המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
רומנטיקן של חוץ / rotem_s
בביכורים מאז כ"ב ניסן ה´תשס"ח

"אלינור שלי,
קולונל ברנדון בדיוק הודיע לי
על חיבתו הכנה, הענוגה והנאמנה למריאן"
(ג'יין אוסטן)


אֲנִי שָׁב וּמַפִּיל אֶת שִׁירַי

בְּטֶרֶם יִמְלְאוּ לָהֶם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר מִשְׁפָּטִים.


רַחְמִי צַר מֵהָכִיל שִׁירִים כֹּה רָבִּים

וְעָלַי לַחְרֹץ אֶת דִּין הַחֲלוּשִׁים

וְהַסִּינְטֶטִיִּים.


הֵם קוֹרְאִים לִי "יוּדֶנְרָט"

כְּשֶׁהֵם נֶאֱחָזִים בְּשַׁחֲלוֹתַי בְּכָל כּוֹחָם,

אַךְ אֲנִי נֶאֱטַם בִּפְנֵי תְּחִנּוֹתֵיהֶם

וּבִתְנוּעוֹת גֵּרוּד עֲדִינוּת אֲנִי מְקַלֵּף

קִטְעֵי סוֹנֶטוֹת, אוֹתִיּוֹת וְנִימִים.


אֵינֶנִּי רוֹמַנְטִיקָן שֶׁל חוּץ.

קוֹלוֹנֶל בְּרֵנְדוֹן, עֲזֹר לִי



ארספואטיקה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לrotem_s
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
אתה כמו שאתה, שזה מעולה.

אתה מכאיב עוד יותר מהרגיל, ומשתמש במטאפורות חסרות רחמים. וזה כואב, וזה טוב. וזה אתה.

רק מי הוא קולונל ברנדון איני יודע.

תודה לך.


כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
אני חושב שללא הסבר, ולו המתומצת ביותר, בסוף השיר - כל אדם נורמלי יתקשה להבין אותו.

מקסים.
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
היכן היוצרת / אורח/ת בביכורים
'תבונה ורגישות'? שתאות להסביר לפשוטי העם מי הוא קולונל ברנדון.
ואיך הוא מתקשר לרומנטיקה של חוץ.
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
רעיון יפה ואף אני מתקשה לחבר את הקולונל אל השיר.
בנוגע לאנלוגיה- יש בעיה קלה משום שהשחלות אינן שותפות במעשה ההריון מרגע שהשתחרר מהן זקיק, תוכל להחליף אותן בקלות עם רקמה נקבית אחרת שתהיה מדוייקת יותר לאנלוגיה.
כמו כן, אני מציע להציב את הרחם בסמיכות לשם עצם אחר למשל רחם ראשי, או רחם לבי וכו' על מנת לשמור מחד על המטאפורה של הרחם ומצד שני להיות נאמן למינו של הדובר בשיר - זכר.

וחוץ מזה, תראה משהו שונה ודומה
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=14575
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
עוד אחזור

~*~
תודה
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
תודה רבה לכל המגיבים.

ראשית, חשוב להדגיש כי עיון בתהליך ההפלה והגרידה הכרחי להבנת השיר:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#.D7.92.D7.A8.D7.99.D7.93.D7.94

כמו כן, קולונל ברנדון הוא דמות מהספר "על תבונה ורגישות" של ג'יין אוסטין. קולונל ברנדון הוא ג'נטלמן נדיר ורומנטיקן אמיתי.
כבר בילדותו המוקדמת, הוא ואהובתו נקשרו זה לזו. עקב סירובי האב לחתונתם, חותנה אהובתו עם אחיו הגדול. כצפוי, הנישואים לא עלו יפה והשניים התגרשו. ברנדון חיפש אחריה בכל רחבי אנגליה, אך לבסוף מצא אותה על ערש דווי בבית חולים נידח. לפני מותה, הפקידה אהובתו בידיו את ביתה הקטנה למשמרת.

למרות כל הכאב, ההשפלה והצער, המשיך קולונל ברנדון לגדל אותה כאילו הייתה ביתו שלו ואהבתו לאימה לא פחתה אף לא לרגע.

אני אישית התיימרתי לא פעם להיות רומנטיקן, אך לצערי נקלעתי לסיטואציות רבות שבהן נאלצתי להכריע בניגוד לשאיפתי זו. עקב כך, היו שאמרו לי שאינני רומנטיקן אמיתי, שאני רק מעמיד פנים כלפי חוץ ככזה.

איציק, אני מקבל את הערתך, אך אני חושב שהצמדת הרחם לעצם אחר רק תפחית את החוזק של האנלוגיה (ותודה על הקישור )

תודה רבה לכולכם
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
אחח.
זה כואב, פיזית.

(שנים עשר, ספרתי. מצוין.)
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
דווקא נראה לי שבמקרה שלך אתה לא צריך עזרה מקולונל ברנדון...אבל על תחושות אין מה להתווכח, כמו שידוע, שהכול יחסי בחיים וכל אחד רואה עצמו אחרת ממה שרואים אותו אחרים.
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
חד. השימוש ביודנרט עורר בי צמרמורת.
כמו השימוש ברחם ובשירים בתהליך ההפלה והגרידה. זה כואב מאוד.
מטאפורות שונות, כואבות ומכאיבות.
5
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
ללא נושא / אורח/ת בביכורים
האנלוגיה כל כך צורמת ומצמררת, מצד אחד התעוזה לקחת נושא שכזה ומצד שני הצגתו בצורה קשה, חסרת רחמים, "היודנראט" היה השיא בשבילי , אבל דווקא בגלל זה אתה מצליח להעביר את תהליך "הצנזורה", ניקוי שעוברת השירה שלך, בצורה חדה מאוד חדה.
אהבתי את הבצוע ואת הקישור לגיי'ן אוסטין, (תמיד חשבתי שמי שאוהב לקרוא אותה הוא סוג של רומנטי בהוויתו :)


עדי ני
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
רותם,
אני רואה אותך כעת למולי עם כובע של גנרל , ומצדיע |מצדיע|

בתור בעל לאישה שמאוד אוהבת את "תבונה ורגישות", נראה לי שאתה מפקיע כאן את גין אוסטין בצורה מאוד רותמ'סית ליחסים הרומנטיים שלך עם שיריך, ואז בקפיצה רותמסית 'מטורפת' מחליף מדיך וקופץ למחנות ולמשרפות, הופך ליודנרט קר ואכזר למול תחנוניהם של שבריהסונטות, או אף חמור מזה, מגרדן מתוכך בנוסח מנגלה!- הפוך על הפוך שהוא כור מיזוג-רותמסי גרעיני ציני-שחור יחיד ומיוחד במינו! - תיזהר, ח"א כבר מתכנן תקיפה עליך
מענין מה ג'יין אוסטין היתה אומרת.

שים לב רותם'ס, להיות רומנטיקן אמיתי אין פירושו להיסחף ולהתאהב בכל בחורה שחולפת למול הכרתך או שמבצבצת בדמיונך--- להיפך! אתה שומר את הכרתך וליבך רק לאותה אחת, אמיתית, וממשיך איתה עד 13 (=אהבה), עד תיוולד אהבתכם לתחיית שירכם (שלך ושל המילים)---

והכל בחיוך וחיבה כמובן
עוזי



כ"ב ניסן ה´תשס"ח  

אין לי הרבה להוסיף על מה שנאמר.
נהדר. נהדר. רומנטיקן של פְּנִים.

(על 13 משפטי נירנברג - כפי הנראה, אפילו קולונל ברנדון לא יוכל להשיב, אבל השירה הזו- תשובה הולמת).
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
אני חוזרת שוב ושוב להתעמק במילות השיר הזה ומנסה לגלות עוד. רגע לפני שאלך לישון.

לענ"ד, האנלוגיה לרחם היא נפלאה, גם אם הדובר בשיר הוא זכר.
אני גומעת כל מילה בשיר ומבקשת ממך שתתייחס ל"רצונות" של המילים להתפתח עוד קצת בתוכך,לפעמים זה טוב, למרות שזה עלול לחנוק או ללחוץ חזק מדי.

ומכאן אני מתחברת לעוזי, את הרומנטיקה החבויה בך תשאיר לאחת ויחד איתה תגיע לשורה 13 בשיריכם.

לילה טוב,
חן
כ"ב ניסן ה´תשס"ח  
לאמר בתגובתי...,
שהשיר כתוב בכישרון ורטואוזי מדהים!
כלכך הרבה "רומנטיקה" דחסת ב-שתים-עשרה הללו!

עוזי
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
רעיון השיר מעולה והוא כתוב היטב ושוזר רעיונות זה בזו לכמה רבדי הבנה .
השימוש בגרידה והפלה במין אדישות רהוטה שכזו "תנועות גירוד איטיות" היה יותר מדי בשבילי, לא יודע, אולי הנושא רגיש לי, וההתעסקות בגוף האישה מצד הזכר צריך להיות בדחילו ורחימו מבחינתי, ועוד שהשיר מדבר בכלל על הנפש הרומנטיקנית של הגבר, אז מאיפה הזכות להשתמש בדימוי הכי כואב שאישה יכולה לחוות?
אתה מבין? אולי בגלל זה אומרים שאתה רומנטיקן של חוץ... [באהבה]
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
השורה האחרונה מיותרת
ובכלל, אתה תמיד מכניס שמות ועניינים
הזרים לרוב הקוראים.
חבל,
זה הופך את השירים לפחות מעניינים
את הציבור הרחב
ומשאיר את השירים,
לך ולעוד מקבץ קטן של מאמינים
שינברו ויחפשו וינסו להבין.
השאלה אם זה מה שאתה באמת רוצה.
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
הרעיון של השיר נהדר בעיני.
גם הבאת אותו לידי ביטוי בצורה יפה.
אני באמת חושב שאפשר בקלות לוותר על השורה האחרונה, ולת סיום יותר מוכר לכל, ויותר מקורי מבחינתך.
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
אמר מה שרציתי ולא הצלחתי.
גם לגבי השימוש בשואה.
רגשית השיר עובד, כי הוא מזעזע, אבל מצד שני... לעומת הנושא,
השימוש בזעזוע הזה נראה לי כל כך לא הוגן.
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
בדיוק בגלל שההפלה היא הנושא הכי כואב והכי רגיש, בדיוק בגלל זה בחרתי לתאר את חווית הכתיבה ככזאת.

זה לדעתי מדגיש את הרגישות הרבה שיש להתייחס לשירים, שהם התבטאות הנפש בצורה העמוקה ביותר שלה. חזיתי במשוררים שלא חששו לזרוק שירים שלהם, הם בעיניי רומנטיקנים של חוץ.
כ"ג ניסן ה´תשס"ח  
זה נראה לא הוגן בעיניי שחסכתי בשבחים, וציינתי רק את הרע שבשיר לעייני כל וברחתי. קבל את התנצלותי הכנה.


השיר הזה הוא מדהים. בנוי להפליא, כתוב במדוייק, מרגש ורומנטי עד אין קץ, מחוכם במיוחד, מאתגר - ניתן לקרוא אותו שוב ושוב ולמצוא בו עוד ועוד. אני מסיר בפניך את הכובע, בהנחה שבכל מקרה לא תהיה מסוגל לראות אותו על הראש שלי עוד הרבה זמן.
כ"ד ניסן ה´תשס"ח  
אני מנסה להגיב כבר כמה ימים וקשה למצוא את המילים.

השיר הזה באמת מעולה. שיר שראוי להיכתב לפי דעתי בספר שירה.

טוב אז נתחיל דבר דבר:
ההתחלה מצוינת! הפלה ושירים זה מסתדר מצוין. הדימוי ממש חזק ומצוין לדעתי.
המספר 13 טוב אבל מצד שני זה קצת הפריע לי כי אם כבר הפלה אז היה יותר מסתדר לפי דעתי "בטרם ימלאו להם 12 משפטים" כי אז זה כמו חודשים, לפני 12 חודשי לידה אתה מפיל אותם. אבל גם ככה זה טוב.

הדימוי ליודרנט אכן חזק מאד, אבל לי אישית זה היה יותר מידי חזק, כלומר נכון שזה מעולה שהשיר מזעזע וכל זה, אבל מכאן ועד להגיע לתחום השואה. לא יודעת בשבילי זה קצת כמו להגיד למישהו היום נאצי. זה מטורף בעיני ולא מתאים לשיר (למרות שזה יוצר זיעזוע ולזה כיוונת)

הסוף של הבית השני נהדר.

למרות שהרבה כתבו כאן בתגובות לא לכתוב שם של מישהו שלא מכירים לפי דעתי אין בזה פסול. אמנם לא הכרתי את השם אבל קראתי את התגובה שלך וזה מוסיף מאד לשיר הפניה האישית.

גם הכותרת טובה.

אה ובקשר לתגובה שלך לשיר, נו אז כל מה שיש לי להגיד שאם זו העמדת פנים אז אתה כנראה עושה אותה טוב מאד. (כאילו לפחות בנוגע לזקנות ברחוב )
וחוץ מיזה אני חושבת שאתה לא צריך להתיימר להיות רומנטיקן. פשוט תיהיה מי שאתה, אתה באמת (בלי להתיימר להיות--) זה יספיק.

אפשר להתעמק עוד ועוד בשיר המעולה הזה, אז רק אומר כל הכבוד באמת.
ובהצלחה, שתמצא את דרך האמת. אתה יודע...


כ"ה ניסן ה´תשס"ח  
אהבתי. מאוד.
והערה קטנה: גולן, אני ממש לא מסכימה איתך, דווקא הקטע שצריך לחפור בשיר כדי להבין- יפה בעייני... אבל זה עניין של טעם.
יום מקסים! (לילה...)
כ"ו ניסן ה´תשס"ח  
זה שיר קשה, במיוחד ביום השואה.
פעם כתבתי שכל שיר הוא ילד המתרחק ממני לחפש עצמאות ואינו יודע שחבל הטבור שבינינו עודו חי, לא נשחט.
י´ אדר א´ ה´תשע"א  
אם כך, איזה כיף לקרוא את המובחר מן המובחר :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד