עת השנה מתאבבת לה

בחן וברוך רב תוקף-

הוד והדר פושים בכל,

נקיות צחה, שלמות צחורה

שורה, בחדרי בתים ולבבות.

גאולה, באוויר המאובק משנים-

של הליכת המדבר,

של אכילת ירק מר. 

של כפיפות גו ועבודות נקיון.

כעת, בושם חרות אופף את הכל.

למשפחותינו, נסב, בגיל וברֹן,

נשורר הגדה, נסלסל בגרון.

מטעמים שכאלה, ודאי יבוא אליהו!

כך, ינעם לנו החג, כבכל שנה...

אבל, רגע, מה עם האיש שגר בתחנה?

_____________________________

זה טוב, יפה ורצוי לבלות בחג עם כל המשפחה,
אך עלינו לדאוג טוב טוב, שלכל אחד מעם ישראל יהיה איפה לחגוג, עם מי לשמוח.

מי יתן, ונזכה השנה לעשות את הפסח בירושלים הבנויה!