בנושא
בכרם
חדשות
 
רצוף אהבה III - ח´ / אסף להד
בביכורים מאז כ"ב ניסן ה´תשס"ח

ראיתי את דמותו של אלכי נעלמת מעיניי וחשתי כיצד חולפות למולי תחנות חיי.

היה ברור לי שאין לי כל סיכוי עוד. במיוחד כשאני מטופלת במשה'לה הקטן שרק בעמל רב נרגע מהצרחות והשאון שחווה והצטנף באמתחתי.


העגלה שעטה בדהרה ואני ידעתי שהעגלון, אשר מדי פעם העיף מבטו לאחור לראות אותנו, יסגיר אותנו לידי הגרמנים, או לחלופין, יפליא בנו את מעלליו. שמעתי על הגויים הללו, משתפי הפעולה עם השלטונות הגרמנים שנהנו יותר מהם להוציא את פקודות ההרג והשטנה, מהכח אל הפועל.


ידעתי שחיי תלויים לי מנגד. שאם לא אעשה דבר כעת, יחרץ דיננו למיתה. אבל מה אעשה?

מאין יבוא עזרי?!

מחשבה זו, הזכירה לי את דבריו של ר' משה הכהן - זה שעל שמו קראנו לבננו הקטן. את ברכתו שבירך את הרך הנולד, ואת אמונתו העזה בבורא העולם ובניסים שבכל יום עימנו. ידעתי כי כח ברכתו של אותו צדיק תעמוד לבני, אם אדע לבקש רחמים עליו מאת אדון כל. ידעתי כי אינני לבד בעולם. לפיכך, החזקתי את משה'לה בידי, כבעריסה, נשאתי את עיניי כלפי מעלה והתחלתי למלמל פסוקי תהילים שונים שזכרתי משנות ילדותי. "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עימדי". כך המשכתי פעם אחר פעם, בדבקות עליונה, בביטחון מוחלט ביכולתו של יושב מרומים להצילני בעת הזו.


אינני יודעת את שקרה במדויק.

עיתים, כשאני מנסה לחשוב בדיוק על הארועים שקרו אותי, ולשחזר את אותם רגעים, אני נזכרת בקול שבירה של אופן העגלה, בצהלת הסוס אשר העגלה שמאחוריו נטתה לפתע על צידה, ובקולו החרד של האיכר בהכירו כי כלתה עליו הרעה ואיננו יכול להיוושע.

נס הוא שקרה לנו. נס מוחלט שאין כדוגמתו.

אופַן העגלה נשבר, העגלה נטתה על צידה והתהפכה בגלל מהירות מרוֹצה, והאיכר הועף קדימה מרחק רב ונחבט בראשו מסלע שעמד בצד הדרך.

נס אמרתי, שכן אנו, אני ומשה'לה הנתון בחיקי- הועפנו ונחתנו על שיח רך שצמח לו בצד הדרך.

וכך, בעוד האיכר מצא את מותו, הרי שאנו יצאנו מארוע זה ללא פגע.

יש שיאמרו שמקרה קרה לנו. ואני חושבת שהיה זה נס משמים, מענה לתפילותיי.


בין כך ובין כך, היינו מוטלים על אם הדרך. אם ובנה התינוק. ולצידנו- סוס.


כחלוף מספר דקות, התחלתי לחשוב על הדרכים הפתוחות בפנינו לברוח ולהנצל.


אֵם צעירה ובנה התינוק בחיקה, הדוהרים על סוס בדרכי עפר איננו מחזה נפוץ, ולכן חשבתי, כי יש למצוא דרך מילוט אחרת. בד בבד, ידעתי כי יהיה מי שיחפש אחר הסוס, ולכן שיחררתי את הרצועות שקשרו את הסוס לשאריות העגלה, והסוס, משנפתחה בפניו הדרך לחופש - החל בריצה חסרת פשר אל תוככי היער.


היה זה ליל ירח, אמצעו של חודש, ובזכות זאת, הצלחתי להביט סביב ולבחון את הדרכים העומדות לפני.

בתחילה לא ראיתי מאומה, אולם לאחר שעיניי התרגלו לחשיכה, ראיתי צריף קטן ומט לנפול העומד לצד מסילת ברזל, מרחק של כחצי קילומטר. נשאתי את ראשי השמימה וביקשתי בתפילה זכה ופשוטה, כי הנס שנעשה לנו יהא נס שלם, אחר פניתי אל עבר הבית ונקשתי על דלתו.


אהבה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאסף להד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד