כשגופי יעמוד כמלאך א-להים, נפשי ת(ע)וקד כקרבן התמיד.
נכנע ומכניע יצרי כנכנע לפני גיבור

רוצה להשתעבד, רוצה להיות עבד חופשי
עבדי הזמן - עבדים הם, לא אני.
מעשה את רצוני מעשה את רעיונותי הנשגבים
עשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך.

ציורים מופשטים אז עולים אל ליבי
אך לא די לי בזאת הן מול מלך אנוכי,
כעולת ראיה נפשי קרבה אל אותו "העניין האלוהי"
או אולי קרבה על גבי המזבח כתמיד של בוקר, כאימורים של ערב

חסדי ראשונים אזכיר ב(ת)חילה, אוהבנו בזכות, אוהבנו בחסד
מלך עליון, המתעסק בצרכי פשוטים
גיבור ואדיר, המחיה מתים לתחיית עולמים
קדוש ונשגב - קדשנו כמותך, והייתם קדושים.
מלאנו בדעת שנרגיש בחסרונך אצלנו, שנשוב אליך ותשיבנו
ותשוב אלינו, שתקבל סליחתנו כאב וכמלך, מכל מצב- חנון המרבה לסלוח.

נפשי רוטטת מגודל המעמד, מזכות העיצה, היא עברה תהפוכות, תהליך,
ברגע קטן. ויש כאלו שממלמלים אותו סתם, רחמא ליצלן. רחמנא שזיב.

                                            "ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל."