זהו פס שרק הלומדים חשים בו.

כל הכבוד, שיר נהדר
כ"ח אייר ה´תשס"ח  
הוא חוט של חסד.
כ"ח אייר ה´תשס"ח  
נראה לי שזאת הפעם הראשונה שהצלחתי להבין משהו משיר שלך. שהוא לא היה עמוס לי מדי.

סיטואציה עדינה ומדוייקת. מוכרת ומעלה געגועים.
כתיבה נפלאה.

תודה.
כ"ח אייר ה´תשס"ח  
כל-כך מקסים.

המילים "לא אוהב" הפריעו לי מעט. הסיום מעט בנאלי, אבל השיר הזה כל-כך מקסים שאי אפשר אלא לסלוח לך.
כ"ח אייר ה´תשס"ח  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
זה ממש יפה שירה.
כרמלו
כ"ח אייר ה´תשס"ח  
אוי, נהדרת.
כמו אסנתי, גם אני זיהיתי כאן משהו קצת חדש אצלך, דקיקוּת כזו. כאילו יש בך עכשיו מספיק שלווה למעט מילים. והשיר הקטן הזה, הוא אור גדול ומלא יופי.
א´ סיון ה´תשס"ח  
א´ סיון ה´תשס"ח  
יותר עדין מרוב השירים שלך, יותר מתומצת, ויש כאן איזה רחש עדין. נוגע - לא נוגע.

("פּוֹתְחִים חֲדָרִים וּמְפַכִים מֵימֵיהֶם
בִּשְׁבִילֵי הַדוֹאֵב, לֹא אוֹהֵב."
לא אהבתי את השורותיים האלו, הן לא התאימו לי לשיר וצרמו לי איפשהו...)


ניק
ב´ סיון ה´תשס"ח  
אמרו כבר הכל ובכל זאת גם לי חשוב להגיד כמה את מדהימה, ואיזו כתיבה נפלאה.

באמת קצת שונה מהסגנון שלך בד"כ, אבל גם ככה יפה לך :) בהחלט קצת יותר עדין ופחות עמוס.

ממש מתכתב עם השיר של זלדה.

יפיפה. תודה לך.
ב´ סיון ה´תשס"ח  
תודה רבה לכולכם! |חיבוק|


(מי שטען לבנאליות צודק לחלוטין, פשוט לשיר הזה היה מטרה אחרת )
י"ז אב ה´תשס"ח  
שיר שמאד הזכיר לי, של גיאורגו:

וְהָיָה כַאֲשֶר אַעֲלֶה עַל-לִבִּי אוֹתָהּ שָעָה שֶל-אֹשֶר,

יְפִי-הַלַּיְלָה הַהוּא, בּוֹ שְנֵינוּ הָלַכְנוּ בָרְחוֹב,
וּבְנַחַת הִנַּחְתָּ אַתָּה עַל-שִכְמִי אֶת-זְרוֹעֶךָ
-- וְזָכַרְתִּי זָכֹר (כִּמְכֻסָּה עֲרָפֶל)
אַגָּדָה עַתִּיקָה, שֶתִּמְשוֹךְ אֶת-הַלֵּב:


עַל-חִבַּת שְנֵי-רֵעִים, אֲשֶר בּכֹסֶף גָּדוֹל
אִיש אֶת-רֵעֵהוּ חִבֵּקוּ;
וּבְשִכְרוֹן חִבּוּקֵימוֹ דוּמָם הִתְנַשְׂאוּ
לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֶל-גִנּוֹת הַהַשְקֵט,
שֶבָּהֶם תָּמִיד-אוֹר וְאַהֲבָה בְלִי-קֵץ


---------------

האמנם זוהי "המטרה האחרת"?!
י´ תשרי ה´תשס"ט  
שיר נקי, בדיוק שלו, בבהירות שלו.
אשרייך.
עֹז
י"ד תשרי ה´תש"ע  
להתמוגג משירתך.
כמה נפלא!

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד