|
 |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
 |
אשה פסולה לעדות לא אעיד בך. הייתי מעידה שמיים וארץ אך ברקיעים מלאכים רצוא ושוב ואדמה פוצה פיה. אמת המים יבשה הפרדס נעקר כולו בת קול לא שמעתי. אנו כאן חרשים ורק רואים את הקולות ידעתי שדיברת. שאחרי כן אמרו אחרי רבים להטות ויתכן שיגזרו עלי נידוי. לא חשוב. ממילא מנודה אני משוגעת דוברת אל מתים XXX מנודה הייתי. ישבתי בשחורים. רחקת ממני ארבע אמות. הייתי קוראת את רוחות השמים. לשוני נאלמה פתאום אייכה מלאך סוטר לשפתי תינוקות שתדליק בי נר ותשכיח הכל ©
כל הזכויות ליצירה שמורות לאוליב (:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי