המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אולי. ואולי לא / נמצי
בביכורים מאז ד´ אייר ה´תשס"ח



אוריה זרק לנריה את הכדור והצליח בדרך להיתקל בשולחנות, בקבוקים, ואנשים שונים. הכדור קיפצץ, דילג, ובאנחה אחרונה קפץ אל מעבר לכסא, שהוצב באמצע המעבר לשמש קו גבול לפולו ארץ. לפתע אזר הכדור כח וקפץ בעוצמה לעבר יוסף שנראה כהלום רעם (או כדור, כרצונכם). אך לפתע נזכרה המציאות בקיומו של הבקבוק, שעמד לו מהורהר ורגוע בדרכו של הכדור. הכדור המשיך בדרכו בציפייה שהבקבוק יסור קמעה ממסלולו. אך לצערו, הבקבוק לא שעה לתחינתו של הכדור ולא זז אף לא צעד קטן מעמדתו המבוצרת, והכדור, שנואש מלמצוא פרצה, פגע בבקבוק וניתז לכיוון הרצפה ולעבר דרכו המקורית. יוסף פלט בעיניים חולמניות "הוא כמעט פגע בי, אבל הוא פגע בבקבוק ו..."

איפה שהוא למעלה (או בצדדים או מאחור), פהק אחד הממיינים ועבר לאפשרות קיום אחרת, שבה הכדור פגע ביוסף והוא התנפל על אוריה באחד מהתקפי הזעם האיומים שלו ו... קליק. אפשרות אחרת. אין אוריה. קליק. אפשרות אחרת. אין נריה. קליק. לא המציאו את הפולו. קליק. לא המציאו את הכדורסל. הקליקים הפכו למהירים יותר ויותר, אלפי אפשרויות ויקומים מקבילים חלפו על פניו, כולם קסמו לו, כולם משכו אותו, וכולם גם דחו אותו, לאחר עיון מתמשך. ואז, הוא נזדקף, וחיוך של ממש, כזה שלא עלה על פניו חודשים (או שמא שנים? מי יוכל לדעת במקום זה?) רבים, והוא החל להקליק במהירות על המחשב, נכנס לתפריטים, יוצא מתפריטים, עד שמצא מה שביקש. מסתתרת לה אחרי תפריטים אין ספור, נצבה לה מבוישת, האפשרות: שינוי: הוספה והמצאה הוא הקליק עליה, ונתן למוחו לנדוד, עד שהמחשב יגמור את פעולתו.

זכרונותיו החלו לגעוש ולשטוף, לנקות ולחטא, ראשונים באו הזכרונות על ילדותו, החל מהמילה הראשונה, כלה בחתונה, זכרונות אבודים זרמו לנגד עיניו, הוא ראה את הוריו מתים בשריפה שכילתה את ביתו, את אשתו צועקת לו בוז ביחד עם הקהל, את רעיונותיו היפים והחדישים נעלמים ומתפוררים לאבק ביד הכנסיה אשר הוכיחה את טענותיו כשקריות וכמגוחכות על ידי הצגת הוכחות מזויפות ואיומים. ואת חייו לאחר מכן, כקבצן מסכן, ואיך נאסף על ידי הם והועבר בידי יצורי הביניים למעבר לזמן כדי להחליף את המחשב הקוונטי מספר 1964720965... לאחר שסליליו התמוססו, והוא השתכנע מטיעוניו של היטלר ובחר באפשרות הבלתי נתפסת, שהיטלר יעלה לשלטון ויהרוג כששה מיליון (6,000,000) יהודים בשש שנים. עובד לצידם של כל אותם האנשים אשר הקדימו את זמנם והגיעו לכאן, לאחר שהגיעו לאשפתות ונאספו על ידי יצורי הביניים אשר כינו אותם "מלאכים". המחשב סיים את פעולתו, וקול נשי קר הודיע לו על כך. הוא התנער משרעפיו, וחייך לעצמו את החיוך שלו, השני בפחות מרבע שעה. הוא הקליק כמה מספרים ופקודות אל תוך המחשב, והמתין לתוצאות. אחד משכניו לשולחן, פוזמקו שמו, שאלו על פשר ההתנהגות המוזרה שלו היום. גלילאו חייך, ולא ענה.

ובינתיים, במימד אחר...

"...וכמעט פגע בי, אבל בגלל הבקבוק הוא פספס וניתז לרצפה במקום לפגוע בי" סיים יוסף באנחת רווחה. נריה ואוריה הקשיבו לדברי יוסף כשעל פניהם מתנוססת הבעת שיעמום מופגנת. אבל לעומת זאת, הרים ילד בקצה הכיתה את ראשו, וחייך חיוך קטן, כמעט בלתי נתפס. הוא תפס עיפרון ודף, והחל לכתוב. למעלה (או בצדדים או מאחור) הביט גלילאו בילד הקטן (טוב, למען האמת, הוא לא כל כך קטן, בסך הכול הוא בכיתה ו') ותחושת שמחה עילאית מילאה את גופו. כעת, הוא הצליח.


־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־

לפירוט תיאורית העולמות המקבילים ראו ויקיפדיה.




© כל הזכויות ליצירה שמורות לנמצי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ו´ אייר ה´תשס"ח  
נמצי, הרקע של הסיפור קצת נדוש וגם פה באתר יש כבר מספר סיפורים שנכתבו על רקע זה בדיוק (ראה את 'המקום שבו אלוקים היה בשואה' של זליג שפיץ כמשל).

הסיפור שלך קצת מעורפל אבל הוא מעניין וכתוב בצורה טובה.

אהבתי את הרעיון של הממיינים, הוא באמת חדשני ומעורר מחשבה, יכלת לפתח אותו קצת יותר...
ז´ אייר ה´תשס"ח  
מעניין... / אורח/ת בביכורים
הסיפור כתוב טוב, אם כי התשיתי להבינו...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד