בנושא
בכרם
חדשות
 
כדי סדק / שירה שמר
בביכורים מאז ט"ו שבט ה´תשס"ח

 
"כשהדלת נפתחת כדי סדק, ניתן לנחש מי ייצא מהחדר עכשיו.
אבל הנה הדלת נפתחת ויוצא ממנה הסדק עצמו.
ממונה היה על פתיחת הדלת וסגירתה.
ממונה על הכיוונים. משיצא, שוב לא תיפתח הדלת".
(רבקה מרים)



בְּפֶתַח הַבַּיִת עוֹמְדִים עַל מִשְׁמָר
זוּג יוֹנִים,
מַכְנִיסִים לַתוֹךְ אֶת כָּל הַבָּא לְיַד וְכָל הַבָּא לְמִי
כָּל עוֹד- 
מַכְנִיס עַצְמוֹ לְסֶדֶק חָשׁוּךְ וּמוֹצִיא
יוֹנִים, וְשִׁבְעָה פְּלָאִים.

הַמְּשׁוֹרֵר מָצָא אֶבְיוֹנוֹ בָּרְחוֹב
וְהָפַכוֹ לְפוֹטוֹגֶנִי.
כְּשֶׁהִכְנִיסוֹ לַסֶּדֶק
הוֹצִיא מִרְעֶה שֶׁנִּשְׁכַּח
גוֹעֶה בָּחֹשֶׁךְ
"אָנֹכִי יוֹנִים".
עַצְמוֹ נִכְנַס גַּם הוּא,
וּכְשֶׁיָצָא, וְהַסֶּדֶק דָּבוּק אַחֲרָיו
גַּם הַזּוּג
עָזַב עִימַם.








© כל הזכויות ליצירה שמורות לשירה שמר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
אבל יכולת לכתוב אותו טוב יותר, ובכלל, הרבה יותר התחברתי לקטע של רבקה מרים, למעלה.
"המשורר מצא אביונו ברחוב והפכו לפוטוגני" היא שורה יפה שתפסה אותי, ואהבתי אותה יותר מכל...
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
איך לחשוב על השיר הזה. אז אני קוראת שוב ושוב.

אני חושבת שמה שתפס אותי הכי חזק היה הסדק, או יותר נכון-הוא נתפס בי.
אבל אני לא מבינה מהו אותו סדק? הוא טוב או רע?

אני אוהבת שירים שגורמים לי להתעצבן :) פשוט כי אני לא מצליחה להבין.

יישר כוחך, שירה.
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
"המשורר מצא אביונו והפכו לפוטוגני" זו שורה נפלאה.

התחושה שלי היא שהתפרת מדי, שניסיתי להכניס לשיר קצר כזה הרבה מדי נושאים אולי.
יונים, פלאים, קוסם [?], משורר ואביון, סדק, זוג, אהבה[?]

אולי כדאי לנסות לכתוב את השיר הזה בצורה ממוקדת יותר?
להסביר לנו קצת יותר על הסדק שלך ובמה הוא שונה או דומה לסדק של רבקה מרים?


בכל אופן, הכתיבה מקורית מאוד ויפה.
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
אני מודעת לכך שהשיר לא כ"כ מובן ולכן אחרוג ממנהגי ואסביר קצת :)

המרכז בשיר הוא המשורר ופעולתו על הבית. הוא אכן מחולל איזה מעשה קסמים, ובסופו של השיר הבית נשאר ללא שומר, כי המשורר סוחף אחריו גם את הסדק וגם את זוג היונים.
אני לא מסבירה בשיר אם מעשה המשורר חיובי או לא, ואם הבית והסדק טובים או לא, ומהו בכלל אותו בית. מאוד רציתי להשאיר את הדברים האלו פתוחים למחשבה של הקורא. זה יכול להיות לכאן ולכאן.
*
(מי שקרא את השירים הקודמים שלי רואה שינוי סגנון כאן, ומה טוב שיש אתר כזה להתנסות ולהתעצב כיוצרת:).
תודה למגיבים.
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
שירה, אני מאד אוהבת את שינוי הכיוון הזה, אני חושבת שהוא מבורך, ואני חושבת שעל אף השינוי הסגנוני, ברור לחלוטין שהמילים הן שלך (וזו מחמאה, יקירתי, זו מחמאה).

אני מוצאת את הסוד הגדול שלא נגלה לעין בשיר הזה- כסודם של המשוררים. לא ברור באמת למה נכנס, ואיך נכנס, ומדוע יצא, יש כאן ביטויים נהדרים שלא מתיישבים לי עם חיי החולין- וזה נהדר, אני חושבת שבחוסר הבהירות הצלחת לפצח את סודו של המשורר. לא יודעת להסביר לך איך, ולמה, אבל המילים שלך משרתות את העולם שלו, את הלך המחשבה שלו, ובעיניי זה נהדר.
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
לא הבנתי כלום.
את יודעת מזה סינית בעברית? זהזה .
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
היום 'במקרה לגמרי' הצצתי לרגע בספר הזה של רבקה מרים, ו'במקרה', בדיוק בקטע הזה שציטטת, ו'במקרה' כעת אני רואה את שירך -
נו, זה כלכך ריתק והוליכני בסדקיו
ופתח בי סדקים...

שיר מעורר, מאתגר ופותח חרכים חדשים.
מצוין!

תודה.

עוזי
ט"ו שבט ה´תשס"ח  
אלומה מקסימה- תודה רבה לך(: ואיזה כיף שהבנת את זה ככה, כי למחשבות כאלו אצל הקוראים התכוונתי.
ההיא מהחוף- אבל הסברתי בתגובה למעלה... ): אבל תודה על התגובה (:
עוזי- איזה יופי של "מקרים"! ת-ו-ד-ה.
ט"ז שבט ה´תשס"ח  

ואני מצאתי כאן מעשי ידיים וקסמים. היתכן שבכוחן של מילים לברוא עולמות? אולי לא אולי כן, אבל את הוצאת מן השיר יונים ושבעה פלאים,
כמו בקאמרה אובסקורה.
פשוט נפלא.
ט"ז שבט ה´תשס"ח  
מסתורי.
ותסלחי לי אם אומר שעדין תמוה וקשה.

יש שירים שלא תמיד צריך להבין הכל כדי להינות מהם. כאן זה אמנם עוד קצת משהו היה חסר, עוד עצם קטנה שהיתה צריכה לומר שטעמתי.

גם אניא הבתי מאוד את השורה שמחול ציטטה.
אבל את נהדרת בכל מצב. :)
ט"ז שבט ה´תשס"ח  
עוד נתחי הבנה-
בסוף השיר אנחנו רואים שהמשורר יצא מאוד כריזמטי- סוחף אחריו את השומרים והסדק עצמו. מדוע נכנס ואחר כך יצא מן הבית? האם המשורר נכנס ללב הקוראים וסוחף אותם אחריו ואח"כ יוצא ועוזב ומשאיר את הבית ללא השגחה? או שבעצם מחולל באביון אשר מצא ברחוב דבר נפלא כאשר מכניסו לבית ואחר כך הבית כבר לא זקוק לשומרים?

שימו לב גם לכך שזוג היונים דרשו ממי שרוצה להיכנס לבית שייצור במעשה קסמים צלם כדמותם- שיוציא יונים. גם לקוראים יש דרישות.. בסוף המשורר אכן מוציא מן הסדק מראה שכלפי חוץ גועה כיונים. למרות שבכלל הוא מרעה שנשכח... האם המשורר מתאים את עצמו למה שהקוראים רוצים לשמוע? (סתם תהיות שעלו בי...).


(תודה רבה רבה מארי ועיני קריסטל המקסימות:)
י"ז שבט ה´תשס"ח  
ואגב מי זאת רבקה מרים?
כ´ שבט ה´תשס"ח  
במקרה נתקלתי השבוע בקטע הזה של הסדק ונזכרתי בשיר שלך, אבל בהחלט לקחת את זה למקום אחר... היה לי קשה להבין אבל אחרי שני ההסברים שלך זה יותר בהיר ומיוחד.
כ"ט שבט ה´תשס"ח  
הפעם פשוט לא נגע בי השיר משום מה אז קשה לי להגיב. הציטוט שהבאת של רבקה מרים הוא נפלא [ובכלל היא נפלאה]
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד